"הקניון מפוצץ כמעט כמו בשישי רגיל ויש תורים מול דוכני הקפה", זה מה שאמרה לנו בסוף השבוע האחרון, מוכרת באחת מרשתות האופנה שעובדת בקניון עזריאלי בת"א, שהייתה בו תנועה ערה בשישי. גם אזעקה שנשמעה בצהריים באזור ונפילת רסיסים לא מאוד רחוק משם, לא גרמה למבקרי הקניון לוותר על הבילוי.
יום קודם לכן, מוכרת בקניון TLV, שרוב חנויותיו נסגרו ביום חמישי האחרון ב-18:00, אמרה ל-ynet ש"בשבוע הבא מחייבים אותנו לפתוח עד 20:00".
2 צפייה בגלריה
מסתובבים עם נשק בירושלים
מסתובבים עם נשק בירושלים
אזרחים עושים קניות בירושלים בזמן המלחמה
(צילום: Yuri CORTEZ / AFP)

הפדיונות עדיין נמוכים ב-30% משבוע רגיל

חי גאליס, מנכ"ל קבוצת מרכזי ביג, מאשר את תחושת ההתאוששות: "מבדיקה של הימים שלישי עד חמישי בשבוע שעבר, מול שלישי עד חמישי בשבוע שלפניו, רואים עלייה בפדיונות בשיעור של יותר מ-20%. זה עדיין 30% פחות משבוע רגיל בימים מקבילים בשנה קודמת, אבל זה אומר שהמינוסים מתחילים להצטמצם ואנשים חוזרים לקנות".
ואכן, מבדיקה של 2,060 חנויות שערכה חברת ריס (RIS) נראה שיש עלייה של 15.6% בפדיונות בהשוואה מול 31 באוקטובר עד 2 בנובמבר לעומת 9-7 בנובמבר. בקניונים האזוריים - הפדיון עלה ב-22.57%, מ-42 שקל למ"ר ל-51 שקל למ"ר ובפאואר סנטרים הפדיון עלה ב-14.16%, מ-29 שקל למ"ר ל-33 שקל למ"ר. אלה עדיין לא בהכרח מכירות טובות עבור מרכזי הקניות, משום שמכירות בקניונים מובילים בדרך כלל מסתכמות בחודש רגיל ב-85-60 שקל למ"ר. לפי נתוני ריס, הירידה במכירות באוקטובר בכלל הקניונים ומרכזי הקניות הגיעה ל-30%-40%.

לפי נתוני הוצאות באשראי: התאוששות בקריית אונו, התרסקות בירושלים

לפי נתוני שב"א, שמנהלת את מערכת התשלומים הלאומית באשראי, מאז תחילת המלחמה יש ירידה תלולה ברכישות באשראי בקניות. עיקר הצניחה היא בערים כמו שדרות ואשדוד כשבקריית שמונה למשל הירידה ברכישות הגיעה לכמעט 80%, אך גם בראשל"צ – עיר שהייתה מוקד ללא מעט רקטות – יש ירידה בקניות באשראי.
ברוב הערים בארץ המגמה היא של התאוששות, אך לא של חזרה לשגרה. למשל, בקריית אונו הייתה ירידה של 40% בהוצאות באשראי בשבוע הראשון ללחימה וכעת הירידה הצטמקה ל-14% לעומת שבוע רגיל. בבאר שבע יש שינוי לטובה מירידה של 35% ברכישות באשראי לירידה של 24% לעומת שבוע רגיל.
לעומת זאת, בירושלים, הירידה ברכישות באשראי החמירה מ-17% ל-38% בשבוע הרביעי בהשוואה לשבוע רגיל. גם בערים המפונות רואים החמרה משבוע לשבוע. למשל בשדרות יש ירידה של 82% ברכישות באשראי לעומת שבוע רגיל: 2.206 מיליון שקל לעומת 13.786 מיליון שקל בשבוע רגיל ו-2.757 מיליון שקל בשבוע השני ללחימה.
במקביל, גם בערים שמארחות וקולטות מפונים אין עלייה משמעותית בקניות, שכן המפונים לא מוציאים כסף על מוצרי צריכה כמו צרכן רגיל. למשל, בתל אביב, העיר בה מוציאים הכי הרבה כסף במדינה, ההוצאות באשראי התכווצו בשבוע הראשון ללחימה מ-1.757 מיליארד שקל בשבוע רגיל ל-1.037 מיליארד שקל - צניחה של 40%. בשבוע השני הירידה ברכישות באשראי הסתכמה ב-38% ובשבוע השלישי ב-18%. זוהי מגמת התאוששות, אבל לא קאמבק. בשבוע הרביעי שוב הרעה: ירידה של 21% בקניות באשראי לעומת שבוע רגיל: רכישות בסך 1.388 מיליארד שקל. כלומר – המפונים הגדילו את האוכלוסייה בעיר אך מובן שהם לא חוגגים בשופינג.
גם באילת, בה שבוע רגיל מסתכם בהוצאות באשראי של 113.641 מיליון שקל, יש עדיין ירידה בהוצאות באשראי למרות אירוח מפונים. בשבוע הראשון הייתה שם ירידה בהוצאות באשראי של 37%, בשבוע השני ירידה של 26%, בשבוע השלישי חלה ירידה של 27% ובשבוע הרביעי ללחימה יש ירידה של 42% לעומת שבוע רגיל כשההוצאות באשראי בעיר הסתכמו ב-65.912 מיליון שקל. גם פה המפונים עודם בטראומת הטבח והעקירה ולא מבלים בקניות. בנוסף, העיר היא יעד למתקפות מתימן.

העלייה במספר המבקרים גדולה מהעלייה בפדיונות

נתוני ההוצאות באשראי ונתוני הפדיונות חשובים, משום שהתנועה הערה במרכזי הקניות עלולה להטעות. הרבה מהראשים הנספרים בקניונים ובמרכזי הקניות הם "מתאווררים" למיניהם. אנשים שיצאו להתאוורר בחוץ, אך לא בהכרח לקנות.
"המינוס במספר הלקוחות קטן יותר לעומת המינוס בפדיונות כי אנשים יותר יוצאים החוצה, אבל החשק שלהם לקנות אופנה נמוך. אין מצב רוח", מסביר גאליס. "אז המינוס בתנועת קהל קטן מהמינוס בפדיונות, אבל אין לי ספק שזה נמצא בדרך לשינוי. היום, לא רק שהמרכזים מלאים, אלא שאנחנו רואים שאנשים גם קונים וגם זה ניצחון על חמאס. יש לישראלים גם את היכולת לוודא שמדינת ישראל לא תצטרך להילחם גם על הכלכלה. זה בידיים שלנו: זה בידיים של כל ישראלי וישראלי לעזור לכלכלה להתאושש, להביא לכך שהנזק המצטבר לכלכלה ולמדינה יהיה יותר קטן, כי בסוף כולנו משלמים את זה ואם היא תיפגע זה עוד ניצחון של הטרוריסטים מעזה ואת המחיר על הפגיעה הכלכלית כל אזרח משלם".
הרבה רשתות הוציאו עובדים לחל"ת. איך יחזרו לפעילות מלאה? "לא הייתה להן ברירה אלא לשחרר את העובדים. בשבוע האחרון המרכזים שלנו חזרו לפעול עד 20:00 במקום 18:00 וזה מגיע כתוצאה מהגידול בתנועה. העסקים הם הראשונים שרוצים לחזור לעבוד. הרוב המוחלט פותחים עד 20:00. יש כאלה שעדיין לא שם, אז אנחנו מפעילים עליהם לחץ ודרשנו מהם השבוע לפתוח עד השעה 20:00. זה סוג של גלגל שכזה: כשיש לקוחות - החנויות רוצות לפתוח וכשיש חנויות - אז הלקוחות באים. ומיום ליום זה נראה יותר טוב. הכל תלוי כמובן מה יקרה בפן הביטחוני והמדיני. ייתכן שעוד במהלך נובמבר נגיע לפדיונות שיהיו קרובים לנורמלי".
אבל לא נובמבר רגיל. "נובמבר זה חודש חזק בדרך כלל. השנה השאלה היא מה יקרה ברמת המלחמה. אם לא תיפתח חזית אגרסיבית בצפון והמלחמה בעזה תתקדם, אז תהיה מגמת שיפור. עכשיו פחות ישראלים טסים לחו"ל וגם הגיע לפה מספר גדול מאוד של ישראלים שחזרו לארץ בגלל המלחמה, אז מאוד יכול להיות שהשבועות הבאים אולי יהיו מוצלחים ואולי נפצה על השבועות האחרונים".
רק שבגלל המלחמה והפגיעה בפרנסה שהיא הביאה בחלק מהתחומים - ייתכן שלצרכנים יש פחות כסף. "אנשים לא קנו הרבה באוקטובר, אז ייתכן שיש להם כסף עכשיו. מה שבטוח: אין סיבה להיות שמח. ליבנו עם החיילים, הפצועים ועם החטופים שבלי שובם שום דבר לא יחזור להיות אותו דבר במדינה. פשוט השגרה יש לה כוח ועוצמה".

דיזנגוף סנטר: פעילויות לילדים ומקלט ענק

גם דן פילץ, מבעלי דיזנגוף סנטר, מזהה מגמת התאוששות. "בשישי היו בסנטר 30 אלף מבקרים. זה לא שישי חזק, אבל אלה בהחלט נתונים של יום שישי רגיל, שזה לא רגיל מאז המלחמה".
הייתה אזעקה בצהרי יום שישי. "כן וזה היה מבאס. זה לא תרם, כי זה הזכיר לאנשים שאם הם חשבו שהם חיים במציאות נורמלית אז לא, היא לא נורמלית. אבל אנשים חזרו לענייניהם. לא עזבו את הסנטר. חשוב לזכור שבקניונים יש אזורים מוגנים. בסנטר אלה קומות מינוס 2, 3, ו-4. יש גם פירי מדרגות בקומות הגבוהות וגם המעברים התחתונים מוגנים. לא חסר איפה להתחבא בסנטר. לא רבים יודעים אבל בקומה מינוס 4 יש גם מקלט של למעלה מ-4,000 מ"ר. הוא ממוקם מתחת לגובה פני הים והוא מאוורר".
2 צפייה בגלריה
התגייסות גדולה בדיזנגוף סנטר
התגייסות גדולה בדיזנגוף סנטר
מגמת התאוששות. דיזנגוף סנטר
(צילום: פרופ' עדי וולפסון)

כדי למשוך מבקרים וכדי לסייע במאמץ הלאומי לשיקום המפונים והמורל, הקניונים פתחו מרכזי התרמה. בסנטר הוקם חמ"ל עם יותר מ-1,500, מתנדבים שמקבלים תרומות ומשלחים אותן.
פילץ: "בנינו גם חנות יד שנייה. יש הופעות בהתנדבות והרבה פעילויות ילדים וגם מרחב שיח רגשי עם 170 מתנדבים וגם מרכז טיפולים הוליסטי - הכל חינם לחיילים ולמפונים. אנחנו מנסים להשתקם כי אין תיירים בכלל וחסרים צעירים כי רבים במילואים. בת"א יש 30-20 אלף מפונים ואנחנו מציעים להם להגיע לסנטר. יש חנויות שעוד לא פתחו עדיין כי העובדים במילואים. זה זמן טוב להזכיר לממשלה להוריד את המע"מ ל-16% ולעזור לצריכה להתאושש".

יום שישי הפך ליום היציאה הלאומי

עומר אוגולניק, מנכ"ל קניוני עופר, מדבר על שישי כיום היציאה הלאומי. "כבר 3 שבועות ששישי הפך ליום הקניות הלאומי עם מספר קונים גבוה משמעותית. זה יום היציאה של אנשים.
"אני בטוח שנראה במהלך נובמבר התאוששות משמעותית במכירות. ביום חמישי האחרון היינו ב-110% יותר כניסות לעומת יום רגיל ובשישי 135% כניסות לעומת יום שישי רגיל מבחינת מספר מבקרים. הייתה גם הלימה בעלייה בפדיונות. החורף שחיכה עם הגעתו עד היום, כבר נותן אותותיו ואנחנו צופים חודש משמעותי מבחינת מכירות. בנוסף חשוב לקהל לקנות בישראל. הכחול-לבן התחזק משמעותית, גם בזכות קמפיין שערכנו. בקניונים יש גם בידוק ביטחוני, מרחבי ביטחון ואני חושב שזה יעשה את העבודה.
"השבוע הרשתות כבר יסגרו את החנויות ב-20:00 ולא ב-18:00 כפי שעשו מאז תחילת המלחמה. הרשתות רוצות לפתוח. והן לאט לאט יחזירו עובדים. החל"ת של העובדים הוא עד 14 יום לא כמו בקורונה 30 יום וכולנו תקווה שהעובדים ירצו לחזור לעבוד".
עדיין אין חשק גדול לקנות. "תזכרי נתון אחד: בסוף התחרות של אופנה בישראל היא מול טיסות לחו"ל. לא האונליין. כרגע כולם נמצאים בארץ. גם אם מחר בבקור מסתיימת המלחמה אני לא רואה שטסים בזמן הקרוב. יש באופן קבוע כ-2 מיליון איש שטסים מדי חודש וכרגע רובם פה, לא כולל מילואים, אבל הם יעשו שופינג בארץ. כלומר עוגת הלקוחות גדלה, גם אם יש פחות חשק לקנות".