בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות שהגישו ילדיו מנישואים ראשונים של גבר שהלך לעולמו לצוואה שבמסגרתה הוריש את רכושו לאשתו השנייה ולבתם המשותפת. הם טענו שהיא הכתה אותו, התעללה בו ואף גרמה למותו, ושהצוואה נערכה תחת השפעה לא הוגנת, אבל השופט יהורם שקד קבע שגרסתם לא הוכחה.
בשנת 1984, אחרי שהתגרש מאשתו הראשונה, נישא המנוח בשנית. 13 שנה לאחר מכן ערכו הוא ואשתו צוואות הדדיות שלפיהן במות אחד מהם יירש בן הזוג השני את הרכוש, ולאחר מות שניהם יועבר הרכוש לבתם. בינואר 2022 הלך המנוח לעולמו ונפתח קרב הירושה.
לטענת הילדים מנישואיו הראשונים, כשני עשורים אחרי הצוואה ההדדית מול אימם החורגת, במהלך 2016, ערך אביהם "צוואה" אחרת שבה כתב שהוא "אמור לשנות את הצוואה בדבר הרכוש המשותף גם לטובת 2 הילדים שלי" (כלומר, לטובתם). במאי אשתקד קבע בית המשפט למשפחה שלא מדובר בצוואה וגם המחוזי דחה אותם.
בניסיונם השלישי לשנות העלו ילדי המנוח מהנישואים הראשונים טענות קשות כלפי אלמנתו, במטרה להראות שהצוואה לטובתה אינה משקפת את רצון אביהם. לדבריהם, אביהם סבל מנחת זרועה, מאיומים ומהתעללות, ולעמדתם היא זו שגרמה למותו. הם טענו שהוא היה "בובה על חוט" ו"חומר ביד היוצר" של אשתו. לדבריהם היא עשקה אותו על מנת שיערוך צוואה לפי דרישתה ומכאן שהצוואה היא תוצר השפעה בלתי הוגנת ועליה להתבטל. האלמנה טענה מנגד שמדובר בעלילת דם חסרת בסיס.
בפתח פסק הדין כתב השופט שקד: "בטרם אפנה לבחינת טענות הצדדים אני רואה חובה לומר כבר עתה ובקול ברור וצלול כי ההתנגדות שהוגשה היא דוגמה ומופת להליך סרק, להליך חסר כל סיכוי ותוחלת זולת כילוי זמן ומשאבים".
עו"ד מאור גרצנשטייןהוא הדגיש שמדובר בצוואות הדדיות שנחתמו באותו מועד אצל אותו עורך דין, כאשר המתנגדים לא הוכיחו ולו במקצת שצוואת אביהם אינה משקפת את רצונו החופשי והאותנטי. הוא דחה את טענת ההשפעה הבלתי הוגנת לנוכח הוראת סעיף 31 לחוק הירושה, שקובעת כי אם חלפה שנה מאז קיום ההשפעה הפסולה והמצווה לא שינה את צוואתו – הרי שהיא תקפה.
בפסק הדין הובהר שלא הוכחה השפעה בלתי הוגנת כלשהי מצד האלמנה, ואולם גם בהנחה שהייתה השפעה שכזו – חלפו לא פחות מ-19 שנה בינה לבין "שינוי הצוואה" לכאורה – כך שהמתנגדים אינם יכולים להיבנות מטענה זו.
השופט דחה גם את ניסיון הילדים לשרטט את אביהם כגבר מוכה וחבול האנוס לקיים את דברי אשתו. כמו כן נדחתה טענתם שהיא שהביאה למותו: "אם היה בטענות המתנגדים ולו גרם בודד של אמת, חזקה שהיה מתנהל הליך מקביל ונוסף להליך האזרחי שבפניי".
הוא כתב שעדי אלמנה כולם אישרו בפה מלא ובגאון שאין שחר לטענת האלימות מצדה כלפי המנוח, ועדותם הותירה רושם אמין. לפיכך השופט דחה את ההתנגדות לצוואה, הורה על קיומה והשית על המתנגדים הוצאות בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד בועז קראוס ועו"ד ברק קראוס
• ב"כ המתנגדים: עו"ד אבי גפן ועו"ד אמיר כהן
• עו”ד מאור גרצנשטיין עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
