בית משפט השלום באשקלון קיבל לאחרונה תביעה שהגיש חבר מושב שחר מהדרום נגד שכניו, וקבע שהחלפת משקים שביצעו לא הייתה זמנית אלא קבועה. השופט עידו כפכפי העדיף את גרסת התובע, שהציג מסמך שבו לכאורה אושרה טענתו.
התובע הוא בעל הזכויות באחד המשקים במושב, שאותו רכש ב-1991. הנתבעים הם חברים ותיקים במושב ובעלי הזכויות במשק הסמוך (עד להעברת הזכויות במשק לבתם ביולי 2011). סמוך לשני המשקים וצמוד למשק השכנים מדרום קיימת חלקה ששימשה במקור את משק הנתבעים ממועד הקמת המושב. זו החלקה מושא התביעה.
לדברי התובע, למשק שלו הוקצתה חלקה ב' בעלת שטח דומה, הנמצאת מצפון לבתי המשק ומרוחקת משני המשקים (חלקה ב' במושבים היא חלקה המיועדת לעיבוד חקלאי). הוא ציין שכ-20 שנה בטרם הגשת התביעה התקשר בהסכם עם הנתבעים להחלפת החלקות לצמיתות ושילם להם 52 אלף שקל. הוא הוסיף שבמשך השנים כיבדו הצדדים את ההסכם של חילופי השטחים.
לדבריו, לאחר שהחליף את החלקות פנה לשכנה נוספת ושכר ממנה את החלקה שלה לתקופה ארוכה של 20 שנה עם אופציה לחמש שנים נוספות. בשנת 2004, לאחר שכבר היו בחזקתו 52 דונמים, הוא נטע פרדס לימונים.
ב-2012 הוא גילה שאין בחזקתו את ההסכם המקורי להחלפת החלקות ונערך מסמך שתיעד את ההסכמה המקורית של הצדדים, שעליו חתמה הנתבעת. הנתבעים טענו כי החלקה נמסרה לשימוש התובע תמורת דמי שכירות לתקופה מוגבלת ומעולם לא הוסכם על החלפת החלקות לצמיתות.
עו"ד אירם גלבאשר למסמך החלפת החלקות הם טענו כי לא ברור מי חתם עליו ובאילו נסיבות. לשיטתם, התובע עיבד את החלקה תמורת 25 אלף שקל ששילם עבור דמי שכירות לתקופה של עשר שנים, ולאחר שעקר את עצי הלימון הסתיימה השכירות והחלקה חזרה למשק שלהם. התובע השיב שאין זה סביר שהיה מסכים לטעת פרדס לימונים אם הייתה לו הסכמה רק לשכירות של עשר שנים, שכן מטע לימון נהוג לטעת לשנים ארוכות ואחרת זה לא משתלם כלכלית.
השופט עידו כפכפי ציין שגרסת התובע הייתה יציבה לכל אורך הדרך ולא נסתרה. הוא הוסיף כי עצם קיומו של המסמך מ-2012 מחזקת את גרסת התובע באופן משמעותי, ומעידה על ההתחייבות הקודמת משנת 2003 לערך, להחלפת השטחים.
הוא ציין שהנתבעת לא נתנה כל הסבר סביר לחתימתה על מסמך זה ועל כך שלא רק חתמה, אלא אף הוסיפה את שמו של בעלה על המסמך. לדבריו, חזקה עליה כי כשחתמה על המסמך ידעה והבינה את מהות ההצהרה. בנסיבות אלה אין לקבל את גרסת הנתבעים כי ההסכמות היו אחרות.
עוד כתב השופט כי טעמי הגינות מצדיקים את קבלת התביעה. התובע הבהיר שכשבוצעה ההחלפה הנתבעים היו אדישים למיקום חלקה ב' ואילו עבורו יש משמעות רבה לקרבה בין החלקה למשק, לאור רצונו לטעת מטע. השופט הוציא צו הצהרתי לפיו החלקה מוצמדת למשק התובע ומהווה חלק מהנחלה. הנתבעים חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד תמיר יחיא
• ב"כ הנתבעים 4-1: עו"ד עמרי אלירז
• ב"כ המושב: לא צוין
• עו"ד אירם גל עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
