קרן המטבע פרסמה היום (רביעי) את הדוח הראשוני שלה על כלכלת ישראל, ובו התייחסה לנתוני המאקרו של ישראל לצד מהלכי הממשלה.
לפי הדוח, ההערכה היא שהאינפלציה בישראל תגיע ליעד של 1%-3% רק בסוף 2024, וכי הצמיחה במשק תעמוד על 2.5% ב-2023 - ירידה בהשוואה לתחזית הקודמת של 2.9%. בין הסיבות לכך הם מנו את הסיכונים הביטחוניים ואת אי-הוודאות שנוצרה על ידי המהפכה המשפטית, שתיפתר לדבריהם רק על ידי פשרה.
"בהיעדר פתרון פוליטי עקבי ובר קיימא שברור ומובן הן בארץ והן בחו"ל, אי-הוודאות המתמשכת עלולה להעלות משמעותית את הסיכון של המשק הישראלי, להחמיר את הלחצים הפיננסיים ולבלום השקעות וצריכה, תוך השלכות שליליות גם על הצמיחה בטווח הארוך", הזהירו. "כדי להנמיך את חוסר הוודאות, נדרש פתרון פוליטי משמעותי שיושג בהתקשרות ברורה ומובנת היטב בבית ומחוץ. חוסר ודאות מתמשך סביב הרפורמה המשפטית מציב סיכון שלילי לצמיחה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
עוד ציינו, כי "מאזן הסיכונים נוטה מטה, ומשקף בין השאר סיכונים חיצוניים ואת חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית המוצעת".
מחברי הדוח מציינים לשבח את מצבה הכלכלי של ישראל בשנה האחרונה, בימי הממשלה הקודמת: "הביצועים הכלכליים של ישראל בשנת 2022 היו ראויים לציון. הצמיחה הגיעה לשיעור גבוה של 6.5% בהובלת סקטור ההייטק המעולה, עם נתומי אבטלה נמוכה בדרגות שיא".
עוד ציינו הכלכלנים כי "החוב הציבורי לעומת התוצר המקומי גולמי צנח באופן משמעותי לרמות של טרום קורונה. המעמד החיצוני היה חזק ולסקטור הבנקאי היו רמות נאותות של הון ומאגרי נזילות".
בנוסף נכתב, כי "הפעילות הכלכלית צפויה לחוות בינתיים האטה ולאחר מכן להגיע לפוטנציאל שלה" וכי "הסיכונים לצמיחה נוטים מטה והסיכונים לאינפלציה נוטים מעלה".
הדוח קובע עוד כי דרושים משאבים נוספים על מנת לתמוך באג'נדה האקלימית של הרשויות, כולל האצה בהשקעה בתשתיות תחבורה, מימון מחקר ופיתוח בטכנולוגיות ירוקות ובאסטרטגיות אדפטציה.
בנק ישראל זוכה לשבחים בדוח והכלכלנים מציינים כי הבנק המרכזי פעל כראוי במדיניות המוניטרית שניהל "ועליו להמשיך בעמדה הזו בעוד שהלחצים הבסיסיים נותרים חזקים".
כמו כן, קרן המטבע העריכה את המעמד התקציבי של ישראל כראוי בשל מצב פיסקלי חזק מזה שהוערך בשנת 2022, שהסתיימה בעודף תקציבי, מה שאפשר בניית תמריצים פיסקליים באופן מהיר יותר מההערכות. עם זאת, הם צופים שהגירעון הממשלתי הכללי בשנת 2023 יעמוד על 1% מהתוצר הלאומי הגולמי.
יצוין שב-ynet פורסם עוד בסוף השבוע האחרון שכלכלני קרן המטבע מודאגים במיוחד מהאינפלציה ופחות מהרפורמה המשפטית שהם מחשיבים כעניין פנימי של ישראל.
כלכלני הקרן מציינים עוד בדוח השנתי כי "מרחב פיננסי נוסף נדרש לצורך הוצאות לטובת עידוד צמיחה ולתמיכה במטרות האקלים של הרשויות".
צוות קרן המטבע מציע השקעה נוספת בתשתית ובחינוך כדי לעודד גידול בתוצר הלאומי הגולמי ולהפחית את חוסר השיוויון.
הביעו חשש מעליות המחירים בישראל
כלכלני קרן המטבע הבינלאומית (IMF) ערכו בימים האחרונים את ביקורם השנתי בארץ לקראת כתיבת הדוח על כלכלת ישראל לשנת 2023.
ל-ynet נודע כי בפגישות שערכו חברי המשלחת עם בכירי המשק, בהם ראשי ההסתדרות, התעשיינים, המערכת הבנקאית וגורמים ממשלתיים, גילו חברי המשלחת עניין רב בתחום המחירים בישראל ושאלו מדוע הממשלה הנוכחית כמו גם הקודמת לא עושים די בתחום זה.
בין השאר הפתיעו הכלכלנים בפגישה עם ראשי התעשיינים כאשר מתחו ביקורת על כוונות הממשלה לפצל חברות גדולות ואמרו כי במשק קטן כמו ישראל עדיף שיהיו חברות גדולות וחזקות בתחומים השונים, בליווי מגבלות כוח שתקבע הממשלה. זאת, משום שפיצול חברות תגדיל את הוצאות החברות על ניהול וביזור תחומי העיסוק והדבר דווקא יתרום עוד לאינפלציה "שהיא הסכנה הגדולה ביותר כרגע בכלכלת העולם ובישראל".
חברי המשלחת ביקשו לדעת מהגורמים שנפגשו עמם בעיקר עד כמה משפיעים המשברים בעולם בתחומי האינפלציה, העלייה בריבית ("שחייבת להימשך בתנאים הנוכחיים") והמשברים בתחומים הבנקאות ובתחום העבודה בעולם. מדברי חברי המשלחת אפשר היה להבין שהכלכלנים מרוצים מאוד משיעור האבטלה הנמוך בישראל, אולם מודאגים מכך שחלק לא קטן מהציבור, במגזר החרדי והערבי, אינם עובדים, מה שמשפיע על שיעור האבטלה מהנמוכים בעולם (מובטל נחשב רק מי שמחפש עבודה ולא מוצא).
נתניהו שכנע את S&P לא להוריד את הדירוג של ישראל?
בהיעדר אירועים קיצוניים של הרגע האחרון, סוכנות הדירוג S&P צפויה להשאיר על כנם הן את הדירוג האשראי של ישראל (AA-) והן את תחזית דירוג האשראי (יציב). זאת בדומה לחברת פיץ', שגם היא לא הורידה את הדירוג, ובניגוד למודי'ס שכן החליטה להוריד את תחזית הדירוג מ"חיובי" ליציב", כך פורסם הבוקר ב"כלכליסט"
העובדה הלכאורה טכנית הזו מסתירה דרמה ענקית שהתחוללה בימים האחרונים סביב הסוגייה הזו. מי שהיה מעורב באופן עמוק ביותר במגעים עם S&P בישראל בתקופה האחרונה, לרבות שיחות טלפון על בסיס יומי עם בכירי החברה ואף עם הצוותים המדרגים, היה לא אחר מראש הממשלה בנימין נתניהו. באותן שיחות הסביר נתניהו כי המהפכה המשטרית לא תבוצע במתכונתה המקורית, ולפי אותם גורמים האמירות הללו הרגיעו את כלכלני S&P ושכנעו אותם לא להוריד ציון בהיבט הזה.
