ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע אתמול (שישי) להיערך לסנקציות בנקאיות בעזרת מטבעות דיגיטליים. בכך הוא הצביע על כלי שבשנה האחרונה הפך לצינור הכספים המרכזי של המדינות המבודדות בעולם. לפי דוח פשיעת הקריפטו של חברת ניתוח הבלוקצ'יין צ'יינאליסיס (Chainalysis) לשנת 2026, גופים שנמצאים תחת סנקציות קיבלו ב־2025 לפחות 104 מיליארד דולר במטבעות קריפטו. זו עלייה של כמעט פי שמונה לעומת 2024. ההיקף הזה הקפיץ את סך הפעילות הלא חוקית ברשתות הבלוקצ'יין לשיא של 154 מיליארד דולר.
נתניהו מתייחס לסנקציות על ישראל
(צילום: ערוץ הכלכלה)
הנתונים מראים שמדינות שנמצאות תחת סנקציות כבדות משלבות את הקריפטו באסטרטגיה הפיננסית הלאומית שלהן כדי לעקוף את מערכת הבנקאות המסורתית. ברשימה מופיעות רוסיה, איראן, צפון קוריאה וונצואלה.
רוסיה: רובל דיגיטלי ב־93 מיליארד דולר
על רקע המלחמה מול אוקראינה והבידוד שלה בעולם, רוסיה מובילה את הרשימה בפער גדול. המדינה חוקקה ב־2024 חוק שנועד לאפשר עקיפת סנקציות באמצעות קריפטו, והמאמץ הבשיל בפברואר 2025. אז הושק A7A5, מטבע יציב שמגובה ברובל, ותוך פחות משנה עברו דרכו עסקאות בהיקף של יותר מ־93.3 מיליארד דולר. סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה בינואר שהיקף העסקאות במטבע עבר את רף 100 מיליארד הדולר, למרות ההגבלות שהוטלו עליו. חברת המחקר טי־אר־אם לאבס (TRM Labs) העריכה ש־72 מיליארד דולר, כמחצית מכל זרמי הקריפטו של גופים לא חוקיים, קשורים לאותו מטבע.
A7A5 מגובה בפיקדונות בבנק הרוסי פרומסוויאזבנק (Promsvyazbank), שגם הוא נמצא תחת סנקציות. המטבע משמש מסלול סליקה לעסקים רוסיים שמבצעים סחר חוצה גבולות. רוב העסקאות בו מתבצעות בימים שני עד שישי, סימן לכך שמדובר בכלי לתשלומים בין עסקים ולא במוצר לציבור הרחב. ברויטרס דווח שארצות הברית ובריטניה הטילו באוגוסט 2025 סנקציות על כמה חברות שעומדות לפי טענתן מאחורי המטבע, שרשום בקירגיזסטן. בנוסף, במרץ 2025 הפילו ארצות הברית, גרמניה ופינלנד את התשתית של בורסת הקריפטו הרוסית גרנטקס. לפי משרד המשפטים האמריקני, עברו דרכה עסקאות בהיקף של 96 מיליארד דולר מאז 2019. את מקומה תפסה בורסה חדשה בשם גרינקס (Grinex). בחברה שמנפיקה את A7A5 דוחים את הטענות. "אנחנו מספקים בעיקר מסילות תשלום לפעילות היצוא והיבוא של רוסיה", אמר לקוינדסק אולג אוגיינקו, מנהל הרגולציה בחברה. לדבריו, הממצאים "מונעים פוליטית".
איראן: השיטה של משמרות המהפכה
איראן היא השחקנית הבולטת השנייה. בסוף 2025 היו כתובות שקשורות למשמרות המהפכה אחראיות ליותר מ־50% מהערך שהתקבל בשירותי הקריפטו האיראניים. דרכן עברו יותר משלושה מיליארד דולר שקשורים למימון שלוחות אזוריות, לסחר בנפט ולרשתות רכש. רויטרס דיווחה בפברואר שהיקף עסקאות הקריפטו באיראן הגיע בשנה שעברה ל־8 עד 10 מיליארד דולר, בהערכה. לפי הדיווח, גם גופים שקשורים למדינה וגם משקיעים פרטיים פונים למטבעות הדיגיטליים על רקע הסנקציות ופיחות המטבע המקומי, וחוקרים אמריקנים בודקים אם פלטפורמות מסוימות סייעו לבכירים איראניים לעקוף סנקציות. במרץ דיווחה רויטרס, שגופים שקשורים לרוסיה ולאיראן משתמשים יותר ויותר בקריפטו כדי לממן רכישה של כטב"מים זולים ושל רכיבים להם.
ונצואלה וצפון קוריאה גניבה ונפט
צפון קוריאה משתמשת בשיטה אחרת: גניבה. האקרים שקשורים למשטר בפיונגיאנג גנבו ב־2025 יותר משני מיליארד דולר במטבעות קריפטו. כמעט 1.5 מיליארד דולר מהם נגנבו בפריצה לבורסת בייביט בפברואר, שוד הנכסים הדיגיטליים הגדול בהיסטוריה. בחברה כתבו שזו הייתה השנה ההרסנית ביותר של ההאקרים הצפון קוריאנים, גם בסכומים שנגנבו וגם בתחכום של שיטות הפריצה והלבנת הכספים.
בוונצואלה הקריפטו עובר דרך תעשיית הנפט. רויטרס חשפה באפריל 2024 שחברת הנפט הממשלתית פדווסה העבירה בהדרגה את מכירות הנפט שלה ל־USDT, המטבע היציב של טת'ר (Tether), והאיצה את המעבר כשארצות הברית החזירה את הסנקציות על הנפט. לפי הדיווח, המטרה הייתה להקטין את הסיכון שתקבולי המכירות יוקפאו בחשבונות בנק בחו"ל. ונצואלה ניסתה כבר ב־2018 להשיק מטבע דיגיטלי ממשלתי בשם פטרו, אבל לפי קוינדסק הוא נגנז בהיעדר ביקוש.
האקרים צפון קוריאניים גונבים מיליארדים
(צילום: Gabriele Paoletti/Shutterstock)
החוליה החלשה: המטבע היציב
הנתונים חושפים גם את המגבלה של השיטה. המטבעות היציבים, שמוצמדים לדולר, אחראים כיום לכ־84% מהיקף העסקאות הלא חוקיות. אחרי הפלת גרנטקס הוקפאו 26 מיליון USDT בזכות מודיעין שנמסר לשירות החשאי האמריקני. אחרי החשיפה על ונצואלה הודיעה טת'ר שתקפיא כתובות שקשורות לגופים שנמצאים ברשימת הסנקציות האמריקנית. זו בדיוק הסיבה שרוסיה בנתה לעצמה מטבע משלה.
