באמצע הלילה קיבלה תמר טלפון בהול מאמה בת ה־80. "רציתי להכין לי כוס קפה ונפלתי מהמיטה", בכתה האם, "אני חבולה בכל הגוף ולא יכולה לזוז, בקושי הצלחתי להגיע לטלפון ולחייג אלייך". "אני בדרך אלייך", הרגיעה אותה תמר, "אם אין ברירה, אקח אותך לחדר המיון". וכך היה. אבל התמונה שחיכתה להן שם הייתה קשה. למרות השעה המאוחרת חדר המיון המה אדם. חלקם ישבו על הספסלים בחוץ, אחרים התגודדו מסביב לחולים ששכבו במיטות שהוצבו במסדרון. רופאים ואחיות התרוצצו הלוך ושוב בין המטופלים, ולמרות העובדה שתמר ניגשה שוב ושוב לדלפק האחיות בבקשה שמישהו ייגש לבדוק את אמה, רק אחרי שעתיים היא זכתה לביקור אחות.
תמר לא לבד. העומס בבתי החולים, שמתבטא בצפיפות, בזמני המתנה ארוכים ובהצבת מיטות מאושפזים במסדרונות - הפך זה מכבר למכת מדינה, ובמיוחד בימי החורף שבהם התחלואה גבוהה יותר. גם כוח האדם המוקצה לאינטראקציה עם המטופלים הממתינים לבדיקות, מוגבל מאוד בשל אילוצי תקציב ומחסור בכוח אדם מתאים. מצב שגם מבקר המדינה נדרש לו בדו"ח הביקורת האחרון. לקביעת המבקר, לעומס בחדרי המיון יש השלכות רבות, שעיקרן הן משכי המתנה ארוכים של הפונים; עומס יתר על מחלקות האשפוז עקב הפניות מיותרות, חוסר שביעות רצון של הפונים, פגיעה ביעילות העבודה של הרופאים ואף אלימות נגד הצוותים הרפואיים. כל אלה מובילים את חדרי המיון למצב קריסה.
אז מה עושים? מגייסים את המדע לטובת הנושא ומקימים צוות רובוטים שיקלו את המעמסה. נשמע לכם דמיוני? העתיד כבר כאן. מחקר פורץ דרך, במסגרת תוכנית HORIZON2020 של האיחוד האירופי, ואשר שותפה לו, בין היתר, גם המעבדה לעיבוד אותות דיבור בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־אילן, מכשיר רובוטים לביצוע חלק מהמשימות הטכניות של הצוותים בבתי החולים. מדובר בפרויקט שזכה למימון של 8.3 מיליון יורו מהאיחוד האירופי, והמצוי בשלבי מחקר ופיתוח מתקדמים. מטרת העל היא לפתח יכולות אינטראקציה של רובוטים עם אנשים בסביבה הומת אדם, בעזרת יכולות שמיעה, ראייה והבנת טקסט.
פרופסור שרון גנות, ראש צוות המחקר בפקולטה להנדסה, העומד גם בראש תוכנית הלימודים החדשה לתואר ראשון בהנדסת נתונים, מבטיח: "הרובוט שאנו מתכננים יתווסף לצוות המינהלי ויתגבר אותו במשימות, שכיום קשה לבצע מפאת המחסור בכוח האדם".
אתה יכול לפרט?
"מדובר ברובוטים חביבים דמויי אדם, שיהיו בעלי יכולות חברתיות. הכוונה לפתח יכולות אינטראקציה של רובוטים עם אנשים בסביבה הומת אדם, בעזרת יכולות שמיעה, ראייה והבנת טקסט".
רובוט לקשיש
נושא הרובוטים החברתיים אינו חדש. בשנים האחרונות, הוכנסו רובוטים חברתיים למרחבים ציבוריים, כמו מוזיאונים, שדות תעופה, קניונים מסחריים, בנקים, חדרי תצוגה של חברות, בתי חולים ובתי אבות. מה שחדש כאן היא ההירתמות שלו ככוח עזר בפועל לטובת החולים.
בנוסף למיומנויות רובוטיות קלאסיות, כגון: ניווט, אחיזה ותפעול עצמים, הרובוטים החברתיים בבתי החולים יהיו חייבים, כאמור, גם להיות מסוגלים לתקשר עם אנשים בצורה טבעית.
הרובוטים החברתיים הזמינים כיום, מוגבלים מאוד ביכולת האינטראקציה שלהם עם אנשים, והם בדרך כלל מסוגלים להבין ולהגיב אך ורק לתרחישי שיחה פשוטים, הכוללים שיחה בת מילים ספורות עם אדם יחיד. מגבלות אלה נעשות חמורות אף יותר, אם הרובוטים נדרשים לאינטראקציה עם אוכלוסיית הקשישים, הנרתעת בדרך כלל מקבלת טכנולוגיות חדשניות, בעיקר אם הן אינן פשוטות להפעלה. התגברות על מגבלות אלו מעלה אתגרים מדעיים וטכנולוגיים קשים, בעלי השפעה חברתית עצומה וערך כלכלי.
אמה של תמר תשמח בוודאי לשמוע, כי מקרי הבוחן, שעליהם יודגמו פיתוחי הפרויקט, הם בראש ובראשונה בבית חולים גריאטרי. תפקידו של הרובוט יהיה בין היתר לקבל את החולים המגיעים לבדיקות בבית החולים, להציג בפניהם את תוכנית הבדיקות המיועדת להם, להכווין אותם בתוך בית החולים (למשל לחדר הבדיקות המתאים, למעלית או לקפיטריה), ושאיפת העל תהיה לגרום להם גם ל"שוחח" איתם. הכוונה היא שעצם נוכחותו של הרובוט הידידותי תפיג את המתח הכרוך בבדיקות הרפואיות.
פרופ' גנות, ומתי הפלא הזה אמור לקרות?
"בימים אלה ממש התחיל במסגרת הפרויקט שלב חשוב בניסויים, שמתנהל בבית החולים Broca בפריז, שהינו אחד משמונה הקבוצות השותפות בפרויקט, ביניהן, מלבד ישראל, גם קבוצות מצ'כיה, איטליה וסקוטלנד".
מה עוד הרובוט יידע לעשות? והאם יש מצב שרובוט יחליף בעתיד גם את הרופא?
"הרובוט ייקח על עצמו משימות חשובות, שכיום אינן מקבלות כמעט מענה מפאת המחסור בכוח האדם. אבל אני מדגיש שהרובוט לא אמור להחליף את הרופאים. אנחנו לא שם עדיין. הרובוט ישמש כוח עזר מינהלי בבית החולים עבור משימות רבות שכיום קשה לבצע. הרובוט במראהו העתידני גם יכול לעורר סקרנות ורצון לאינטראקציה, שהם כה חשובים בעת ביקור בבית החולים".
רובוט, אתה שומע אותי?
במסגרת הפרויקט, פרופ' גנות וצוותו קיבלו את האחריות לטפל בחוש השמיעה של הרובוט.
במה זה מתבטא?
פרופ' גנות: "הרובוט קולט את הנאמר לו באמצעות המיקרופונים שמותקנים בו ('האוזניים שלו'), והוא מעביר את השמע למערכת זיהוי דיבור, דוגמת המערכות המותקנות בעוזרים החכמים, בטלפונים הניידים ובמכשירי הניווט".
ומה קורה אם יש בעיות קליטה?
"שאלה טובה. ביצועי מערכות זיהוי דיבור נפגעים מאוד בתנאי רעש או בנוכחות דוברים נוספים. לכן אנחנו מפתחים שיטות, שהן מבוססות אלגוריתמים ללמידת מכונה. אלה יודעות להפריד את הדיבור הרצוי מבין בליל הדוברים והרעש. לשם כך נוכל גם להסתייע ב'חוש הראייה' של הרובוט – כלומר המצלמות שלו, בדיוק כפי שאנו, בני האדם, עושים".
מתי הצפי ל"הולדת" הרובוט הראשון?
"פיתוח הרובוט הראשון אמור להסתיים בעוד כשנה. הוא יוצב לראשונה בבית החולים בצרפת, ולכן הוא גם יבין וידבר בהתחלה בשפה הצרפתית. אבל אל דאגה, לא צפויה כל בעיה מיוחדת להתאים את הפרויקט שלנו לשפות נוספות. הביצועים בשפה האנגלית אף צפויים להיות משופרים ביחס לשפות אחרות".
פרופ' גנות, עם כל הכבוד להתקדמות הטכנולוגיה, הרובוט לא יוכל להבין את רגשות המטופלים. איך הוא יידע שהם מעוניינים לשוחח איתו?
"זה נכון, ולכן במסגרת הפרויקט שלנו, אנחנו עובדים גם על הטמעת היכולות של זיהוי רגשות ברובוט. כלומר, כאשר הפיתוח שלו יושלם, הרובוט יוכל להבין אם האדם כועס לפי טון הדיבור שלו וגם לפי הבעת הפנים שלו, או השילוב ביניהם. בעגה המקצועית אנו מכנים זאת: 'היתוך מידע'. כלומר שילוב של מידע ונתונים מכמה מקורות".
בפועל בני האדם שונים זה מזו, וכל אחד מביע את הרגשות שלו בצורה אחרת.
"זה ברור לנו, ולכן כל המשימה הזאת מאתגרת מאוד. כמו שאנחנו לא מבינים עד הסוף את הרגשות של האדם שעומד מולנו, ייתכן שגם הרובוט לא יבין את זה עד הסוף. בעיניי, זו לא מגרעה, זה רק יהפוך את הרובוט ליותר אנושי, כל עוד הוא יצליח באחוזים גבוהים".
לאילו עוד גופים וארגונים הרובוט החברתי יוכל לעזור מלבד לבתי חולים?
"לכל גוף שעוסק עם לקוחות ועם קהל. זאת יכולה להיות למשל מסעדה, שתקבל את הסועדים עם הרובוט. במקרה כזה הוא יבצע משימות טכניות, ששמורות עד עתה למלצרים/מארחים, או קניון גדול שיוכל להשתמש בשירותי הרובוט כדי להכווין מבקרים ולספק להם מידע".
זה אומר שבקרוב הרובוט יוכל להחליף הרבה עובדי כוח אדם?
"אני לא חושב. אנשים תמיד חששו שהמכונות ייקחו את מקומם, אבל עובדה שזה לא קרה. הם פשוט התחילו לעבוד בעבודות יותר מתוחכמות. כשהמציאו את המכוניות, נהגי הכרכרות לא איבדו את פרנסתם".
וזה כי?
"הם פשוט הפכו לנהגי מוניות. מה שאני אומר זה שאם יודעים לקבל את הטכנולוגיה בצורה נכונה, היא יכולה רק לסייע לנו".
הרובוטים יוכלו בעתיד לסייע גם לצבא שלנו?
"בפירוש כן. עקרונית, תחום הנדסת הנתונים ובפרט עיבוד אותות ולמידת מכונה ותחומים אחרים הנושקים להם - שנלמדים לעומק במסגרת תוכנית הלימודים באוניברסיטת בר־אילן, חשובים מאוד לתחום ההייטק הצה"לי, בדומה להתפתחויות בתעשיות האזרחיות".
ללמוד את המכונה
פרופ' גנות עומד, כאמור, גם בראש תוכנית הלימודים החדשה לתואר ראשון בהנדסת נתונים. התוכנית תיפתח על ידי הפקולטה להנדסה בבר־אילן בחודש אוקטובר הקרוב, והיא מיועדת לקלוט כ־80 סטודנטים בשנה. מדובר בתוכנית לימודים חדשנית ועדכנית בתחום הנדסת הנתונים, המיועדת לסטודנטים המצטיינים בראייה כמותית ואנליטית.
התוכנית מדגישה את תחום למידת המכונה ועיבוד האותות הסטטיסטי על יסודותיו העיוניים והמעשיים. היא מקנה לבוגריה כלים מודרניים רבים לטיפול באותות ונתונים, המייצגים מגוון תופעות פיזיקליות.
בד בבד תעניק התוכנית לבוגריה הבנה מעמיקה של "מחזור הנתונים" (איסוף נתונים, עיבודם וניתוחם, הסקת מסקנות והשלכתן על הידע הנצבר), ראייה מערכתית־הנדסית רחבה וגם יכולות מעשיות בנושאי הליבה של מדעי הנתונים.
מדע מוכוון־נתונים - משמע התחום ההנדסי והמדעי העוסק בהפקת ידע מתוך נתונים הנרכשים ממגוון רחב של מקורות - הפך בשנים האחרונות לתחום מוביל בתעשייה עתירת הידע ובאקדמיה. מתחום זה נולדים מחקרים פורצי דרך, שמשנים את העולם שאנחנו מכירים, דוגמת פרויקט הרובוטים בעלי היכולות החברתיות, שיסייעו להפיג את העומס בבתי החולים ולהפיג גם את החשש והבדידות.
