1 צפייה בגלריה
ניכור הורי
ניכור הורי
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגישה אם לילדה שהמשמורת עליה הועברה לבעלה לשעבר. השופט נפתלי שילה קיבל את המלצת גורמי המקצוע שקבעו כי בניגוד לטענת האם, האב לא מהווה סכנה לבתו.
בני הזוג התעמתו על משמורת בתם עוד בהיותה תינוקת. כבר במאי 2011 הם החלו לנהל הליכים הנוגעים להסדרי השהות כאשר האם טענה מתחילתם שהאב אלים ומהווה סכנה נפשית וגופנית לילדה. עם זאת, לאחר שהערכה שללה מסוכנות מצדו, בית המשפט פסק שהוא יוכל לקיים הסדרי שהות עם בתו ללא פיקוח.
האם לא השלימה עם הפסיקה והמשיכה למנוע מהאב קשר עם הבת תוך שהיא מבזה פעם אחר פעם את החלטות בית המשפט. בעקבות זאת, ניתן פסק דין המורה על העברת המשמורת לידי האב, "מתוך הבנה שזו הדרך היחידה בה תוכל הקטינה לקיים קשר מיטיב עם שני הוריה". אלא שלאחר פסק הדין האם פשוט לקחה את הילדה ונעלמה. לאחר כחודש המשטרה מצאה אותן והבת הושבה לחיק אביה.
בהמשך תבעה האם משמורת מלאה על הילדה בטענה שהאב מכה את אשתו החדשה ולכן נשקפת ממנו סכנה גם לבת. תביעתה נדחתה והיא הגישה בדצמבר האחרון את הערעור למחוזי, שבו טענה שהעובדת הסוציאלית שעל ממצאיה הסתמך בית המשפט בהחלטתו, לא בדקה לעומק את המצב. כך למשל, היא לא בדקה מדוע האב לא גויס לצה"ל ואף התעלמה מעדות אשתו שלפיה הוא נוטל כדורים פסיכיאטריים על בסיס קבוע.
לדברי האם, העובדת הסוציאלית התנהלה ברשלנות ונמנעה מלהגיע לחקר האמת. היא טענה שלא ייתכן שבמשפחה אחת מוגדר המשיב אלים ובמשפחה אחרת לא. בנסיבות אלה היא ביקשה שהמשמורת על בתה תועבר אליה במלואה.
מנגד טען האב שאין ולו ראשית ראיה על מסוכנות או אלימות מצדו. לדבריו, יחסיו עם בתו מצוינים והעובדת הסוציאלית תיארה אותו בתסקיר כאב אוהב, מסור, מעורב וקשור מאוד לבתו.
בהקשר לכך ציין השופט שילה כי עמדת העובדת הסוציאלית שלפיה אין מסוכנות לילדה לא נסתרה בחקירתה הנגדית, ובצדק אימץ אותה בית המשפט. לדבריו, מהתסקיר עולה כי מה שמכביד על הילדה הוא דווקא ניסיון אימה להוקיע את האב ולהציגו בפניה כדמות מסוכנת עבורה. בהקשר לכך האשימה העובדת הסוציאלית את האם בניכור הורי ואמרה שדווקא היא האלימה מבין השניים.
השופט סיכם כי העובדת הסוציאלית ערכה בדיקה יסודית והגיעה למסקנה שטענות האם שלפיהן האב אלים ומסוכן לקטינה – חסרות שחר. הוא קבע שהימנעות העובדת הסוציאלית מלחשוף את התיק של אשתו השנייה של המשיב, בשל חיסיון, אינה גורעת ממסקנותיה. הוא ציין כי האם הייתה יכולה להגיש בקשה להסרת החיסיון, אם רצתה לחשוף את התיק כדי להוכיח התנהלות אלימה. משלא עשתה זאת - אין לה להלין אלא על עצמה. הערעור נדחה והאם חויבה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערערת: עו"ד יוסי נקר • ב"כ המשיב: עו"ד שרה מינטוס • עו"ד צבי טהורי עוסק בדיני משפחה • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין