בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קיבל לאחרונה עתירה שהגישו אחים נערים תושבי כפר ברא שליד כפר קאסם, נגד ביטול אזרחותם הישראלית: השניים נולדו בשכם לאב ישראלי ואם פלסטינית, ומשרד הפנים ביקש לתקן את מה שהגדיר כ"טעות" ברישמם כאזרחים, אולם השופטת תמר בר-אשר קבעה כי לנוכח חלוף הזמן אין לכך הצדקה.
אביהם של הנערים הוא אזרח ישראלי שבעצמו נולד בגדה המערבית. ב-2003 הוא נישא לפלסטינית ויחד הם הביאו לעולם שישה ילדים – שני הגדולים נולדו בשכם וארבעת האחרים בבתי חולים בישראל. ב-2007 נרשמו שני הילדים הגדולים במרשם האוכלוסין בלשכת פתח תקווה כאזרחים ישראלים מלידה.
ב-2021, כשהגיע האב עם בנו הבכור למשרד הפנים כדי להנפיק לו תעודת זהות, הובהר לו שהרישום נעשה בטעות ובניגוד לחוק. המשרד הודיע למשפחה כי הרישום "בטל מעיקרו" וכי שני הילדים הגדולים אינם אזרחי ישראל.
בתגובה הגישו בני המשפחה עתירה שבה נטען הם הסתמכו לאורך השנים על רישומים כאזרחי ישראל, מה גם שקבעו את מרכז חייהם בישראל וכי במשך שנים רבות לא עלתה כל טענה בעניין. הם הדגישו שהשלכות ההחלטה על ביטול אזרחותם של הקטינים יהיו דרמטיות שכן אין להם כל מקום אחר לחיות בו.
משרד הפנים טען מנגד כי ההחלטה בדבר מתן אזרחות לקטינים בטלה מעיקרה, שכן השניים הם דור שני לאזרח ישראלי שנולד מחוץ לישראל, ועל פי החוק לא ניתן להקנות להם אזרחות ישראלית מכוח לידה.
השופטת תמר בר-אשר ציינה כי אמנם לפי החוק רכישת אזרחות ישראלית מכוח לידה לגבי מי שנולד מחוץ למדינה אפשרית רק לגבי הדור הראשון. עם זאת, לנוכח חשיבותה של הזכות לאזרחות - שלילתה אינה יכולה להיעשות אלא לאחר בירור מעמיק והפעלת שיקול דעת ראוי.
היא הוסיפה כי אין מקום לראות בכל החלטה שניתנה תוך חריגה מסמכות או בכל החלטה הנגועה באי-חוקיות משום החלטה בטלה מעיקרה, כטענת משרד הפנים. המגמה כיום, ציינה, היא לשקול את ההחלטה בהתאם למבחן הבטלות היחסית, אשר מבדיל בין עצם הפגם שנפל במעשה המינהלי לבין תוצאתו.
בהחלטה צוין כי שיקולי צדק וכן מתן משקל למידת הסתמכותם של העותרים על רישומם כאזרחים ישראלים תומכים בתוצאה של אי-ביטול הרישום: "מדובר במי שגרים בישראל מאז לידתם שאף אביהם הוא כאמור, אזרח ישראלי, כך שרק בשל מקום לידתם נשללה מהם האפשרות לרכוש אזרחות מכוח לידה".
השופטת הוסיפה כי שלילת אזרחות אינה יכולה להיעשות כלאחר יד כפי שנעשה בנסיבות הנדונות. בסופו של דבר התקבלה העתירה וההחלטה על שלילת האזרחות בוטלה. משרד הפנים חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרים: עו"ד דינה וולפרט
• ב"כ המשיב: עו"ד ענבל וילנר פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
• עו"ד דודי מאור עוסק בחוקתי ומנהלי
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין