בסוף השבוע שעבר ישבה קרן שתוי, מנכ"לית קבוצת הכושר הולמס פלייס בסלון ביתה ברמת־גן, ופוש של ynet גרם לה לקפוץ באוויר מרוב שמחה. "פתאום אני רואה פוש על זה שארגון הבריאות העולמי שוקל להכריז על סוף מגפת הקורונה. בן הזוג שלי לא הבין מה קרה לי, אבל את מתארת לעצמך איך קפצתי באוויר, נכון?"
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
האמת שממש לא קשה לתאר את האישה האנרגטית הזו קופצת באוויר. בג'ינס צמודים, חולצה שחורה, שיער אסוף ופנים נקיות מאיפור היא מספרת איך ברגע שפרצה הקורונה באפריל 2020 ושמה ברקס רצחני לעולם כולו, היא כבר התחילה לחשוב איך היא מנצחת את המגפה הכלכלית שנחתה עליה. מכוני הכושר נסגרו, טור ההכנסות נכנס לקיפאון והחשש הגדול היה שהמנויים שנאלצו לעשות ספורט בסלון דרך הזום או בחוץ במגבלות המאה מטר — כבר לא יחזרו להתאמן במכונים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אבל שנתיים קדימה, בעיקר מאז שחדרי הכושר שוחררו מהתו הירוק בחודש פברואר, הרשת רושמת התאוששות מהירה. התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2022 מראות זינוק של 93% ברווח הנקי שהסתכם בכ־12.5 מיליון שקלים, ועלייה חדה במספר המנויים — 165 אלף לעומת כ־145 אלף בשנה הקודמת. הולמס פלייס נחשבת כיום לרשת מכוני הכושר הגדולה בישראל, בבעלותה גם הרשתות גו אקטיב ואייקון, והיא נסחרת בבורסה בתל־אביב בשווי של כ־400 מיליון שקל. "אפשר היום להגיד שלא נכנענו לקורונה", אומרת שתוי. "במהלך המגפה ניצלנו את הזמן כדי לחשוב איך אנחנו דווקא ממשיכים להתרחב".
ואיך זה עומד מול מציאות שבה בשנתיים האחרונות התרגלנו לעשות כושר מהסלון ומתיחות בזום?
"אני לא באמת חושבת שאנשים התרגלו לעשות כושר בבית. גם לפני הקורונה וגם אחרי הקורונה המתחרה הכי גדול שלנו הוא האאוטדור — הפארקים והמרחבים הפתוחים. מי שאוהב לעשות כושר במכון חזר למכון, ומי שאוהב לעשות כושר בחוץ חזר לעשות כושר בחוץ. מה שהקורונה עשתה זה שהיא באופן גורף הגדילה את מספר האנשים שבכלל התחילו לעשות ספורט".
טוב, זה בגלל שרק ככה יכולנו לבלף ולשבור את מגבלות המאה מטר.
"וזה עשה לכולנו רק טוב, כי במהלך הקורונה הבנו עוד יותר עד כמה החיבור בין כושר ובין בריאות הוא דרמטי. המחקרים הכי מעודכנים בתחום מראים בצורה מובהקת שאנשים שעושים כושר בגילאי 30 עד 50 יכולים להפחית בחצי את הסיכון שלהם לחלות באלצהיימר דמנציה ופרקינסון. ואת זה הכי חשוב שכולנו נבין, ומצידי זה לא משנה איך ואיפה אנשים עושים ספורט. כמובן שאני הכי רוצה שיעשו אצלנו, אבל עצם העובדה שאנשים עושים יותר ספורט זה משמעותי מאוד בעיניי, ואני אומרת את זה ממקום אידיאולוגי. כשמישהו בא ואומר 'אני עושה הליכה בים שלוש פעמים בשבוע ולא נרשם למכון', אני אומרת לו 'מעולה', ובאמת שמחה כי אני רוצה שיותר אנשים יעשו כושר. בכלל, היחס של הממשלה ושל מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לכושר ולספורט חייב לצאת ממחוזות הפנאי לעבר מחוזות הבריאות. הממשלה צריכה לתת פטור ממס למעסיקים שמסבסדים חדרי כושר".
השתגעת? זה מעסיקים בהייטק, המיסים שלהם מחזיקים את המדינה.
"זה לא רק הייטק. גם בנקים מסבסדים לעובדים שלהם חדרי כושר, והממשלה צריכה לעודד בקמפיינים שלה בני נוער וילדים להתחיל לעשות כושר מגיל צעיר ולהתרגל לעולמות האלה. החיבור בין ספורט ובין מניעה של מחלות שפוגעות בזיכרון ובתפקוד המוח, לצד מחלות כמו סרטן וסוכרת — הוא קריטי".
השיקולים האלה, מסבירה שתוי, גרמו לה בין היתר לשלב במתקני הרשת פיצ'רים שמאפשרים לפתור סודוקו ולשחק סוליטר תוך כדי ריצה על המסלול או שימוש בהליכון. "המתאמנים שלנו עפים על זה. אנחנו עושים עבודה משמעותית במטרה לחבר בין עולמות הכושר והבריאות ולהסביר שפעילות גופנית זאת לא פעילות פנאי. במהלך הקורונה היה לנו מאוד חשוב שיבינו את שאנחנו לא קולנוע או ג'ימבורי, ולכן לא ברור מדוע לא החריגו אותנו בסגרים. נלחמתי על זה ארוכות, גם לא הייתה שום הוכחה שדווקא בחדרי כושר היו יותר הדבקות".
ועדיין יש אנשים שממשיכים עם הזום ולא חזרו למכוני הכושר.
"נכון, אבל ברגע שהמועדונים נפתחו הפעילות בזום ירדה. אנשים לא באים למכון רק בשביל הספורט, הם באים כי הם מחוברים למדריך, כי הם רוצים לראות אנשים ומוזיקה וציוד מתאים".
שתוי, 49, במקור מחיפה, נשואה לאוהד, פסיכולוג קליני, והשניים הורים לשתי מתבגרות, מיקה ויולי וגרים ברמת־גן. לכיסא המנכ"לות של קבוצת הכושר הגדולה בישראל הגיעה לאחר שעבדה במשך 20 שנה בתחום התקשורת והאינטרנט. היא החלה כנציגת שירות בנטוויז'ן בשנת 1998 כשהמודם שלנו עוד השמיע צפצופים וגניחות, ולסלולרי הייתה אנטנה. היא התקדמה לתפקיד סמנכ"לית מגזר פרטי בחברה, הובילה ב־2006 את המיזוג עם ברק וכיהנה כסמנכ"לית מגזר פרטי של החברה הממוזגת. ואז הגיעה שנת 2011 שבה נולד המיזוג של נטוויז'ן וסלקום, ב־2012 נפתח השוק הסלולרי לתחרות ולתוך הסערה הזאת הוצנחה שתוי, שניהלה את המיזוג בין נטוויז'ן לבין סלקום במגזר העסקי.
אז תכל'ס, הגעת להולמס פלייס כדי לנוח.
"איזה לנוח. הרי קפצתי ישר לתוך המיזוג של הולמס פלייס עם רשת גו אקטיב, ולתוך הנפקה בבורסה. זה היה בשנת 2017, וחודש וחצי אחרי הכניסה לתפקיד כבר הייתי ברואד שואו כדי להציג את האסטרטגיה של החברה. אז מנוחה לא הייתה פה", היא צוחקת.
כשעברת מתחום התקשורת לספורט אנשים לא הרימו גבה?
"כן, הרימו גבה והתשובה שלי הייתה שניהול זה ניהול, ובסוף בכל מקום צריך לתת מענה ללקוחות - תמחור, שירות, מכירות וטכנולוגיה - ושבכל סוג של עסק, כמנהלת, את גם צריכה לעסוק בצד התפעולי ומצד שני לייצר מחשבה על העתיד".
איפה הרגשת בכל זאת הבדלים?
"כשהייתי בסלקום, למרות שלקוחות היו מרוצים מהמוצר, הם לא התקשרו על הבוקר להגיד את זה. מתי אנשים כן מתקשרים לחברת הסלולר? כשיש להם בעיות ותקלות, ולא כדי להגיד איזה מעולים אתם. והנה אני מגיעה לתחום שבו אני עומדת ליד דסק הקבלה בסניף, ומגיעים אנשים והם מלאי מחמאות. כל מי שנכנס מרגיש טוב עם עצמו כי הוא בא לזמן איכות, זה ממלא בסיפוק גם את העובדים".
"מה החלום הבא שלי? אני לא מחפשת אותו, אני מאמינה שהזדמנויות תפקידן להגיע. גם את הולמס פלייס ל חיפשתי. פתחתי בבוקר עיתון וראיתי כותרת: 'הולמס פלייס קונה את גו אקטיב והולכת לבורסה'"
למרות זאת, שתוי הגישה לפני כשנה מועמדות לתפקיד מנכ"ל סלקום ואף נבחרה לרשימה המקוצרת של ארבעת המועמדים הסופיים. בסופו של דבר זכה בתפקיד בתחילת השנה דניאל ספיר. "הייתה אכזבה קלה", היא מודה ולרגע שטף הדיבור שלה נעצר. "אבל בעלי מאוד לא התאכזב, והיה מאוד מרוצה", היא אומרת וחומקת לה אנחה קטנה. "תראי, זה לא שחיפשתי עבודה, טוב לי בהולמס ואני אוהבת את העבודה שלי".
אבל?
"אבל מבחינתי לחזור לסלקום היה לסגור מעגל. כשקיבלתי את התשובה השלילית, נשמתי ואחרי שעתיים כבר חזרתי לנהל את החברה כאילו לא היה אירוע סלקום".
ומה אמרו לך בהולמס? לא נעים להבין שאתה סקנד בסט.
"אני מאמינה בשקיפות כשפנו אלי מסלקום הטלפון הראשון היה לריצ'י (ריצ'י האנטר, הבעלים של הרשת, על"א), הבוס שלי".
הוא הופתע?
"הוא לא הופתע. לאורך כל הדרך בהולמס פלייס כמובן קיוו שלא אקבל את התפקיד. ריצ'י אמר לי שברגע שיצאה ההודעה על כך שלא נבחרתי לתפקיד, המניה של קבוצת הולמס פלייס קפצה. כשהחלטתי להתמודד על התפקיד בסלקום, זה הרגיש כמו תהליך טבעי ולגיטימי אחרי חמש שנים כמנכ"לית הולמס פלייס, ואחרי ששרדנו את הקורונה היטב ולאחר שלאורך כל הדרך אמרתי שאני לא זזה מפה עד שלא אוציא את העגלה מהבוץ. זו הייתה משימת העל שלי והצלחנו בה. יש לי בוסים ויש לי דירקטוריון הכי מפרגנים בעולם, ואני אוהבת אותם למרות שלפעמים אומרים לי לא על כל מיני דברים שאני רוצה", היא צוחקת.
אז בואי נעדכן אותם מה החלום הבא, שידעו למה ומתי להתכונן.
"זו שאלה כל כך טובה ומורכבת. אני לא מחפשת את החלום הבא. אני מאמינה מאוד שהזדמנויות תפקידן להגיע. גם את הולמס פלייס לא חיפשתי. פתחתי בוקר אחד את העיתון וראיתי כותרת: 'ריצ'י האנטר קונה את גו אקטיב והולך לבורסה'".
זה נשמע כמו שם של סרט.
"ובסרט הזה רציתי להיות. ואמרתי לעצמי 'קרן, הנה ההזדמנות שלך להיות מנכ"לית של חברה ציבורית, לעשות הנפקה עם אפס ניסיון'".
ופשוט הרמת טלפון לריצ'י?
"והוא פשוט אמר לי בואי".
האנטר, שהיום הוא שותף בקבוצת "גרין לנטרן" שקונה חברות ומשביחה אותן, הכיר את שתוי עוד מעבודתם המשותפת בנטוויז'ן. האנטר, שבבעלות הקרן שלו נמצאת קבוצת הולמס פלייס, מחזיק גם 50% ממחלבות גד, וכן את גלידות פלדמן, ולאחרונה קנה את רשת סטורי. הוא בוגר מקינזי שהגיע לנטוויז'ן לנהל את המיזוג עם ברק ושם היה הבוס של שתוי.
"עבדנו יחד, הוא מאוד העריך אותי ושם היה החיבור הראשון. לאורך הדרך המשכנו להיות בקשר של שנה טובה וחג שמח".
ואז קראת את הידיעה בעיתון.
"נכון. והתקשרתי אליו ואמרתי שאני רוצה להיות מנכ"לית של הולמס פלייס שמתמזגת עם גו אקטיב. אבל הוא אמר לי שהאמת היא שכבר יש לו מנכ"ל".
אופס. אז?
"כלום. המשכתי בעבודה שלי בסלקום כסמנכ"לית מגזר עסקי, זה לא שלא היה לי מה לעשות. ואז אחרי שלושה חודשים הוא התקשר אליי. למחרת הייתי צריכה לטוס ללונדון, והוא אמר לי 'אני רוצה שתבואי לפגוש את השותפים בקרן'. אמרתי לו 'מאה אחוז אבל אני טסה ללונדון, כשאחזור ניפגש'. והוא אמר, 'אוקי כשאת כבר בלונדון, אני רוצה שתפגשי את משפחת פישר'. זו המשפחה שהקימה את הולמס פלייס".
וכבר הבנת לאן הוא חותר.
"כן. ברור. אני קולטת מהר. וזהו. בלונדון פגשתי את אלן פישר, שהקים את הולמס פלייס, האחיות שלי חיכו בחוץ בבית קפה. כשיצאתי מאלן, ריצ'י התקשר ואמר לי 'כשתחזרי תקבלי הסכם'. הבנתי שעברתי את אלן פישר וזה מה שהיה חשוב".
ומה אמרת בסלקום?
"כשחזרתי, הלכתי לניר שטרן, שהיה אז מנכ"ל סלקום וגם חבר והתייעצתי איתו. הוא אמר לי 'את צריכה ללכת על זה, התפקיד בול בשבילך - גם ללכת לבורסה, גם לנהל מיזוג, גם להיות מנכ"לית של חברה ציבורית. תפור עלייך בול".
בקיצור, את מאלה שהדברים קורים להם?
"ראיתי הזדמנות ואמרתי בואי נעשה מהלך. אבל לא חיפשתי עבודה. זיהיתי משהו שמצא חן בעיניי ואמרתי אני הולכת על זה. ואני מקווה שככה ייראה גם התפקיד הבא שלי. אם יהיה משהו מאתגר וכייפי, אחשוב מה אני עושה, כי אני מאוד אוהבת את הולמס פלייס. אני בקרוב בת 50 ובתכל'ס, אשמח לצאת לפנסיה מהולמס פלייס, אבל אם יבוא משהו מרגש אבחן אותו".
ומה עכשיו על הפרק בהולמס פלייס מבחינתך?
"האתגר שלי זה לקחת חברה מנקודה א' ל־ב', ובהולמס פלייס עשינו את זה בענק. עכשיו אני יודעת שאם נותנים לי עוד שנתיים בהולמס, נגיע למאתיים אלף מנויים, שזה המספר שבאחד הראיונות הראשונים שלי נקבתי בו כיעד".
היום אתם עומדים על כ־170 אלף. איך מביאים עוד 30 אלף מנויים?
"פותחים כל הזמן מועדונים נוספים, אני כבר יודעת שבשנתיים־שלוש הקרובות נפתח לפחות עוד 15 מועדוני כושר חדשים, עוד שלושה קאנטרי פאמלי - שבכל אחד מהם לבד זה בין 7,000 ל־8,000 לקוחות, אז להיות ב־200 אלף עוד שנתיים אני מתחייבת".
וכל זה לא גורם לכם להוריד את המחירים. איך יבואו מנויים שבקושי גומרים את החודש כאשר המחירים כל כך יקרים?
"לא חייבים להתאמן במועדוני הפרימיום, יש לנו מנעד סוגי מועדונים ומחירים וחשוב לנו להתאים לכולם. אז נכון שלהתאמן במועדון שיש בו שירות של מגבות ומאות שעות סטודיו וג'קוזי וסאונה ובריכה יעלה 400 שקל בחודש, אבל יש גם מועדוני קאנטרי פאמלי שבהם משפחה של 4 נפשות תשלם 750 שקל לחודש. יש לנו גם את מועדוני הלואו קוסט - שנקראים אייקון - ושם המחירים הם 149 שקלים לחודש".
הפורמט של מועדוני האייקון - שרבים כלל לא יודעים שהוא שייך להולמס פלייס - כולל כבר 29 סניפים בפריפריה. "כשהגענו לכפר־יונה, לדוגמה, לא היה שם חדר כושר ופתאום יש באייקון כפר־יונה 3,000 מתאמנים שמשלמים 149 שקלים לחודש. זה פורמט שקיים גם במעלות, כרמיאל, אשקלון, אילת, נהריה ועוד. אי אפשר להגיד שהוא לא נגיש".
ומה עם הגמישות? היום גמישות היא שם המשחק. צעירים שמעדיפים לשלם קצת יותר ממאתיים שקל בחודש, ויכולים להיכנס לכל חדר כושר שבא להם בפריסה ארצית.
"את צודקת, אבל אנשים רוצים להתאמן עם אנשים שדומים להם. אז למבוגרים לא מתאים לפגוש את הילדים בבריכה, ולא מתאים להתאמן ליד צעירים שדוחקים משקולות ורוצים מוזיקה רועשת בשביל הסלפי. הם מעדיפים לשבת לפני האימון בבית הקפה, לשתות משקה חלבון ולאכול כריך בריאות, ובכלל הם באים לבילוי של כמה שעות שבו הם גם הולכים לג'קוזי ונמצאים בזמן איכות עם עצמם".
עד כדי כך, שלפני כמה זמן מנהלת הסניף ברחובות נענתה לווייב של המתאמנים המבוגרים וארגנה להם ערב שירה בציבור, וכך מתקני האליפטיקל נדחקו הצידה לטובת ים השיבולים. "לא האמנתי כששלחו לי את הווידאו. אנשים ישבו ליד המשקולות ופשוט שרו. עכשיו הם רוצים את זה בכל שבוע", היא מתלהבת.
"תדמית הפרימיום לא פוגעת בנו. אנחנו המותג הכי מוכר בכל הסקרים, למעלה מ־70 אחוז מהנשאלים לגבי חדרי כושר יגידו 'הולמס פלייס'. הסניפים שלנו מאוד 'אמריקה' - יוקרתיים, גדולים, צבעים בהירים"
נו אז מסתבר שלא רק באינסטגרם, אלא גם במועדוני הכושר התוכן הוא המלך. סודוקו על ההליכונים, שירה בציבור עבור המבוגרים ומה השלב הבא? מקרמה במים? שתוי צוחקת ואומרת שהעיקרון הוא לא לשעמם את הלקוחות, לספק להם חווית פרימיום.
פרימיום פרימיום, אבל בגלל זה אתם נתפסים כרשת יקרה ואולי גם לא נגישה לחלקים גדולים באוכלוסייה.
"לא נגישה? אנחנו המותג הכי מוכר בכל סקרי הטופ אוף מיינד. למעלה מ־%70 מהנשאלים לגבי חדרי כושר יגידו 'הולמס פלייס'".
ולא היית רוצים להיות יותר עממיים? האובר־פרימיום הזה לא פוגע בכם?
"לא פוגע. אנחנו נתפסים פרימיום בעיקר מבחינה מקצועית ומבחינת האווירה — המועדונים של הולמס פלייס הם תמיד מאוד 'אמריקה' — יוקרתיים, גדולים, בצבעים בהירים, פתוחים מאוד. מי שמחפש פורמט יותר זול, יש את אייקון שנתפסת כפרימיום לואו קוסט, עם אווירת אנדרגראונד צעירה".
3 צפייה בגלריה
''נתפסים כפרימיום מבחינת המקצועיות והאווירה''. סניף של רשת "הולמס פלייס"
(צילום: יח"צ)
הרבה מהסניפים שלכם נמצאים בקניונים.
"אין לנו אקסיומה שאנחנו חייבים להיות בקניונים. הקניונים אוהבים את הטראפיק שאנחנו מייצרים להם, ולנו הכי חשוב לנו זה המיקום הנגיש והחניה עבור הלקוחות, והעובדה שאנחנו משלמים שכר דירה שאנחנו יודעים לחיות איתו ולהרוויח כסף. אם הקניונים לא יתנו לנו שכר דירה טוב לא נהיה שם".
מה האתגר הכי גדול היום בניהול מכוני כושר?
"האתגר הכי גדול שלנו הוא לצלוח את משוכת חצי השנה הראשונה של הלקוח, שאם צולחים אותה, יש סיכוי גבוה שנשארים. רבים מכירים את זה: מקבלים החלטה, נרשמים, קונים בגדים יפים, אומרים לעצמנו 'אני הולך להתאמן 3 פעמים בשבוע', מגיעים באטרף, מעלים תמונות לסטורי, ואז מגלים שבשביל להתמיד צריך באמת להגיע 3 פעמים בשבוע, והשרירים כואבים והזיעה שורפת. המשימה שלנו היא לייצר עבורם את העוגן במועדון כדי שיישארו, מי שנהנה בשנה הראשונה הסבירות שיעזוב יותר נמוכה".
היא אחת משלוש אחיות שגדלו לדבריה "בבית נשי מאוד. ההורים שלי גרושים ולא היתה דמות גברית דומיננטית בבית, אבל מעולם לא הייתה לי תחושה שבגלל שאני אישה אני לא יכולה לעשות משהו. אני לא סובלת משום סוג של רגש נחיתות בגלל שאני אישה, וזה מעולם לא הגביל אותי. אמא שלי עבדה בשלוש עבודות כדי לפרנס אותי ואת האחיות שלי, והייתה מאוד פושרית. שלושתנו למדנו בבית הספר הכי טוב והיינו קצינות בצבא והמשכנו לאוניברסיטה. היא לא ויתרה לנו על כלום. אנחנו משפחה מאוד קרובה ומחוברת, עם הרבה תקשורת ודאגה", היא אומרת ומציינת שאחת התוצאות שנובעות מכך היא שבהולמס פלייס אין פערי שכר בין גברים ונשים - "אנחנו חברה ציבורית ואפשר לבדוק את נתוני השכר - הם גלויים".
"בעצם, רוב המנהלים אצלנו זה מנהלות, וככה אני גם חיה. אני נשואה לשחר שהוא פסיכולוג קליני וזה גם מה שמיקה בת 16 ויולי בת 11 רואות בבית. השאיפה שלי היא ששתיהן יהפכו להיות אמביציוזיות ויבינו שאין להן מגבלות, ומצד שני שלא יהיו מפונקות ויבינו שלכסף יש ערך ושאנחנו עובדים קשה בשבילו".
אתם משפחה שעושה ספורט?
"המון. שחר ואני עושים כל בכל יום ראשון בבוקר פילאטיס מכשירים וזה לגמרי אימון זוגי במקום טיפול זוגי ופעם בשבוע בשבת - אימון כוח. אני עושה אימון אישי 4-3 פעמים בשבוע בשעות הבוקר, כי אני בנאדם של בוקר".
ומה הבנות אומרות על העבודה שלך?
"מאוד מבסוטיות מזה שיש להן בריכה ומכון כושר, ויכולות להגיד 'אמא שלי מנכ"לית'".
ואמא שלך בטח גם מבסוטית.
"אני חושבת שאמא שלי היום מכה על חטא שהיא היתה קשוחה מדי איתנו", היא אומרת וקולה נסדק, "אבל לא הייתה לה ברירה".
בשביל זה התחתנת עם פסיכולוג. תפרקי.
"נכון. בדיוק. אמא שלי עבדה קשה כל השנים והיום יש לה בנות שהצליחו בחיים ושלושתנו עוטפות אותה באהבה ונתינה גדולה וקשורות אליה".
לדבריה, אין לה הרבה תחביבים. היא מעידה על עצמה שהיא לא יודעת לרקוד או לשיר, וגם כשהיא לא עובדת היא עסוקה בעבודה. "אני הרבה עם הילדות שלי ונוסעת פעם בשבוע לבקר את אמא בחיפה, אני לא חושבת שאני וורקוהולית, אני יודעת לנסוע לתאילנד ולהתנתק. אני מאוד אוהבת נסיעות לחו"ל ולא עושה את זה מספיק, כי יש בית לנהל, חיים, יש אמא ויש הרבה כושר לעשות. לצערי אני גם לא קוראת מספיק, השבוע קניתי ספר שהבת שלי אמרה לי שהוא קורע מצחוק, 'בעלי לא בבית' של מירב הלפרין, אני מחכה לחגים להתחיל אותו. היה לי פעם חלום להיות שחקנית, תנו לי במה ואני כובשת כל קהל ונורא בא לי להירשם לסדנת משחק. פעם הסתכלתי על סדנת משחק של טלי שרון ומאז הגוגל מטרגט אותי שוב ושוב על המודעה, אז אולי זה הזמן שלי ללכת לשם, אולי בכלל משחק זו הקריירה הבאה שלי".
פורסם לראשונה: 07:48, 23.09.22
