בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד בית החולים "בני ציון" על ידי אישה שעברה ניתוח בגב ובמסגרתו נעשה שימוש במקבע לא מתאים – מה שגרם לה לשבר באחת החוליות. השופט אברהים בולוס קבע שהיא תפוצה בכ-300 אלף שקל.
התובעת (28) סבלה במשך שנים מכאבים והגבלות בגבה והיא אובחנה כסובלת מתסמונת "זנב סוס" שגורמת להפרעות נוירולוגיות קשות. ב-2015 היא החלה לסבול בנוסף גם מחולשה ברגליים ובריחת שתן שנגרמו מהתסמונת.
בשל החשש מהידרדרות נוספת הומלץ לה על ניתוח דחוף. היא נותחה וחל שיפור משמעותי במצבה, אך כעבור שבועיים הכאבים והחולשה חזרו והיא הוכנסה לניתוח נוסף בשל פריצת דיסק חוזרת. בניתוח השני קובעו חוליות עמוד השדרה במקבע דינמי.
1 צפייה בגלריה
אילוס אילוסטרציה ניתוח מנתח מנתחים
אילוס אילוסטרציה ניתוח מנתח מנתחים
אילוסטרציה
( צילום: shutterstock)
זמן קצר לאחר הניתוח השני חלה החרפה נוספת במצבה ובדיקת M.R.I גילתה שהמקבע הדינמי קרס וגרם לשבר באחת החוליות. בעקבות זאת התובעת הוכנסה לניתוח נוסף שבמהלכו בין היתר הוסר המקבע הדינמי והושם תחתיו מקבע קשיח.
בתביעה שהגישה נגד בית החולים טענה לרשלנות בטיפול הרפואי שקיבלה. היא צירפה חוות דעת שקבעה בין היתר כי בניתוח הראשון לא הוצא מספיק חומר דיסק, מה שהביא לפריצת דיסק חוזרת, ושהיה צורך לעשות שימוש במקבע קשיח ולא דינמי.
בית החולים הגיש חוות דעת נגדית שלפיה כל הניתוחים התבצעו כראוי ולפי הפרקטיקה המקובלת. הרופא המנתח העיד שנעשה שימוש במקבע דינמי מפני שלא היה בבית החולים מקבע קשיח והיה צורך מהיר לנתח את הצעירה על מנת למנוע הדרדרות במצבה והתפתחות של נזק נוירולוגי.
השופט בולוס קיבל את התביעה באופן חלקי. בנוגע לניתוח הראשון הוא התרשם כי פריצת דיסק חוזרת היא סיכון שמתרחש ב-2-5% מהמקרים בניתוחים דומים, ולא מדובר ברשלנות.
עו"ד ירון מויאלעו"ד ירון מויאלאבי נועה
לעומת זאת, בנוגע לניתוח השני הוא דחה את טענות בית החולים וקבע שלא נכון היה לבצע את הניתוח ללא מקבע מתאים. זאת משום שלא הוכח שהייתה בהילות לבצע את הניתוח וניתן היה לבחור בחלופה אחרת כמו דחייתו למועד אחר או העברת התובעת לבית חולים שיש בו מקבע מתאים.
בפסק הדין צוין כי בית החולים הפר את חובתו הבסיסית לספק שירותי רפואה נאותים שכוללים את כל הציוד הדרוש והחיוני לביצוע הניתוח, וביצוע הניתוח ללא מקבע מתאים היה מיותר.
השופט העמיד את נכותה של התובעת על 10% ופסק לה פיצוי גלובלי בסך 100 אלף שקל עבור פגיעה בכושר ההשתכרות, עזרה והוצאות הקשורות לניתוח השני.
בנוסף נפסקו לתובעת 200 אלף שקל בגין פגיעה באוטונומיה. השופט הסביר כי בכך שלא עודכנה על המחסור במקבע המתאים ועל קיומן של אפשרויות נוספות מלבד ביצוע הניתוח עם מקבע דינמי, נשללה ממנה הזכות לקבל מידע ולבחור בין האפשרויות מתוך רצון חופשי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד י' ריינפלד • ב"כ בית-החולים: עו"ד ד' לוין • עו"ד ירון מויאל עוסק ברשלנות רפואית • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין