בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש אדם נגד בתה של בת זוגו, שכינתה אותו "פדופיל" מול גורמי רווחה ופרסמה תיאורים משמיצים בערך על שמו בוויקיפדיה ברוסית ובפייסבוק. השופטת רותם קודלר עיאש מתחה ביקורת קשה על התנהלותה וחייבה אותה לפצות אותו בכ-200 אלף שקל.
הנתבעת היא אימא לילדה בת 13 שגדלה אצל סבתה מינקות. הסבתא ובן זוגה (התובע) משמשים כמשפחת אומנה עבורה. לטענת התובע, ב-2017 התכנסה ועדת תכנון מטעם שירותי הרווחה לצורך סיכום וסיום טיפול בעניין הקטינה, ובמהלך הדיון טענה הנתבעת שהקטינה נמצאת בסכנה עקב מגוריה עמו, שכן הוא "פדופיל".
לטענתו, התיאורים שייחסה לו בנוגע להתנהגות מינית לא נורמטיבית נועדו "לזעזע את המערכת" על מנת לפעול להוצאת הקטינה לאלתר מהבית שבו התגוררה ביחד עמו ועם סבתה, ולהעבירה למסגרת חוץ-ביתית.
הוא ציין שהוא איש משפחה, אב לשלושה ילדים משכילים מנישואיו הראשונים וסב לתשעה נכדים. הוא דמות ציבורית ומוכרת, מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל ועוסק במחקר. הוא הוסיף שב-2016 פרסמה הנתבעת פוסטים מכפישים כלפיו בדף הפייסבוק שלה וציינה כי הוא ואמה הם "שני זקנים רעים, מעורערים ושקרנים". הוא ציין שבערך הוויקיפדיה שלו בשפה הרוסית הוספו אמירות משמיצות.
הנתבעת הכחישה שהיא המקור לתוספות בוויקיפדיה. בנוגע לאמירותיה בוועדת התכנון היא טענה שרק העלתה תהייה מדוע התובע כל כך מתעניין ודואג לבתה ואין לה שליטה על הפרשנות שניתנה לדבריה.
היא טענה להגנת אמת בפרסום וציינה כי שיתפה את חברי הוועדה בגילוי לב בהתנהגות מוזרה של בתה הקטינה וכי זכותו של כל הורה לדאוג לאינטרסים של ילדיו.
אבל השופטת רותם קודלר עיאש קבעה שלנתבעת לא עומדת הגנת אמת בפרסום שכן הוכח כי תוכן ההאשמות שהטיחה בתובע בוועדה לא היה אמת. היא ציינה שמדובר בביטוי חמור, העלאת האשמה קיצונית וחריגה, המייחסת לתובע המגדל את הקטינה פגיעה מינית בשעה שהוא משמש כמשפחת אומנה עבורה.
עו"ד חגי אורגדבמיוחד הדברים חמורים שעה שהנתבעת עצמה לא האמינה באמיתות דבריה אלא למעשה בחרה לעשות זאת במטרה לחבל באפשרות האומנה של התובע והסבתא כלפי הקטינה. במצב זה, נקבע, אף שהדברים נאמרו בפורום סגור, מדובר בלשון הרע.
השופטת הדגישה שהנתבעת בחרה להמתין עם ההאשמות עד להתכנסות הוועדה ולא ערכה בירור מקדים עם אנשי הטיפול שטיפלו בקטינה קודם לכן. זאת ועוד, גם לאחר התכנסות הוועדה הנתבעת לא פעלה להגשת תלונה במשטרה.
ביחס לפרסום בוויקיפדיה דחתה השופטת את טענת הנתבעת שלא היא כתבה את הדברים, וציינה כי מופיעים שם פרטים שרק היא יכלה לדעת. "האמירות שפורסמו ברשתות החברתיות (פייסבוק וויקיפדיה) הן אמירות מבישות ומשפילות המהוות פגיעה בשמו הטוב של אדם", כתבה.
בסיכומו של דבר חייבה השופטת את הנתבעת בפיצוי של 150 אלף שקל בתוספת הוצאות של 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד סיגל בילינסון שפרן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד מאיה חונגר
• עו"ד חגי אורגד עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
