פסק דין חשוב שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קבע את השיקולים שעל הממונה על שוק ההון להתחשב בהם לפני שהוא מחליט לשלול רישיון למתן שירותים פיננסיים, במיוחד כשההחלטה מתבססת על מידע חסוי.
במקרה הנוכחי נשלל רישיון מעסק גדול וותיק למתן שירותים פיננסיים על סמך מידע משטרתי חסוי שלפיו בעלת העסק ובעלה מעורבים בעבירות הלבנת הון. השופטת אסתר נחליאלי חיאט קיבלה עתירה שהוגשה נגד ההחלטה, וקבעה כי לפחות חלק מהחומר היה צריך להיחשף בפני הבעלים טרם ההחלטה הרת הגורל שטומנת בחובה פגיעה בזכויות יסוד. לפיכך, היא הורתה לממונה לדון בבקשת הרישיון מחדש.
לפני כשנתיים דחה הממונה את בקשת החברה, שפועלת בתחום מ-2005, לקבלת רישיון על פי חוק הפיקוח שנחקק ב-2016. ההחלטה התבססה על מידע מודיעני-משטרתי חסוי שלפיו בעלת החברה ובעלה מעורבים בביצוע עבירות מס, הלבנת הון ומרמה. כמו כן נקבע כי בעלת החברה הסתירה את מעורבותו של בעלה בעסק, ולפיכך נפל פגם ביושרה וביושרתה.
לאחרונה, קיבלה השופטת אסתר נחליאלי חיאט עתירה שהוגשה מטעם החברה והבעלים שלה, כנגד ההחלטה. היא קבעה כי החוק העניק לממונה כוח רב, שכן שלילת רישיון לעסוק במתן שירותים פיננסיים עשויה לפגוע חמורות בזכויות האדם של המבקש, כמו הזכות לשם טוב ולחופש עיסוק. כאשר ההחלטה מתבססת על חומר חסוי שהוא לא יכול לעיין בו, נפגעת גם זכות הטיעון שלו.
לאור זאת נקבע כי הממונה צריך לפעול בזהירות יתירה ולוודא שהחלטה לשלילת רישיון ניתנת על בסיס "ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות" שבאמת מצדיקות את הפגיעה החמורה בזכויות. עוד נקבע כי החלטה לשלילת רישיון משיקולי יושר ויושרה צריכה להתקבל רק במקרים חריגים ומצומצמים.
השופטת הוסיפה כי לנוכח החשש שהחלטת הממונה תגרור פגיעה חמורה ומשמעותית בזכויות אדם, יש גם מקום למתוח עליה ביקורת שיפוטית מחמירה. בהקשר הזה היא ציינה כי יש לקחת בחשבון שהסמכות של הממונה "אינה עונשית אלא נועדה לשרת תכליות צרכניות וכלכליות רחבות", ולכן עליו להיזהר מפני הפיכת ההליך המנהלי ל"מסלול עוקף" של הליך פלילי.
עו"ד ליאב מלמדצילום: לישי מלמדכמו כן, השופטת ציינה כי מאחר שהחלטה על בסיס חומר חסוי פוגעת בזכות השימוע – שהרי נמנעת מהמבקש האפשרות לעיין בחומר שעל בסיסו נדחתה בקשתו – הממונה מחויב לבחון היטב את טיב החומר והאם מוצדק להסתיר אותו מהמבקש.
לגופו של המקרה הנוכחי, השופטת קבעה כי לאחר שעיינה בחומר שעליו התבסס הממונה היא לא סבורה שהיה מקום לחיסיון מלא, ולפחות חלקו הוגדר כחסוי שלא בצדק. "אין ספק כי בהינתן זה שהעותרות לא יודעות מה הראיות המשמשות נגדן, זכות הטיעון שלהן לא היתה אפקטיבית כמו במצב בו היו נחשפות למלוא התשתית הראייתית", כתבה.
עוד ציינה השופטת כי לא מצאה בחומר ה"חסוי" ראיה שמסבכת את העותרות באופן ישיר. "גם בהיבט הזה", כתבה, "יש חשיבות גדולה לזכות הטיעון – שכן, בהיעדר 'ראייה מסבכת' תשובת העותרות לנטען נגדן, שאין הן יודעות מהו, יכולה להפריך, אפילו בדרך של הסבר, את מסקנות המשיב".
לאור זאת, השופטת קבעה כי הממונה יצטרך לבחון את עניינן של העותרות מחדש על פי הקריטריונים שקבעה בפסק הדין. הממונה חויב בהוצאות של 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרות: עו"ד ד"ר גיל עשת ועו"ד יוסי חמצני
• ב"כ המשיב: עו"ד אביאב הולנדר מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
• עו"ד ליאב מלמד עוסק בחוקתי ומנהלי
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
