בית משפט השלום בת"א דחה ביום חמישי את תביעת הפינוי שהגישו יחד חברת דרך ארץ היווייז המחזיקה בזיכיון מטעם המדינה להפעלת כביש 6 וחברת אלון דלק מקבוצת "דור אלון" נגד חברת אלון אינטרייד, המפעילה את רשת בתי הקפה סי קפה (Si-Café), אשר סניפיה פרוסים בין היתר בכביש 6. דור אלון מחזיקה ב-50% ממניות אלון אינטרייד, כך שלמעשה דור אלון הגישה תביעת פינוי נגד חברה בבעלותה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
השופטת טל פישמן לוי דחתה את תביעת הפינוי וקבעה כי "הגעתי למסקנה לפיה דרך ארץ שיתפה פעולה עם דור אלון וחברה אליה ביוזמה חשאית משותפת ופסולה להחלפת השוכרת". עוד קבעה כי "מצופה מדרך ארץ לפעול בדרך ארץ. מי שמחזיקה בידיה סמכויות שלטוניות ומפעילה שירות חיוני לציבור מכוח זיכיון שניתן לה מהמדינה, צריכה להוות דוגמה ומופת לכיבוד הסכמים. עליה לפעול בנאמנות, בשוויון, בהגינות, בתום לב וביושר".
מדובר בתביעה שהגישו דרך ארץ היווייז וחברת אלון דלק לפינוי מושכר שעניינה דרישת התובעות להורות על סיומם של הסכמי השכירות אשר נחתמו בין הצדדים, באופן בו הנתבעות תחויבנה לפנות את המושכרים.
התובעות טענו כי בהסכמי השכירות בין דור אלון לבין הנתבעת נקבעו הוראות בדבר מעמדה של דרך ארץ, כך שרשאית היא להורות על סיומם של הסכמי השכירות, מכל סיבה שהיא. נטען כי במהלך השנה האחרונה פעלה דרך ארץ לשיפור התנאים המסחריים בתחנות הדלק ובמתחמים. כחלק מצעד זה, היא ביקשה לשפר את תנאי השכירות ולעשות שימוש בזכויותיה בהתאם להסכמים, ודרשה מדור אלון לפנות את המושכרים. משלא נענתה דרישה זו הוגשה תביעת הפינוי.
התובעות שללו את טענת הנתבעת לפיה נדרשת הפרה יסודית לשם ביטול ההסכם ואף שללו מכל וכל את טיעוניה של הנתבעת באשר ל"קנוניה" לחיסולה של הנתבעת והן מכחישות בתוקף את הניסיון להציג את דרך ארץ כמי שנגררה אחרי דור אלון למהלך זה.
עו״ד בועז בן צורצילום: רועי רובינשטייןמנגד, הנתבעות אלון אינטרייד ובעלת המניות אינטרייד ג.ג. שיוצגו על-ידי עו"ד בעז בן צור ואורי שנלר ממשרד עוה"ד בן צור ושות' וכן על-ידי עו"ד ערן שפינדל ואוריאל גינת ממשרד שפינדל ושות', טענו כי היא שוכרת מדור אלון מזה 18 את בתי הקפה תוך הגדלה ניכרת של הכנסותיהם ודמי השכירות המשולמים בגינם. עוד נטען כי מעל שני עשורים פעלו הנתבעת ודור אלון יחד לשביעות רצון הצדדים כולם, כאשר התנהלותה הפסולה והצעדים הברוטליים בהם נקטה דור אלון החלו רק בעקבות החלפת השליטה בדור אלון וכניסתו של בעל שליטה חדש לתמונה.
הנתבעות טוענות כי לצורך הגשת התביעה רתמה דור אלון את דרך ארץ ועתה שתי החברות פועלות יחדיו לחיסולה של הנתבעת. כל אחת מן השתיים פועלות בהתאם לאינטרסים שלה - דור אלון עקב רצונה לחלוק לבדה ברווחי המושכרים, ודרך ארץ מסייעת לה לשם קבלת דמי שכירות מוגדלים שאינה זכאית לקבל, והכל תוך הסכמה יסודית שדור אלון תישאר במושכרים.
עו"ד ערן שפינדלצילום: עומר מסינגררצון להתעשר? "לא כל האמצעים כשרים"
השופטת מתחה ביקורת חריפה על דור אלון וקבעה כי "כאשר בחנתי את התנהלותה של דור אלון, נתתי את הדעת לכך שלא רק שדור אלון לא פעלה כמצופה וכנדרש בהסכם השכירות בניסיון למנוע את הפגיעה בשוכרת, אלא הגדילה לעשות בכך שהייתה זו שיזמה את המהלך וניסתה להביא בעצמה לפינוי שיש בו כדי לפגוע אנושות בחברה המשותפת".
עוד קבעה כי דור אלון פעלה בחוסר תום לב מובהק ובניגוד מוחלט להתחייבויותיה וציינה כי "אין לתת יד להפרה בוטה של הסכמים ונורמות בשם הרצון להתעשר, בבחינת כל האמצעים כשרים. לא כל האמצעים כשרים. לא כל הדרכים לגיטימיות. על אחת כמה וכמה כאשר המהלך מתואם בין שתי חברות חזקות, יציבות ואמידות, אשר אחת מהן משמשת כאמור זרועה הארוכה של מדינת ישראל. וכל זאת כאשר לא נטען בפניי כי הנתבעת הפרה את ההסכמים".
השופטת הורתה כי התובעות תישאנה כל אחת בהוצאות בסך 40 אלף שקל לטובת הנתבעות.
מדרך ארץ היווייז נמסר בתגובה: "נכבד את פסק הדין כשנקבלו".
מחברת אלון דלק ניהול תפעול רשתות נמסר: "החברה תלמד את פסק הדין ותשקול את צעדיה בהתאם".
