עלות הרחבת המלחמה בזירת לבנון, בנוסף על עלויות המלחמה ברצועת עזה, הסתכמה ב-50 הימים האחרונים, מאז תחילת חודש ספטמבר, בכ-25 מיליארד שקל, כך נודע ל-ynet. ההוצאות הגדולות יחייבו לפרוץ ולהגדיל את תקציב המדינה מיד לאחר החגים.
עלויות המלחמה גדלו במיוחד בשל גיוס עשרות אלפי חיילים למילואים בשבועות האחרונים, והכנסתם של מספר אוגדות ללבנון, לראשונה מאז פרוץ המלחמה באוקטובר אשתקד.
להוצאה הגדולה הזאת נוספו בשבועות האחרונים עלויות עצומות של שימוש בכמויות גדולות במיוחד ויקרות של תחמושת - והצורך לירות מאות מיירטים יקרים, נוכח הגידול הרב בירי טילים וכטב"מים, בעיקר מלבנון לשטח ישראל, אך גם ירי הטילים מאיראן והכטב"מים מעיראק ומתימן.
ל-ynet נודע כי עלויות התחמושת שנעשה בה שימוש בלבנון גבוהות ביותר. גורם צה"לי מוסמך אישר כי רק התחמושת לחיסול חסן נסראללה, שבה נעשה שימוש במשך 10 שניות בהפצצת הבונקרים בדאחייה בביירות, עלתה 25 מיליון שקל. חיסול מחליפו, האשם ספי א-דין, בהפצצה רחבה בהיקף דומה עלה עוד כ-20 מיליון שקל.
הגורם ציין כי הוצאות יום לחימה בצה"ל עד לאחרונה הגיעו לכ-400 מיליון שקל, אולם מאז התרחבות המלחמה בלבנון העלויות גדלו ואף חצו את רף החצי מיליארד שקלים ביום, והן עלולות אף לגדול עוד בעת הקרובה.
כמו כן, גדלו שוב הוצאות הלחימה בעזה, עם הכנסת כוחות גדולים חדשים והרחבת אזורי הלחימה בשבועיים האחרונים, שכללו גם גיוס יחידות מילואים.
גורם בכיר במשרד האוצר ציין כי במצב הנוכחי, מאחר שאין להוצאות הגדלות האלה מקורות מימון בתקציב הנוכחי ובשל העיכוב בהעברת כ-18 מיליארד שקל של הסיוע האמריקאי לישראל שנדחו לשנת התקציב הבאה, צפויה הממשלה לפרוץ את תקציב שנת 2024 בפעם השלישית, מיד אחרי החגים.
גורם כלכלי בכיר ציין כי יהיה קשה למשק הישראלי לשאת עוד התמשכות ארוכה של המלחמה בזירות הצפון והדרום בממדים האלה.
הגורם אמר כי ההתרחבות המשמעותית של המלחמה בזירת לבנון, גיוס מילואים נרחב והכנסת כוחות גדולים הן לזירת הצפון ולאחרונה מחדש גם לזירת הדרום, עולים כסף רב ויחייבו נקיטת צעדים תקציביים שלא הובאו בחשבון בחודשים האחרונים.
יצוין כי "ועדת נגל" לבחינת תקציב הביטחון לשנים הבאות, פרסמה אמנם כבר דוח ביניים בימים האחרונים, אולם נמנעה מלכלול בו התייחסות לגודל התוספת לתקציב הביטחון שתידרש החל ב-2025 ובשנים הבאות, לפחות עד 2030.
דרישת מערכת הביטחון היא לתוספות של כ-220 מיליארד שקל בשנים הבאות, והיא נשללה לחלוטין במשרד האוצר, שם טוענים כי צה"ל חייב להתייעל, לצד הגידול הרב שיידרש בשנים הקרובות בכוחו, בתוך כך גיוס יותר מילואים, הארכת השירות הסדיר והגדלת מספר המשרתים בצבא הקבע.
ככל הידוע, הפער בין מערכת הביטחון למשרד האוצר עומד על לפחות 20 מיליארד שקל בכל שנה מהשנים הבאות, ונראה שלאחר פרסום מסקנותיה הסופיות של ועדת נגל, יצטרך ראש הממשלה בנימין נתניהו לפסוק בנושא הפערים בדרישות ובנכונות האוצר להיענות לחלקן.
חסן נסראללה שמחה בעולם הערבי. מתוך רלוונט
