זמן יחסית קצר אחרי תחילת המלחמה, ובעקבות צעקות של ראש עיריית אשקלון על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת ועדת הכספים, הוחלט כי בנוסף ליישובי עוטף עזה (עד 7 ק"מ מהגבול), שפונו לבתי מלון או למקומות אחרים ומקבלים פיצוי מהמדינה, גם תושבי אשקלון, שאין להם מיגון בבתים, יוכלו להתפנות ולקבל את אותם התנאים.
למרות זאת, אשקלון היא אחת הערים המופגזות מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, והיא ממש לא חזרה לשגרה. כל מוסדות החינוך סגורים, וגם רוב העסקים, כך שהנטל הכלכלי על התושבים גדול, בטח על אלה שלא מתאפשר להם להתפנות על חשבון המדינה מכיוון שיש להם מיגון בבתים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
תושבי אשקלון נלחמים על הזכויות שלהם
(צילום: שמוליק דודפור)
בשיחה עם אולפן ynet, התייחסה טאיה גולן עמיאל, ממובילות מטה המאבק למען תושבי אשקלון: "אנחנו במצוקה תמידית. בכל סבב, אשקלון נפגעת ונפגעת הכי קשה שיש. ופשוט אשקלון לא זכאית לכלום ושום דבר. ואיך משתיקים את הפיות של התושבים? שנותנים מענקים ככה קטנים, או איזשהו פינוי, שגם זה לא התבצע כמו שצריך, ואני יודעת שיש המון אנשים שהם ללא מיגון, ועדיין לא פונו ויש המון אנשים ללא מיגון שעדיין לא קיבלו שום מענק. וככה מנסים איכשהו להשתיק את הפיות של התושבים בזה שנותנים רק למי שלא ממוגן.
"אז אני רוצה לחדש למדינת ישראל, למקבלי ההחלטות, לכל מי שיושב שם למעלה ומחליט שמי שיש לו ממ"ד אז הוא לא זכאי לא למענק ולא לפינוי, אני לא יודעת מי יודע ומי לא יודע כי אנשים מרגישים לי פה, המדינה מנותקת לגמרי. אשקלון לא חזרה לשגרה בשום צורה ובשום אופן. מוסדות החינוך סגורים, העסקים סגורים, אנשים בלי יכולת להתפרנס וההוצאות כמובן ממשיכות".
סיימת חופשת לידה עכשיו, יש לך שני ילדים בני 3 וחצי ו-5 חודשים. בלי מסגרות, אין דרך להתפרנס. ספרי לנו מה עובר עלייך?
"העיקר שיש ממ"ד, אבל אין לי איך לשלם על הממ"ד. כי אם אני סיימתי חופשת לידה ואין מסגרות, אז אני לא יכולה להכניס את הילדים לשום מסגרת, ז"א שאני גם לא יכולה לצאת לעבוד. אז מה אני עושה? שמישהו ייתן לי תשובה. איך אני אמורה לשלם את המשכנתא ואת כל ההוצאות. בטח שממשכורת אחת לא ניתן להתפרנס במדינה הזאת. אנחנו כלואים בבתים שלנו מתחילת המלחמה בלי אפשרות להתפנות, ואם אנחנו מתפנים אז אנחנו צריכים להתפנות על חשבוננו שאף אחד כנראה לא יחזירו לנו את הכסף הזה. אני אפילו לא יכולה לצאת לגן שעשועים כי אני גרה בשכונה שאין בה מיגונית אחת. ואני לא מדברת על השכונות הוותיקות בעיר. אנחנו גרים בשכונה הכי חדשה בעיר. זה נשמע למישהו סביר? כל המדינה חזרה לשגרה חוץ מיישובי העוטף, אבל אשקלון לא חוזרת לשגרה כי היא לא מרכז אבל היא גם לא יישובי העוטף, אז למה מפילים אותנו בין הכיסאות. אנחנו כבר לא יכולים לשאת את זה".
מה אומר ראש העיר שלכם תומר גלאם?
"אני יודעת שראש העיר נורא פעיל ונורא מנסה ככה להילחם, והוא הופיע בכנסת וצעק את הצעקה של התושבים, אבל הפתרון לתת רק למי שלא ממוגן הוא לא נכון, הוא לא ריאלי, כי אנחנו, שכביכול ממוגנים, אני רוצה רק לחדד, ממ"ד לא מגן מפגיעה ישירה. הוא יכול להגן עלינו מפני רסיסים ודברים כאלה, אבל הממד הוא לא חוסן נפשי לילדים שלנו, שחווים את אותן חרדות כמו שחווים ביישובי העוטף, הממ"ד הוא לא פתרון למצב הכלכלי".
גם אודליה חזן, שמובילה את המאבק למען תושבי אשקלון, במקביל לכך שהיא אם לארבעה ילדים ומורה שנאלצת להעביר שיעורים לתלמידים שלה בזום, התייחסה לסיטואציה: "אז כן, יש לנו ממ"ד, וזה הפך להיות חסרון שיש לנו ממ"ד. אחד, כי זה לא מגן עלינו מפני פגיעה ישירה, ובטח בטח לא מפני חרדות. אני נפגעת חרדה מצוק איתן, ובכל הסבבים מאז ניסיתי לחסוך את זה מהילדים שלי, לחסוך מהם חרדות".
חזן דיברה עם הל החרדות של התלמידים שלה: "כפי שאני רואה אצל תלמידים שלי, שהם חרדים ולא מסוגלים לצאת מהממ"ד. לוקחים אותנו כמובן מאליו, אנחנו שקופים, אני מרגישה שלאף אחד לא אכפת מאיתנו. יש פה ילדים שאומרים 'כל הכבוד, יש להם חוסן'. מי אמר שיש להם חוסן? אין להם בכלל חוסן. הם לא יכולים לעמוד בזה, הם לא יכולים לעמוד באזעקות, אני יודעת שבכל הארץ יש אזעקות אבל ההבדל הוא שאין לנו זמן להיכנס לממ"ד. לפני שאנחנו סוגרים את הדלת אנחנו כבר שומעים את הפיצוץ".
ואת עוד עם ארבעה ילדים.
"אנחנו אגב לא שומעים רק אזעקות, הייתה תקופה ארוכה של שבוע וחצי שלא היו אזעקות. אנחנו שומעים הדי פיצוצים מעזה, שאני מברכת את החיילים שעושים את זה, אבל אנחנו שומעים כאילו אנחנו בשדה קרב. לפעמים זה מקפיץ ולפעמים זה נשמע כמו נפילה. אנחנו מרגישים כאילו נפל לנו טיל ליד הבית. וזה באופן תדיר, זה יום יום, אנחנו מרגישים את הדי הפיצוץ האלה".
ראיון עם ראש עיריית אילת
(צילום: שמוליק דודפור)
ראש עיריית אילת: "חלק ממשרדי הממשלה מתישים אותנו"
בתוך כך, ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, אליה הועברו הרבה מאוד תושבים שפונו מבתיהם על ידי המדינה בעקבות המלחמה, דיבר על האכזבה שלו ממקבלי ההחלטות: "חלק ממשרדי הממשלה מתפקדים היטב, חלק אחר מאכזבים מאוד. חלק מהכסף לא מגיע, מתישים אותנו. זה לא קורה גם אחרי הרבה מאוד הבטחות. אנחנו שבעי הבטחות. גם כשבא משרד ראש הממשלה ואומר שהוא נותן מתקציבו, וגם השר לפיתוח הנגב והגליל, שרוצה לתת מיליונים, זה מגיע לאוצר ואז שואלים שאלות ששאלו כבר בשבוע הראשון של המלחמה. לא תקין, לא בסדר, לא זה מה שעושים בשעת מלחמה. ועד עכשיו הכסף לא שוחרר. מאגף התקציבים לאגף הכללי".
