בית הדין הרבני הגדול הכריע לאחרונה בשאלה האם לבית דין רבני אזורי יש סמכות לאכוף הסכם גירושין שאושר בהליך פורמלי וללא דיון לגופו של עניין. המחלוקת התעוררה בין אב לשניים שטען שהאם מפרה את הסדרי השהות שנקבעו בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, והדיינים דחו את טענת האם שלפיה אין לבית הדין סמכות בעניין.
בני הזוג נישאו ב-2004. באוקטובר 2018 הם הגישו לבית הדין הרבני בירושלים בקשה משותפת לאישור הסכם גירושין שעליו חתמו ועסק בענייני הרכוש, מזונות, קביעת המשמורת אצל האם והסדרי שהות אצל האב. בית הדין אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין באותו יום, והגט סודר בחודש שלאחר מכן.
לאחר מכן התפרצה אצל האב מחלת הסכיזופרניה ומצבו הנפשי התדרדר. בשלב מסוים האם הגישה בקשה לצו הגנה בבית המשפט למשפחה שבה העלתה טענות בנוגע למסוכנות האב כלפי הילדים.
במרץ 2020 הגיש האב בקשה דחופה לבית הדין הרבני בירושלים שבה טען שהאם מפרה את הסדרי השהות ומסכלת את הקשר שלו עם הקטינים. בהמשך הוגשה בקשה לאפשר מפגשים בין הילדים לבין הורי האב, בשל אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי.
האם טענה כי לבית הדין אין סמכות לדון בעניין הקטינים והסדרי השהות, והסמכות נתונה לבית המשפט למשפחה, שכבר נתן החלטות בעניין הילדים במסגרת הבקשה לצו הגנה. באוקטובר 2020 הוציא בית הדין החלטה שלפיה יש לו סמכות לאכוף את הסכם הגירושין.
על החלטה זו הגישה האם ערעור לבית הדין הרבני הגדול. לטענת האם, מרגע שניתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין עברה מן העולם הסמכות המקורית לדון בעניינים המוסדרים בו. היא הדגישה כי מאחר שבית הדין אישר את ההסכם ללא דיון לגופו, הוא לא קנה סמכות נמשכת בנושא הסדרי השהות.
הדיינים - הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז-אילוז והרב דניאל אדרי - דחו את הערעור. הם ציינו כי אמנם בית המשפט העליון קבע כי ערכאה שאישרה הסכם בין בני זוג כפסק דין אינה רוכשת סמכות נמשכת בנוגע לפרשנות ההסכם או אכיפתו, אבל בית הדין הרבני עדיין מוסמך להביא למימוש פסק הדין שאישר את הסכם הגירושין, גם במקרים שלגביהם אין לו סמכות נמשכת.
זאת מכוח סמכות הערכאה השופטת שנתנה את פסק הדין לדאוג לאכיפתו וליישומו. הדיינים ציינו שהמחוקק הסמיך את בית הדין הרבני להביא ליישומו של פסק דין לאחר שזה ניתן בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט.
לקביעתם, במקרה זה הסכם הגירושין כלל כמה וכמה סעיפים המסדירים את הסדרי השהות של הילדים עם האב. לכן, מסמכותו של בית הדין להביא ליישום הוראות ההסכם בדבר מפגשי הילדים עם אביהם. עם זאת, לבית הדין אין סמכות בנוגע למפגשים עם הורי האב אלא בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, שכן הנושא לא הוסדר בהסכם.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד אברהם ברזל, עו"ד אליהו שוורץ
• ב"כ המשיב: עו"ד צבי גלר
• עו"ד הילה כהן שלמה עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
