בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה לאחרונה עתירה שהגיש פלסטיני תושב השטחים לשעבר, שנישא לישראלית, עבר גיור וביקש לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות. השופטת תמר בר-אשר הבהירה שבכל הנוגע למעמד מכוח חוק השבות למי שהתגייר בארץ - נדרשת אשרה של ממש ולא די בהסדר זמני.
בצעירותו שיתפו העותר ואחיו פעולה עם כוחות הביטחון, ועל רקע זה העתיקו בני משפחתם את מגוריהם לישראל וקיבלו רישיונות ישיבה ארעית. רישיונו של העותר היה בתוקף עד שנת 2000. בזמן השהייה בישראל הסתבך העותר בפלילים ובעקבות הרשעתו בעבירות הריגה, ניסיון שוד וקשירת קשר להתפרצות, הוא נידון לתשע שנות מאסר.
ב-2005, לאחר שחרורו המוקדם, הוא פנה לוועדת המאוימים בבקשה לקבל היתר שהייה בישראל לנוכח חשש לחייו בשטחים. בקשתו התקבלה בפברואר 2007 תוך קביעה שיונפקו לו היתרי שהייה זמניים מתחדשים בכפוף לחתימתו על התחייבות להימנע ממעורבות בפלילים.
בינואר 2021 הוא קיבל תעודת גיור מבית דין פרטי בגוש עציון. בית הדין הרבני אישר את נישואיו לאשתו הישראלית, ניתנה להם תעודת נישואים והם כיון הורים לשלושה. בהמשך לכך הוא ביקש להעניק לו אשרה לישיבת קבע מכוח יהדותו וחוק השבות.
הבקשה נדחתה במשרד הפנים בנימוק שבמועד הגיור הוא לא החזיק באשרה כדין. באותה תקופה הוא שהה בישראל מתוקף הסכמה שאושרה בפסק דין. בהסכמה נקבע בין היתר שהוא יקבל היתר שהייה זמני ושככל שוועדת המאוימים תקבל החלטה שקובעת שאין לתת לו עוד מעמד של מאוים, יתבטל היתר השהיה בתוך 45 יום.
במוקד העתירה שהגיש על ההחלטה עמדה השאלה אם היתר השהיה הזמני מהווה "אשרה כדין" לעניין מתן מעמד לפי חוק השבות. העותר טען שבמועד הגיור ובהתאם לפסק הדין, היה לו היתר מהמינהל האזרחי לשהות בישראל כך שהוא זכאי למעמד לפי החוק.
עו"ד אלון אברהמובמשרד הפנים טען מנגד כי אשרת השהייה שהייתה בידיו במועד גיורו ניתנה מכוח צו שיפוטי שנועד להסדרת שהייתו בישראל רק עד מתן החלטת ועדת המאוימים. לטענתו, מאחר שאין זו אשרה שניתנה מכוח החלטה של גוף מנהלי מוסמך, אין מדובר באשרה כדין לעניין חוק השבות.
ואכן, השופטת תמר בר-אשר דחתה את העתירה. היא הבהירה שלעניין חוק השבות יוכר גם גיור של מי שהתגייר לאחר כניסתו לישראל, ובלבד שהגיור נעשה במהלך שהייתו בישראל כדין. לדבריה, הפסיקה קבעה שצו ביניים שניתן במסגרת הליך שיפוטי אשר אסר הרחקה מישראל, אינו בגדר אשרה כדין לעניין זה. עוד נפסק כי "אין נפקות לסוג האשרה, אולם אשרה דרושה".
בהחלטה צוין שבמקרה זה, היתר השהייה הזמני שניתן לעותר, ואשר הוסכם כי יעמוד בתוקף עד החלטת הגורם המוסמך, אינו בגדר אישור מטעם רשויות המדינה לכך שהשהות בישראל נעשתה בהתאם להוראות הדין.
השופטת הדגישה שמדובר בהסדר זמני שנועד למנוע הרחקה מישראל או לאשר שהייה ארעית בישראל עד מתן החלטה לגופם של דברים. ואולם, לעניין גיור לצורך חוק השבות, אין מדובר במצב של שהייה כדין בישראל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרים: עו"ד תמיר בלנק
• ב"כ המשיב: עו"ד מיטל פוגל (פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי))
• עו"ד אלון אברהמוב עוסק בחוקתי ומנהלי
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
