בפסק דין שניתן לפני תחילת שנת הלימודים ופורסם לאחרונה, קבע בית המשפט למשפחה בתל אביב שילד בן 8 להורים גרושים יירשם לבית ספר עירוני רגיל כבקשת אביו - וזאת חרף התנגדות אימו המעוניינת בהענקת חינוך ביתי. במקביל קיבלה השופטת ורד שביט פינקלשטיין בקשה של האב לעדכן את כתובת הילד לביתו, על רקע תחלופת הדירות הגבוהה מצד האם.
בני זוג לשעבר גרושים מזה כחמש שנים וחולקים משמורת משותפת. מזה כשלוש שנים הילד לא רשום במסגרת חינוכית רשמית מוכרת ומסודרת. לטענת האם הוא נמצא בחינוך ביתי, אך לא התקבל לכך אישור ממשרד החינוך כנדרש בחוק.
לאב, המתנגד נחרצות לדרך חינוך זו, הגיעו מים עד נפש. בתביעה שהגיש לבית המשפט באמצעות עו"ד נטע מרום הוא עתר לרשום את בנו לבית ספר עירוני רגיל. לטענתו, בנו כבול בעל כורחו ובניגוד לחוק לחינוך ביתי רק כי האם בוחרת לפעול כרצונה, ובתחבולותיה היא מונעת ממנו את האפשרות לשהות במוסד חינוכי מוסדר.
הוא הוסיף שגרושתו נוהגת לעבור דירות רבות מדי חודש (סאבלט), דבר המונע מבנו יציבות וביטחון. בנסיבות אלה הוא ביקש לעדכן את כתובת הילד לביתו, על מנת שיוכל לרשום אותו לבית ספר ממלכתי באזור מגוריו.
האם, שיוצגה על ידי עו"ד רז משגב, התנגדה באופן נחרץ למעבר לבית ספר רגיל. "חינוך ביתי הוא הטוב ביותר עבור בני ורישומו למסגרת רגילה יגרום לו נזקים רבים", התריעה. לדבריה היא מוכנה להתפשר על בית ספר דמוקרטי, אלא שהאב התעקש על מסגרת רגילה.
לאורך ההליך הוגשו לבית המשפט חוות דעת ותסקירים המלמדים על הצורך הדחוף בהוצאת הבן מהחינוך הביתי שאימו כביכול מעניקה לו. כך למשל, בחוות דעת ממאי האחרון הודגש שלא מדובר רק בצורך לימודי, אלא "חלק מהחינוך בבית ספר הינו חינוך לחיים, חינוך להסתדר במקום עבודה וחינוך איך לעשות דברים, גם אם לא בדיוק רוצים לעשות אותם".
בתסקיר נוסף של פקידת הסעד מיולי נרשם ש"לנוכח הדחיפות הגבוהה, ולטובת השמתו של הבן במסגרת לימודית בשנת הלימודים הקרובה - אנו ממליצים כי הבן ישולב במסגרת לימודית עירונית פורמלית בהקדם".
לדברי השופטת, הן בשל תמימות הדעים בקרב גורמי המקצוע שלפיה טובת הבן היא להשתלב במסגרת חינוך רשמית, והן בגלל העובדה שההורים למעשה עוברים על החוק בכך שלא קיבלו היתר לחינוך הביתי - הרי שיש להיעתר לבקשת האב ולרשום את הבן לבית ספר עירוני ממלכתי רגיל.
בפסק הדין צוין שנוכח היעדר ניסיונו של הילד במסגרות חינוך מסורתיות, לא יהיה זה נכון להציב אותו בבית ספר דמוקרטי: "לא ייתכן כי הקטין, שלא היה יום בחייו במסגרת חינוכית כלשהי, יתחיל את שנת הלימודים הראשונה בחייו במסגרת שמצפה ממנו לבחור את המקצועות אותם הוא רוצה ללמוד ולבחור את הדרך שנוחה לו".
לסיום קבעה השופטת שכתובת הבן תעודכן לזו של אביו כבקשתו, נוכח מעברי הדירות התדירים של האם. עוד נקבע שבהיעדר שיתוף פעולה מצידה יוכל האב לרשום את הבן לבית ספר רגיל בחתימתו בלבד. האם חויבה בהוצאות משפט של 7,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האב: עו"ד נטע מרום
• ב"כ האם: עו"ד רז משגב
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
