"מדד ההלם": כשהמחירים זינקו פי 4.5 בתוך שנה אחת
כאשר מדד המחירים לצרכן עולה בחודש אחד השנה בחצי אחוז – כולם מזהירים שמדובר בנתון גבוה ומדאיג, שמצביע על אינפלציה במשק. אבל המצב הנוכחי הוא כלום ושום דבר לעומת מה שקרה ביולי 1985 בו נרשמה אינפלציה של 27.5%, כשהקצב השנתי האמיר למספר דמיוני של 445%, כלומר - המחירים זינקו תוך שנה פי 4.5. המשמעות של האינפלציה הזאת הייתה שמוצר שעלה בחודש יוני 100 שקל ישן, קפץ בחודש שבא אחריו ל-127.5 שקל ישן. וכל זה קרה, כאשר השכר לא עלה בקצב כה גבוה ומצבם של אזרחי ישראל הלך ונעשה רע.
בפברואר 1985 האינפלציה החודשית כבר האמירה ל-13.5%, במרץ זינקה ב-12.0% ובאפריל המדד היכה את כולם – חברי הממשלה, משרד האוצר, בנק ישראל וכמובן האזרחים – בתדהמה, כשקפץ בבבת אחת בשיעור של 19.4%. המדד זכה לכינוי "מדד ההלם", ובעקבותיו כונסה הממשלה לישיבת חירום לילית דחופה, שבה הוחלט לבצע מהלכים שטרם נוסו בארץ כדי לבלום את יוקר המחיה. הממשלה הייתה אמנם תחילה אובדת עצות, אולם במהרה החליטו ראש הממשלה שמעון פרס, שר האוצר יצחק מודעי ומי שמונה כעבור זמן קצר לנגיד בנק ישראל, הפרופסור מיכאל ברונו, לגבש תוכנית חירום כלכלית חסרת תקדים.
תוכנית הייצוב הכלכלית המיוחדת שפורסמה ב-1 ביולי 1985 הייתה דרסטית: הקפאת מחירים כללית באמצעות תקנות לשעת חירום, וגם קיבוע שער החליפין תוך פיחות בכ-19% ביחס לדולר וקביעתו ברמה חדשה של 1,500 שקל ישן לדולר. בנוסף, בוצעה הקפאת שכר כללית במשק והוטל איסור על בנק ישראל להדפיס כסף, כדי לכסות, כבעבר, את הגירעונות הבלתי נגמרים של הממשלה. עוד הוחלט על החלפת מטבע השקל הישן החל ב-4 בספטמבר 1985 בשקל חדש. 1,000 שקלים ישנים הפכו לשקל חדש אחד. שלושה אפסים נמחקו מהשטר. נוסף לצעדים הללו התקבל כמחווה לישראל גם סיוע חירום מארה"ב בסכום גבוה של 1.5 מיליארד דולר.
אוצר מהעבר עם גד ליאור | סיפורי הכסף בישראל
(צילום: אבי חי)
את "תוכנית הייצוב", שהביאה להפחתה משמעותית באינפלציה החודשית והשנתית, לומדים בחוגי כלכלה בכל העולם. מדדי אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 1985 - מיד אחרי תחילת התוכנית - עלו רק בעוד 3% עד 4%, האינפלציה ירדה מיד לקצב שנתי של 18% בשנה, וכעבור שנים אחדות התייצבה ברמה חד-ספרתית. לפי כל התחזיות, במצב הנוכחי בו נמצאת הכלכלה הישראלית, ולמרות הזינוק באינפלציה, לא נראה ששיא כמו שהיה ב-1985 יישבר שוב בקרוב.
11 שנים בתפקיד: שר האוצר שכיהן הכי הרבה זמן
28 שרי אוצר כבר כיהנו ב-75 שנותיה של מדינת ישראל. אחדים מהם סגרו בקושי שנת כהונה אחת. שר האוצר "הקצר" מכולם היה מאיר שטרית, שמונה רק זמנית והשלים רק ארבעה חודשים וחצי בתפקיד. השיאן, שתקופת כהונתו הייתה הארוכה מכולם היה לוי אשכול.
השיא של אשכול כנראה לא יישבר, בוודאי לא בתקופה הקרובה. כהונתו של שר האוצר השני בתולדות המדינה, שהחליף את אליעזר קפלן ב-25 ביוני 1952, ארכה בדיוק 11 שנים, עד ל-26 ביוני 1963, אז התמנה לראש ממשלת ישראל.
אשכול, שעברת את שמו משקולניק, נולד בשנת 1895 בעיירה אוראטוב שבמחוז קייב, שהיה שייך אז לאימפריה הרוסית. הוא נפטר בגיל 76 בעת כהונתו כראש ממשלת ישראל. הוא נבחר לראשונה לכנסת ביולי 1951 מטעם מפא"י, הגיע עם ידע כלכלי ניכר ללשכת שר האוצר, לאחר שכיהן שנים אחדות כגזבר של אחד הגופים החשובים ביותר עם הקמת המדינה, הסוכנות היהודית. הוא גם עמד במשך 15 שנים בראש מחלקת ההתיישבות, עד שהתמנה לראש הממשלה.
אשכול היה אבי רעיון הקמת המעברות, ואחר כך גם אדריכל הקמת עיירות הפיתוח. בשנים 1949 עד 1953 שימש כיו"ר מועצת המנהלים של חברת "עמידר", תפקיד מפתח בתקופת העלייה הגדולה לארץ. כמו כן היה עד לשנת 1952 מנהל חברת המים "מקורות".
אשכול נחשב לאחד משרי האוצר הטובים שהיו למדינה. לאחר שכיהן תקופה קצרה כשר החקלאות נקרא לדגל לניהול המשרד הכלכלי החשוב ביותר, ולא תיאר לעצמו שיכהן בו 11 שנים. דוד בן גוריון, ראש הממשלה, ניהל את כל ענייני החוץ והביטחון, ולא התערב בדבר בניהול כלכלת המדינה. "התפקיד הזה הוא במאת האחוזים שלך", הבטיח בן-גוריון - וקיים.
אשכול היה שר אוצר מיומן, שנודע בניהול "המדיניות הכלכלית החדשה". הוא דאג לקבל סיוע חוץ, בתקופתו הגיעו כספי השילומים מגרמניה, והצמיחה במשק בתקופתו הייתה עצומה – כ-10% בממוצע לשנה, כאשר רק יפן הצליחה להשיג באותן השנים צמיחה גבוהה יותר. לעומת זאת, שיעור האינפלציה היה נמוך במיוחד והאבטלה הייתה בשפל, כאשר הממשלה דאגה לעבודה לכל אזרח שביקש לעבוד.
רמת החיים בתקופתו של אשכול זינקה והדבר בלט במיוחד בגידול הרב בצריכה ובתוצר הלאומי הגולמי לנפש. אשכול פעל כשר האוצר לקידום שוק חופשי והמדיניות הכלכלית החדשה, כפי שכונתה בשנים הללו, הפחיתה את השוק הריכוזי הסוציאליסטי. הוא אף היה זה שדאג להחליף באוגוסט 1952 את הלירה הארץ-ישראלית מימי המנדט בלירה ישראלית.
סיפורו של שר האוצר הראשון: אוצר מהעבר עם גד ליאור
(צילום: אבי חי)
כשר האוצר הקים לוי אשכול את אגף התקציבים במשרדו וגייס אליו עשרות כלכלנים וכלכלניות צעירים שלמדו כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. אשכול, שהנהיג שיעורי מס נמוכים במיוחד, אף היה מאדריכלי מקימי בנק ישראל בשנת 1954. אשכול הנפיק לראשונה איגרת חוב ממשלתית לכיסוי הוצאות הממשלה במבצע סיני ב-1956, יזם את הקמת צינור הנפט אילת-אשקלון, פרויקט סודי עד היום הזה, ששם הקיצור שניתן לו היה קצא"א.
בשנות כהונתו התפוקה התעשייתית בישראל ב-100 אחוז. כאשר הורע מאזן התשלומים וכספי הייבוא עברו ב-50% את הייצוא, אשכול התנגד בתקיפות לבצע פיחות במטבע הישראלי ואף הכריז כי "אין ולא יהיה אצלי פיחות". למרות זאת, חודש לאחר מכן נאלץ לבצע פיחות עצום של המטבע מול הדולר משער של 1.8 לירות לדולר ל-3 לירות לדולר.
את כהונתו כשר האוצר סיים אשכול, כאמור, במינויו לראש הממשלה. כאשר רוב שרי האוצר גמרו את הקריירה במשרד כפוי הטובה הזה. אשכול, כמו גם שמעון פרס, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו, המריאו מכהונת שר האוצר לראשות הממשלה.
מימי מלחה"ע ה-2: הפרויקט הארוך בתולדות ישראל
35 שנים עברו מהיום שהועלה לראשונה הרעיון הדמיוני כמעט לימיה הראשונים של המדינה להעביר מצפון הארץ לדרומה מים כדי להפרות את הנגב ולאפשר בו חיים טובים. פרויקט המוביל הארצי לכן נחשב לאחד הגדולים, המורכבים ביותר במיזמי התשתיות וללא תחרות ארוך השנים מכולם.
כבר בשנת 1939 עלה הרעיון להעביר את המים הרבים יחסית שבהם התברכה ארץ ישראל בצפונה, לאזורים השחונים מאוד שבדרומה. וכך, עוד כעשור לפני קום המדינה, ממש בעת שפרצה מלחמת העולם השנייה, ערך מומחה בינלאומי נודע לשימור קרקע, ד"ר וולטר קליי לאודרמילק, ביקור מיוחד בארץ, והציע להזרים מים מהצפון, אזור גשום למדי, לדרום שבו הגשמים מעטים.
כבר באותה השנה גיבש המהנדס שמחה בלאס תוכנית ראשונית בשם "פנטזיה להשקיית הנגב". מי שהתלהב ממנה בראשונה היה ד"ר ארתור רופין, מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. הרעיון היומרני, שבמרכזו היה העברת מים בזרימה רצופה בכמות גדולה מהצפון לשלוש נקודות בנגב, נשא חן גם בעיניו של ד"ר חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל. ויצמן הורה להכין תוכנית חדשנית להעברת המים, ולשם כך נשכרו שירותיו של מהנדס אמריקני ידוע, ג'יימס בנימין הייס. הבקשה כללה רעיונות להזרמת מי הירדן, הירמוך והליטני לדרום.
12 צפייה בגלריה
שמעון פרס (מימין) ודוד בן גוריון (במרכז) באחד מצינורות המוביל הארצי
(צילום: דניאל רוזנבלום)
התוכנית, שעובדה על ידי בלאס בספרו "אוצרות המים בארץ ישראל", הוגשה לראשונה ב-1944 לחברת "מקורות", שבראשה עמדו אז שני אישים מראשי המדינה העתידה לקום בארץ ישראל, לוי אשכול ופנחס ספיר. תוכנית הפרויקט העצום סייעה לתנועה הציונית להביא ב-1948 להכרה בינלאומית בכך שביכולתה של מדינת ישראל החדשה תהיה לאחר הקמתה לקלוט בשטחה המצומצם, שמחציתו מדבר, מיליוני יהודים.
כאשר קמה המדינה ב-1948 החלו מיד הפעולות הראשונות להקמת מפעל המים הארצי הגדול. הוכנו תוכניות, הוקצב תקציב ראשוני ומסלול המוביל הארצי המתוכנן נסרק וסומן בקפידה רבה, כולל התחשבת בסכנות הביטחוניות. את ההחלטה הסופית על אופן הקמת המפעל הגדול קיבל ראש הממשלה דוד בן-גוריון ב-1951, כאשר בראש מעייניו היה לפזר את האוכלוסייה במדינת ישראל וליישב את הנגב.
היה זה פרויקט עצום וארוך השנים ביותר במפעלי המדינה. מ-1950, כאשר הוקם "הוועד לתכנון מפעל המים הארצי", שהיה האחראי לתכנונו, ועד להקמתו וחנוכתו של המוביל הארצי בטקס צנוע, כדי לא להרגיז את המדינות השכנות שחלק מהמים הגיעו משטחן, ב-10 ביוני 1964 - חלפו 14 שנים.
12 צפייה בגלריה
פרויקט דמיוני כמעט, ונתונים חריגים במיוחד למשק הישראלי של אותן שנים. המוביל הארצי במספרים
(צילום: דניאל רוזנבלום)
נקודת המוצא של המוביל הארצי נקבעה ב"אתר ספיר", המצוי ב"אשד כנרות". משם נשאבו המים מעומק של 215 מטר מתחת לפני הים אל תוך צינור לחץ תת-קרקעי, שהוביל את המים בדרך הראשונה, לפני הזרמתם לתעלת חוקוק-צלמון, תעלה פתוחה באורך של 16 ק"מ. רוחב התעלה נקבע לכ-12 מטר ועומקה 3.15 מטר. משם המשיכו המים לזרום, הן בתעלה פתוחה והן במובילי מים מקורים, עד לדרומה הרחוק של מדינת ישראל.
המוביל הארצי הוא הפרויקט המורכב, המסובך, גם מטעמי ביטחון, ומהיקרים שנבנו בישראל. 35 שנים חלפו מתכנונו הראשוני של המוביל, שאורכו בעת חנוכתו היה 130 ק"מ, ועד להמשך הזרמת מימיו לנקודה הדרומית ביותר במדינה, מצפה רמון.
כששער הדולר נשק כבר ל-5 שקלים
אחד התחומים הכלכליים מעוררי העניין ביותר שקיימים הוא שווי עלות המטבעות הזרים. התנודות היומיות בשערים שוות הרבה מאוד כסף, הן לערך הכספים שמחזיקה מדינת ישראל בבנק ישראל, הן לחברת היצואניות ובוודאי לאזרחי המדינה שקונים מוצרים מיובאים ויוצאים לחו"ל.
העלות המשתנה של המוצרים היא נושא חשוב לניהול המדינה, החברות וכמובן משקי הבית. המדינה, ובכלל זה הצבא רוכשים, בסכומי עתק נפט וחומרי גלם בסיסיים ברחבי העולם וכמובן מטוסים, צוללות ותחמושת.רוב מוצרי המזון והבנייה הבסיסיים מיובאים לארץ - החל בחיטה, שמנים, סוכר, קפה, ועד לרכישת נחושת, ניקל ופלדה. לכן מחירי מוצרי המזון ובניית הדירות בישראל קשורים יותר מכל ישירות לשערי המטבעות הזרים מול המטבע הישראלי. כמו בכל התקופה האחרונה, ובעיקר גם בימים האחרונים, הטלטלות בשערי המטבעות מול השקל רבות ומשפיעות באופן משמעותי על חיינו בתחום הכלכלי.
בדקנו מה היו שערי השיא הגבוהים והנמוכים ביותר של המטבעות העיקריים בעולם מול השקל הישראלי. ולהלן התוצאות:
שערו הגבוה ביותר עד היום של הדולר היה ב-11 ביוני 2004, כאשר הדולר נשק לחמישה שקלים - 4.994 שקל. שערו היציג הנמוך ביותר של הדולר נקבע רק לפני פחות משנה וחצי, ב-17 בנובמבר 2021 - 3.074 שקל.
האירו רשם את שערו הגבוה אי פעם בישראל ב-29 בדצמבר 2004, כאשר נקבע על 5.9554 שקל. מעניין שגם פה היה מחסום והאירו לא הגיע מעולם לשווי של 6 שקלים. השער היציג הנמוך ביותר של האירו נרשם ב-26 באוגוסט 2022, כן, לפני שמונה חודשים בלבד – 3.2523 שקל.
הפרנק השווייצרי רשם את שער השפל ב-7 בספטמבר בשנת 2000 - 2.2604 שקל. לשער השיא הגיע ב-4 באוגוסט 2011 - שער יציג של 4.8066 שקל.
שערו הנמוך ביותר של הפאונד הבריטי נקבע ב-28 בספטמבר 2022, רק לפני שבעה חודשים, זמן לא רב אחרי הברקזיט (פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי) - 3.7782 שקל. לעומת זאת טיפס הפאונד לשער השיא וכמעט הגיע לתשעה שקלים לפני יותר מ-15 שנים - ב-27 ביולי 2007 נקבע שערו על 8.8055 שקל. ואי אפשר לשכוח שעם הקמת המדינה ירשה ישראל את מערכת המטבע המנדטורית, שכללה את הלירה הארץ ישראלית, שהייתה שווה אז וצמודה לפאונד הבריטי.
- השמות הכי נפוצים, המשפחות הכי גדולות ועוד הכי בחדשות
- האיש שהלך את שביל ישראל 18 פעמים ועוד הכי בחופש
- העיר הכי זולה, הארמון הכי מהאגדות ועוד הכי בנדל"ן
- הישראלית הכי מתגרשת ומתחתנת - הכי ביחסים
- הפרופסור הכי צעיר, האם הכי נדיבה ועוד הכי בבריאות
- הספר הכי מתורגם, המוזיקאי שניגן ב-19 הרכבים ועוד הכי בתרבות
- הכדורסלנית שכדררה עד גיל 80, השיא הכי עתיק ועוד הכי בספורט
- הרהיט הפופולרי, האדריכלית המשפיעה ועוד הכי בעיצוב / אדריכלות
- בית הכנסת הכי גדול, התנ"ך הזעיר ביותר ועוד הכי ביהדות
- האתר הכי ותיק, הישראלי הכי בכיר ועוד הכי בדיגיטל
- החתונה הכי נוצצת, הפרידה הכי שוברת ועוד הכי ברכילות
- המפלס הגבוה, הנחל הארוך, הטורף הכי גדול ועוד הכי בסביבה
- המותג הכי מצליח, הסופר-מודל הכי חלוצית ועוד הכי באופנה
- הפיזיותרפיסט שפרסם הכי הרבה ספרי בישול - הכי באוכל
פורסם לראשונה: 10:14, 20.04.23
