איך משפיעה ירידת הדולר על גל ההתייקרויות? שלמה מעוז באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
"גל עליות המחירים לחלוטין לא מוצדק, ההתייקרות נספגת על ידי ייסוף השקל", כך אמר הבוקר (יום ג') לאולפן ynet היועץ הפיננסי שלמה מעוז. לדבריו, מדובר ב"אבסורד. יש פה ייסוף של השקל בשנה האחרונה - 7% מול הדולר ואפילו יותר מול האירו. לכן, חלק מעליות המחירים בחומרי הגלם ובהובלה היה צריך להתמתן מאחר שאנחנו קונים במונחי שקלים יותר בזול".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מעוז מסביר: "אם אני קונה חבית נפט בשקלים יותר זולים, אני בעצם מונע את העלייה החריפה במחירי הדלק. אותו דבר עם הקמח - אפילו אם הוא יתייקר, אני משלם בשקלים וחלק מההתייקרות נספגת על ידי ייסוף השקל. לכן, אני חושב שעליות המחירים כרגע לא מוצדקות".
נכריז על נובמבר כחודש שקונים בו רק מה שחייבים, ואז נראה אותם
"אני חושב שהם הגזימו", אמר מעוז בהתייחסו ליבואנים. "הרווחיות שלהם מאוד גבוהה. לא העלו מיסים והם עברו לרובוטיקה בתקופת הקורונה, כלומר הם התייעלו ויכולים למכור יותר בזול. הם פשוט מנצלים את ההזדמנות בגלל שיש כתבות בעולם על עליית מחירי השינוע והתייקרות של חומרי הגלם".
"בשנה וחצי של מגפת הקורונה הממשלה הזרימה כסף אבל הציבור היה תקוע בבית ולא הוציא כסף. עכשיו אנשים יוצאים מהבית ומוכנים לשלם. אז אני אומר, אל תשלמו. בואו נכריז על נובמבר כחודש שקונים בו רק מה שחייבים, לא יותר, ואז נראה אותם. הם ייאלצו להוריד את המחירים. ויש לי עוד הצעה חשובה - תקנו אונליין. אפשר לקנות גם מאירופה, לא רק מסין, ובחצי מחיר".
שלמה מעוזאתה אומר שההתייקרויות לא מחויבות המציאות אבל מדברים על אינפלציה עולמית. איך אפשר לבלום משהו עולמי?
"מחצית מהאינפלציה בארה"ב נובעת מעליית מחירי כלי הרכב הישנים כי לא מייצרים מכוניות בשל מחסור בצ'יפים. לישראל אין בעיה כי אנחנו מדינה קטנה, זה ייחודי לארה"ב. אם מסתכלים על אירופה, האירו נחלש ומחירי היבוא לאירופה עולים. אצלנו המצב הפוך - השקל התחזק, ולכן אני לא יכול לגזור ממה שקורה בעולם. לכן גם האינפלציה בארץ היא 2.5% ובעולם היא 5% - בארה"ב 5.4% ובאירופה 4.8%.
מה לגבי היצוא?
היצוא ייפגע אבל תלוי איזה - היצוא של ההייטק לא ייפגע כי הוא לא רגיש לשער החליפין. כשאתה מנפיק במאות מיליונים או במילארדים אז לא כל כך חשוב אם אתה מקבל 3 או 3.5 שקלים עבור דולר, אבל התעשייה המסורתית או החצי מסורתית תלך ותיעלם כמו שהיא נעלמת זה 20 שנה, כשהשקל הולך ומתחזק. בעצם נהיה תלויים בחו"ל, נקנה יותר ויותר בסין ובאירופה. ישראל היא אחת המדינות היקרות ביותר בעולם".
בדרך לגל התייקרויות? איציק אלרוב, מיוזמי מחאת הקוטג', באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
טירוף מערכות וזעם עצור
גם איציק אלרוב, יוזם מחאת הקוטג' לפני כעשור, התייחס לדברים. "מה שקורה כאן זה סוג של טירוף מערכות. כל בוקר חברה אחרת מודיעה שהיא מתכוונת להעלות מחירים. זה מזכיר לי את התקופה של טרום המחאה החברתית, יש תחושה ברשתות של זעם עצור וזה בדיוק מה שהיה לפני 2011. בסוף זה עלול להתפרץ למחאה. אני חושב שהסיטואציה הזאת, תפוח האדמה הלוהט הזה, לגמרי מונח לפתחם של שר האוצר וראש הממשלה. זאת בעיה שצריך לטפל בה עם פטיש של 5 ק"ג".
איציק אלרובהרשתות לא זוכרות את 2011 או שהן מזלזלות בצרכן הישראלי, שנתפס כמי שישלם ולא יפצה פה?
"אמר לי אחד הקמעונאים: הענף שלנו מאלה שהרוויחו הכי הרבה בתקופת הקורונה, אנחנו יכולים לא להעלות מחירים שנה ולא יקרה לנו שום דבר. אם נודה על האמת, זה בכי מזויף, ניצול ציני של המצב. יכול להיות שחברות מסחריות מנסות למקסם את הרווח שלהן אבל בסופו של דבר יש פה אחראים ויש פה ממשלה חדשה שקמה תחת הטייטל של ממשלת שינוי, חובת ההוכחה עליהם - להכניס את היד לבוץ ולטפל בבעיית יוקר המחיה. אי אפשר כל הזמן להפיל את האחריות על הממשלה הקודמת".
אתה מזהה כבר ניצני מחאה?
"קודם כל, אנחנו מתחילים לראות את הזעם העצור של אנשים. כל בוקר אתה קם לאייטם נוסף על עליות מחירים, וזה בנוסף לעליות של למעלה מ-100% במחירי הדירות בעשור האחרון. בניגוד למה שאומרים, יש הרבה מאוד אנשים שנפגעו בתקופת הקורונה, שלא לגמרי חזרו לרמת ההשתכרות שהייתה להם לפני כן, והדבר הזה עלול לחזור כמו בומרנג גם לחברות הגדולות וגם לממשלה. שלמה מעוז הציע להכריז על נובמבר כחודש המחאה. ככל שנסקר את הדבר הזה, ככל שהרשתות החברתיות יגעשו סביב זה, בסופו של דבר זה הכוח של הציבור. מהניסיון שלי, לאף אחד לא כדאי להתעסק עם כוח של ציבור זועם".
