העיר תל־אביב היא ללא ספק העורק הראשי של הבילויים והברים בישראל, אבל אם אין מספיק מקומות בילוי במועצה האזורית גולן, ויש מחסור בברים - אז "הבר הנודד" שהקימו המנהיגים הצעירים המקומיים, יגיע אליהם בסבב עד הבית.
הבר הנודד - BARAMA שמו, הוקם לראשונה בקיבוץ אפיק שבדרום רמת הגולן, ומשם הוא נדד עד היישוב אניעם - במרכז רמת הגולן, והמשיך במסלולו ליתר היישובים במועצה. הוא הוקם במטרה לחבר בין הקהילות, לשמש מקום למפגש ולהיכרויות ולתת מענה לצעירים בכל הקשור לתרבות הפנאי שלהם.
מדובר ביוזמה - אחת מתוך 26 מיזמים חברתיים וקהילתיים - של המשתתפים בתוכנית המנהיגות "מקומי", שמוביל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. התוכנית הוקמה במטרה לחזק את המנהיגות המקומית והצעירה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, והיא פועלת בכ־40 רשויות. במסגרת התוכנית, יש למעלה מ־500 צעירים, המוכשרים כמנהיגים מקומיים, והם מקבלים כלים ומיומנויות בתחום פיתוח והעצמה אישית, תוך חיזוק הזהות המקומית, הרחבת רשת הקשרים והובלת מיזמים חברתיים, למידה והתפתחות אישית. התוכנית מופעלת במרכזי הצעירים על ידי "דרומה צפונה" מיסודה של הסוכנות היהודית.
הבר הנודד הוא לא המיזם היחיד של חברי תוכנית "מקומי" במועצה האזורית גולן. הם גם יזמו פרויקט בשם "מקליטה לצמיחה", שנועד לקלוט משפחות חדשות במועצה, וערכו סדרת מפגשים ביניהן ובין התושבים הוותיקים. חיבור אשר יצר, לדבריהם, קשרים חברתיים, סיפק הזדמנויות לתעסוקה ונתן מענה למסגרות חינוך לילדים ולכל הצרכים של הדיירים החדשים במסגרת העשייה הקהילתית.
כל קבוצה והמיזמים שלה. בין היוזמות של הצעירים והצעירות מקבוצת קצרין, למשל, היה המיזם "חיבוק ליולדת" - הצעירות בתוכנית ליוו נשים לאחר לידה, יזמו חוגים ייעודיים, ארוחות בוקר קהילתיות, טיולים בטבע, הרצאות העשרה ופעילויות נוספות, שהעניקו ליולדות תמיכה וחיזקו את תחושת השייכות שלהן לקהילה ולסביבה.
כמו כן הם גייסו מתנדבים למיזם "עושים שכונה" ופעלו ביחד איתם לייפוי שכונות בסביבת המגורים. הם גם יצרו פעולות חברתיות וקהילתיות, שחיברו בין כל קבוצות הגיל ואף חיברו בין משפחות ותיקות למשפחות חדשות, במסגרת מיזם "חיבור ותיקים לחדשים".
"תמיד היה קיים בי רצון להשפיע ולהיות שייכת לקבוצה שמובילה שינוי והתפתחות", מספרת שימרית אזולאי (30), נשואה + 2, מקצרין. "תוכנית 'מקוֹמי' הקנתה לי כלים והזדמנות לתרום למקום שבו אני חיה. חשוב לי לקדם למען הצעירים בקצרין פעילות תרבותית ענפה והרחבת מקומות מפגש ובילוי שיחברו בין תתי־הקהילות ביישוב.
אני נהנית מאוד מחבריי לקבוצה, כל אחד מביא עולם ומלואו. זאת פלטפורמה נהדרת למי שמעוניין להיות שייך, להוביל ולהשפיע במקום מגוריו. התוכנית מדהימה ומעניקה כלים פרקטיים לקידום יוזמות חברתיות וקהילתיות".
פורשות כנפיים
המשתתפות בקבוצת "מקומי" במועצה אזורית עמק הירדן בחרו להוביל מיזמים, אשר מעצימים נשים ומאפשרים להן להשתלב בעשייה הציבורית.
״בחרנו להשיק בין היתר מיזם שנקרא 'מגבירות את הקול' כדי שנשים יצעדו קדימה לקדמת הבמה הציבורית, יובילו, ישנו וייטלו אחריות על המרחב שבו אנו חיות", מספרת נועה וייס מור (39), נשואה + 4, מקיבוץ כנרת. "זאת בשל האיכויות שנשים מביאות לשולחן הדיונים, הפרספקטיבה החשובה, הערך המוסף שיש לנשים, והחשיבות לראות נשים בעמדות מפתח ציבוריות". מיזם נוסף שהן השיקו, "פורשות כנפיים", מלכד, לדבריה, קבוצת מנטוריות של נשים בוגרות עם נערות וצעירות סביב צומתי חיים, והן מסייעות להן בהתנדבות בתהליך קבלת ההחלטות ומעניקות להן תמיכה וליווי אישי. נוסף על כך במטרה לחזק את כלל אוכלוסיית הצעירים ואת הקהילה, הן הקימו את "פורום יישובי צפון עמק הירדן". הפורום מסייע להגברת המעורבות של התושבים, מייצר שיתופי פעולה בין הצעירים, הקהילה והרשות המקומית.
מה אתן רוצות להשיג בעצם?
"אני הצטרפתי לתוכנית הזאת כדי להשפיע על הנעשה בעמק הירדן, ולקדם נוכחות נשית בהנהלות היישובים והאזור. המיזמים 'מגבירות את הקול', 'פורשות כנפיים' ו'פורום יישובי צפון עמק הירדן' הם חלק מהדרך הזו, משהו חדש באזור המגורים, שיכול לתת לי כלים ולתרום לקהילה המקומית. מטרת תוכנית 'מקומי' היא לא רק להגביר, אלא להנכיח אותנו, את ההוויה, את הצרכים ואת הרעיונות שלנו בעמק הירדן, במקומי שלנו!".
לעומתם, במועצה אזורית שפיר, יזמו המשתתפים והמשתתפות בתוכנית את המיזמים "טעים להכיר", "השפירית - פודטרק חברתי", ו"פרויקט בר מצווה".
"טעים להכיר" - מאגד סדרת מפגשים בין מילגאים לגימלאים בגיל השלישי, הכוללים בישול משותף וסיפורים בנושאים שונים. בסוף המפגשים (שבשל הקורונה נערכו חלקם בזום כדי לא לסכן את בני הגיל השלישי) הם יכינו ספר מתכונים וסיפורים אישיים עם הגדה לפסח. מטרת המפגשים במיזם היא ליצור מפגש בין־דורי להפגת הבדידות והעצמת המבוגרים תושבי המועצה, באמצעות הכנת מנות מסורתיות ולמידת מתכונים.
המיזם השני שלהם - "השפירית - פודטרק חברתי" - כולל סדרת מפגשים בין צעירים במועצה על בסיס קרון נייד, שעובר בין היישובים ואחת לחודש מקיים מפגש צעירים חווייתי.
3 צפייה בגלריה
טל צרפתי שגיא סמרגון ושירלי קמינגס
(צילום: באדיבות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל)
ואילו "פרויקט בר מצווה" עוסק בהובלת שנת בר מצווה משותפת במועצה לכלל הנוער, תוך התמקדות בהפקת אירוע שיא למשתתפים ומתן כלים למנהיגות נוער.
שמרית, משתתפת בתוכנית, מציינת בסיפוק את חוויותיה: "היה מועיל מאוד להיחשף לאתגרים שלא הכרתי. אני מרגישה שהתוכנית החדירה בי מוטיבציה לפעול ולהבין שזה אפשרי".
חברתה זהר, משתתפת נוספת בתוכנית, מבהירה כי "התוכנית מעולה, מאחר שמקדמת תהליכים חברתיים ומקומיים בקהילה. ברמה האישית, התוכנית הזאת נתנה לי כלים רבים לפיתוח אישי ובהסתכלות רחבה על האתגרים במועצה שלי. הרגשתי שעברתי תהליך משמעותי מתחילת התוכנית ועד לסופה. העובדה שעברנו את השלבים בתוכנית באופן הדרגתי עד ליכולת להפיק אירועים משמעותיים בקהילה, נתנה לי את תחושת המסוגלות שאכן אנו יכולים להמשיך את התהליך בעתיד ולהוביל לשינוי".
הזמן למנהיגות חדשה
יוֹנְאֶל אסרף (25), נשוי, מהיישוב אלומה, סבור כי הגיע הזמן לרענן את השורות. "עם כל הכבוד למבוגרים שרוצים לשנות ולסייע, הגיע הזמן למנהיגות חדשה, צעירה ורעננה; מנהיגות שחברים בה צעירים חדורי מטרה, שמנסים לפרוץ גבולות, רוצים לשנות את ההווה ולצייר את העתיד בגוון ורוד יותר. בתוכנית המנהיגות קיבלתי כלים והכוונה מעשית כיצד לפעול למען יישובי הקט. כשנרשמתי, ראיתי לנכון לקדם למען הצעירים ביישוב את נושא החוגים, צמצום הפערים וגישור בין הנוער במושב שלי ובין הנוער במושבים אחרים. התוכנית העניקה לי ביטחון, כלים וידע רב בנושאים הללו, וכיצד להציף בעיות - ולהביאן גם לפתרון.
שמחתי להכיר את חברי הקבוצה ונהניתי לראות כיצד בוערת בתוכם השליחות לשנות את יישובם. הם לא רק מדברים על העתיד, לכל אחת ואחד יש תוכנית כיצד לצייר אותו. הם לא מחפשים נתיבי עזרה - הם יוצרים אותם. וזה מדהים בעיניי. צעירים חייבים להשתתף בתוכנית המנהיגות - לכולנו יש רצונות, אך בתוכנית המנהיגות אפשר לקבל את הכלים. אלמלא כלים אלו, אפשר רק לרצות. כשהכלים הללו ישנם - אפשר גם לשנות".
הצעירות והצעירים במועצה אזורית חבל אילות מספרים, כי הם הוציאו אל הפועל את המיזמים הבאים: "מרחב נשים", "טיולות" ו"קהילת מטפלות/מטפלים".
במיזם "מרחב נשי" התקיימה במה מקומית לנשים המקדמות שילוב נשים בעסקים ובחברה, במיזם "טיולות"- ערכו הפנינג טיולים לצעירות וצעירים ברחבי המועצה. המיזם כלל מפגש קהילתי רחב, פעילויות היכרות ודיון על אתגרים בקהילה, ואילו במיזם "קהילת מטפלות/מטפלים" נבנה מערך רישות עסקי לקהילה דרך התכנסות והיכרות ושולחנות עגולים לדיון באתגרים בתחום.
משתתפת התוכנית רוני קראוס (26) מקיבוץ אילות מספרת: "בער בי להיות חלק מתנועת השינוי וחלק פעיל בקהילה שבה אני חיה, והתוכנית 'מקומי', נשמעה לי כמו ההזדמנות המושלמת לעשות זאת. היה לי חשוב לקדם מפגש בין הצעירים, שנדע שיש לנו קול משפיע, שניצור שותפויות עם גורמים שונים בחבל אילות למען העתיד שלנו כאן. חשוב לי לקדם וליצור מרחב של אפשרויות עבורנו, הצעירים, עוד לפני שלב הקבלה לחברות בקיבוצים וגם אחריו. חשוב לי להדגיש את הייחודיות של האזור הזה ולייצר ממנה סיבות להישאר עבור הקהילה ובזכותה. תוכנית המנהיגות מעניקה לי הזדמנות למפגש וליצירת קשרים חדשים, היא מעניקה לי קבוצת שווים שבה יש הזדמנות לכולנו להתפתח, לצד תחושת שליחות והרבה התרגשות ותקווה לשינויים משמעותיים שיש בכוחי ביחד עם הקבוצה ליצור עבורנו ועבור כל הצעירים בחבל אילות".
איך את מסכמת את התוכנית?
"אנחנו חיים בחברה שלמדנו בה (בהכללה) לקטר ולהתלונן. ולצערי, בסוף האנשים שקמים ועושים דברים, הם קומץ. אבל אם יש מישהו או מישהי שמרגישים שהיו רוצים להיות פעילים יותר, ללמוד, להכיר, להעמיק וליצור דברים חדשים או לשפר דברים בקהילה שלהם, זו במה נפלאה. מעבר לזה, ברמה האישית אני חושבת שמי שיש בו הזיק הזה של הרצון לעשות, חשוב שייפגש עם אנשים ששותפים לרצונות ולתחומי העניין, כמו בתוכנית 'מקומי', כי אין לזה תחליף.
ואני רוצה להוסיף טיפ למנהיגים צעירים בפריפריה - זה טיפ לכל אדם באשר הוא: תמיד להאמין. יש כוח גם לאדם אחד מול עצמו. אם כל אחד ואחת מאיתנו היה מתכנס פנימה, ומשם מתכנס עם קבוצה, ומשם מתכנס עם קהילה וכו׳ - הכול כבר היה נראה אחרת. השינוי באמת מתחיל בנו".
יוזמות קהילתיות במתנ"סים
מי שאינו זר ליוזמה מקומית לסיוע לקהילה הם המרכזים הקהילתיים שמנהלת החברה למתנ"סים בכל הארץ. לדברי טל בסכס, מנכ"ל החברה, "יוזמות מקומיות הן נשמת אפם של המרכזים הקהילתיים שלנו. כשמביטים בהצלחות הרבות של המתנ"סים, ברוב המקרים מגלים שהן הגיעו מיוזמה מקומית מוצלחת כמענה לצורך או רצון מקומי".
ואכן, ישנן אינספור יוזמות בקרוב ל-200 המתנ"סים ורשתות המתנ"סים ו־1,000 שלוחותיהם. כך למשל, מתנ"ס שדירות מפעיל מדי שנה מחסן תחפושות נייד שעובר בשכונות ומאפשר לתרום, להחליף או לקחת תחפושת אחרת; מתנ"סים רבים מתחזקים גינה קהילתית המגבירה את הקשרים בקהילה ויוצרת מקום מפגש בין דורי במתנ"סים רבים; כך גם יוזמות מרגשות נוספות כגון: סיירת אנשי מקצוע "דרכי איתן" על שם הלוחם איתן ניומן שנהג לסייע לנזקקים בשכונה לפני שנהרג במבצע בעזה, כשהסיירת מופעלת במינהל קהילתי לב העיר בירושלים, על מנת לסייע למשפחות קשות יום בשיפוצים ותיקונים בבית; ועד הקמת נגריה קהילתית לרווחת התושבים ומתן מסגרות חיוביות לנוער על ידי מתנ"ס כפר ורדים, ועוד מיזמים רבים נוספים.
בסכס מסביר בהתלהבות "שבמקרים שמיזם מקומי יכול לתת מענה גם לצורך של אוכלוסייה רחבה יותר, אנו הופכים את מודל הפעולה המקומי למודל ארצי, עם התאמות לכל האוכלוסיות וכל המגזרים שהמתנ"סים שלנו משרתים".
לדבריו, "אנו מצליחים לגייס משרדי ממשלה, ארגונים נוספים, קרנות וחברות מסחריות כחלק מאחריות תאגידית ומחויבות לקהילה. לדוגמה היוזמה הנפלאה של 'פברואר יוצא מן הכלל', שהוא חודש שלם שכל המתנ"סים מקדישים להנכחה, היכרות והשתלבות אנשים עם מוגבלויות בקהילה, התחיל כיוזמה מקומית של מתנ"ס הר תבור".
