תושבת תל אביב תיאלץ לחתום בעל כורחה על הסכם לביצוע עבודות תמ"א 38 להריסת הבניין שבו היא גרה ובנייתו מחדש – כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בעיר, שדחה ערעור שהגישה על פסק הדין מוקדם שחייב אותה לחתום. השופטת לימור ביבי דחתה את טענותיה להפליה ביחס לשאר הדיירים בנוגע לגודל הדירה שהיא עתידה לקבל ומיקומה.
הבניין ברחוב זיכרון יעקב כולל 12 דירות. בהתאם לתוכנית, הבניין עתיד להיהרס ולהיבנות מחדש באופן שיכלול 26 דירות ויהיה חסין מפני רעידות אדמה. למעט המערערת – המתגוררת בקומה השלישית והאחרונה - כלל הדיירים חתמו על ההסכם עם היזם לביצוע העבודות. לנוכח סירובה, היתר הגישו תביעה למפקחת על המקרקעין על מנת לכפות עליה להסכים לפרויקט.
בכתב ההגנה טענה האישה, עורכת דין במקצועה, כי הסכם התמ"א שמבוקש לאכוף עליה מפלה אותה בהשוואה לשכניה. לדבריה, תוספת השטח שהיא תקבל לדירתה מביצוע הפרויקט נמוכה לעומת זו שיקבלו בעלים של דירות גדולות משלה.
היא הוסיפה היא מופלית בנוגע למיקום הדירה שהיא עתידה לקבל. לשיטתה היא זכאית לדירה בקומה השישית בעוד שבפועל הוצעה לה דירה בקומה החמישית. דירתה כיום, ציינה, נמצאת בסמוך לגג כך שהיא עדיפה על יתר הדירות ויש להעניק לה בשל כך הטבות ייחודיות.
לאחר שהמפקחת דחתה את מלוא טענותיה וחייבה אותה לחתום על הסכם התמ"א, הגישה הדיירת ערעור למחוזי שבו חזרה על טענותיה. אבל השופטת לימור ביבי אימצה את מסקנות המפקחת.
עו"ד מאיר לנקריבסוגיית מיקום דירתה העתידית של המערערת כתבה השופטת כי היא מקבלת את הקביעה שלפיה היא לא הופלתה בהשוואה ליתר הדיירים שכן כל בעלי הדירות מאותו סוג - דירות הנמצאות ב"חצי" קומה - קיבלו דירות בקומה החמישית. נקבע שהדירה שאותה מבקשת המערערת לקבל לעצמה בקומה השישית מגלמת תמורה גבוהה יותר מזו שמגיעה לה.
גם בעניין התוספת לשטח הדירה התקבלה קביעת המפקחת. השופטת ביבי כתבה כי "יש לבחון האם קיימת אפליה בין בעלי הדירות – קרי האם השווים זוכים לתמורה שווה". ואולם המערערת, בעלת דירה בינונית, אינה שווה לבעלי הדירות הגדולות בבניין כך שלא הופלתה.
נקבע שככל שהדירה גדולה יותר, טבעי שהיא תקבל תוספת שטח נרחבת יותר במסגרת הפרויקט. בהקשר לכך צוין שמדובר בהפרשי גודל זניחים של פחות משלושה מ"ר וממילא לא מדובר בפגיעה מהותית במערערת.
השופטת דחתה את ניסיון הדיירת לשוות לדירתה כיום נופך ייחודי בהיותה צמודה לגג, כאמצעי לקבלת הטבות. היא קבעה שקיימים גם חסרונות לדירת גג כמו למשל רטיבות מגשמים, ובפועל אין בדירת המערערת תכנון ייחודי. לפיכך הערעור נדחה והאישה חויבה לשלם הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המשיבים: עו"ד מנחם עופר, עו"ד אורן ארדמן ועו"ד חן גרינס
• עו"ד מאיר לנקרי עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
