האינפלציה בארה"ב בשיעור הנמוך מזה 14 חודשים: מדד המחירים לצרכן בדצמבר עמד על עלייה של 6.5% בחישוב שנתי, לעומת 7.1% בנובמבר - הנסיגה החדה מאז אפריל 2020, ובהתאם לתחזיות האנליסטים. בחישוב חודשי, עמד מדד המחירים לצרכן על 0.1%-, אחרי עלייה של 0.1% בנובמבר ובהתאם לצפי. מדובר בהאטה שישית ברצף בחישוב שנתי.
ההערכה הרווחת בשוק היא שלנתון היום בכל מקרה לא תהיה השפעה על מדיניות הפד, שימשיך במתווה הריבית שלו גם בהמשך השנה. בישיבתו האחרונה באמצע דצמבר מיתן הבנק את המדיניות המצמצמת שלו והעלה את הריבית ב-0.5% ל-4.25%, לאחר ארבע העלאות רצופות של 0.75%.
במועד הישיבה האמורה עמדה האינפלציה השנתית בארה"ב כאמור על 7.1%, לפי נתוני נובמבר, לאחר שבאוקטובר היתה 7.7%. ביוני טיפסה האינפלציה ל-9.1%, שיא של 40 שנה.
נכון להודעת הריבית האחרונה של הפד, הבנק מצפה כי העלאות הריבית יימשכו ב-2023 ובסיומן תעמוד הריבית על 5.25% וייתכן שאף מעבר לכך, נתון גבוה מתחזית שפרסם מוקדם יותר ב-2022, אז דובר על ריבית מקסימלית של 4.75%. החלטת הריבית הבאה והראשונה לשנת 2023 תתפרסם ב-1 בפברואר כשיום לפני כן תתכנס ועדת השוק החופשי של הפד לדיונים לקראת ההחלטה.
בנאום שנשא השבוע אמר יו"ר הבנק ג'רום פאוול כי הפד חייב להיות עצמאי ומנותק מהשפעה פוליטית גם בעת הזו, כשהוא נאבק באינפלציה. בדברים שנשא בפורום כלכלי של הבנק המרכזי השבדי (Riksbank), ציין פאוול כי במהלכים שמוביל הפד מול האינפלציה נדרש הבנק להחלטות קשות ולא פופולריות.
"יציבות מחירים היא בסיס לכלכלה בריאה והיא מעניקה לציבור רווח שלא ניתן לכמת לאורך זמן. אולם להשיג מחדש יציבות מחירים בעת שהאינפלציה גבוהה מחייב אמצעים שאינם פופולריים בטווח הקצר, בשעה שאנו מעלים ריבית כדי לגרום להאטה כלכלית", אמר היו"ר.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות: "יש לציין כי הקצב השנתי של האינפלציה בארה"ב יורד בעקביות כבר 6 חודשים מאז עלה ל-9.1% בחודש יוני אשתקד. נתון זה מצביע על שינוי כיוון של האינפלציה, אם כי יש לציין כי המרחק מרמת היעד של 2% עדיין גדול ולכן מבחינת הבנק הפדראלי של ארה"ב, כפי שהוא חוזר ואומר, יש עוד מלאכה לעשות. בתוך כך, המדד ללא מזון ואנרגיה, שמשקף טוב יותר את הביקושים בתוך ארצות הברית, עלה ב-0.3%. בשנת 2022 עלה מדד זה ב-5.7%. גם כאן מדובר בירידה שלישית ברציפות, מה שמצביע על כך שליבת המחירים בארצות הברית יורדת. בשוק אכן צפו כי המדד ללא מזון ואנרגיה יעלה בקצב שנתי של 5.7% וזה אומר כי ליבת המחירים יורדת אף היא. מבחינת השוק, מדובר בחדשות חיוביות, אך לא מפתיעות. להערכתי, אין בנתונים כדי לשנות את ההערכות שהריבית תעלה גם בתחילת החודש הבא, אך הם די מבטיחים שהעלייה הפעם תהייה מתונה יותר ותסתכם ברבע אחוז".
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי: "רכיב הבנזין היה התורם הגדול ביותר לירידת המדד. מדד המזון עלה ב-0.3% ומדד האנרגיה ירד במהלך חודש דצמבר, זאת עקב מחירי הבנזין שירדו. מדד הליבה, שאיננו כולל מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בדצמבר, לאחר עלייה של 0.2% בנובמבר. במהלך 12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-6.5%. וזהו השיעור הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2021. מדד הליבה עלה ב-5.7% ב-12 החודשים האחרונים.
"בהמשך לאמור לעיל, מדד האנרגיה ירד ב-4.5% בדצמבר לאחר ירידה של 1.6% בנובמבר. מחיר הבנזין שבמדד ירד ב-9.4% במהלך חודש דצמבר, לאחר ירידה של 2.0% בנובמבר. מדד הגז הטבעי עלה במהלך חודש דצמבר, עלייה של 3.0% לאחר ירידה של 3.5% בנובמבר. מדד החשמל עלה ב-1.0% בדצמבר. סעיף הדיור המשיך לעלות, ועלה ב-0.8% במהלך חודש דצמבר. מדד שכר הדירה עלה ב-0.8% במהלך חודש דצמבר, וגם מדד הדיור שבבעלות הדיירים עלה ב-0.8%. סעיף הדיור היה הגורם הדומיננטי בעלייה החודשית במדד הליבה, בעוד שברכיבי מדד אחרים היה שילוב של עליות וירידות. שיעור עליית רכיב הדיור צפוי להתחיל ולהתמתן בחודשים הקרובים, זאת בהתבסס על התמתנות שיעור עליית דמי שכירות בחוזים חדשים בחודשים האחרונים.
"במבט לחודשים הקרובים, שיעור עליית הקצב השנתי של המדד צפוי להתמתן, אך באופן הדרגתי. עם זאת, התמתנות הדרגתית זו צפויה להיות מודגשת יותר מאשר בא לידי ביטוי בתחזיות הפד לאחרונה. ככל שתהליך זה ימשך, ולא ייווצרו הפרעות ושיבושים, ניתן יהיה להכריז בקרוב על סיום תהליך העלאות הריבית וזאת בגבולות של ריבית פד של 4.50-5.00% לעומת 4.00-4.25% עתה. במידה וירידת האינפלציה ב-2023 אכן תהיה משמעותית, זאת לצד התמתנות ניכרת של הצמיחה הכלכלית, הדבר עשוי להכשיר את השטח לקראת הפחתת ריבית ראשונה בשלהי המחצית השנייה של השנה".
