בנק ישראל הפתיע והחליט היום (ב') על הפחתת הריבית במשק לראשונה זה שלוש שנים ותשעה חודשים. ההפחתה תהיה בת רבע אחוז לשיעור בסיסי של 4.5%, שהם 6% ריבית פריים. בכך הופכת ישראל למדינה הראשונה בין המדינות המפותחות שמורידה את הריבית במשק לאחר תקופה ארוכה של העלאות ריבית ובתום תקופה של יציבות בשיעורי הריבית הגבוהים.
ההחלטה על הורדת הריבית הראשונה בישראל מאז תחילת משבר הקורונה באפריל 2020, הייתה בניגוד לתחזיות רוב כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות ונבעה באופן ישיר מהמלחמה המתמשכת ומכוונת בנק ישראל לסייע למגזר העסקי, למשפחות של מאות אלפי חיילי המילואים ולמשקי הבית, שמצבם הכלכלי הורע מאז 7 באוקטובר.
ביום ה-87 למלחמה גברה הדאגה לבתי העסק ולחיילי המילואים על החשש מהתגברות מחודשת של האינפלציה, בין השאר על רקע התקפות החות'ים על האוניות בדרכן לאילת, והחשש שהתמשכות המלחמה תחדש את התחזקות המטבעות הזרים מול השקל, מה שיגרום להתייקרות מחירי חומרי הגלם והמוצרים המיובאים מחו"ל.
במסיבת העיתונאים שלוותה להחלטת הריבית, הנגיד פרופ' אמיר ירון קרא לממשלה להעביר כספים למטרות חיוניות בלבד. "על הממשלה לבצע כעת התאמות בתקציב, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. על הממשלה לנווט את מדיניותה בראייה זו כדי לשמר את אמינות המדיניות הפיסקאלית בעיני השווקים והציבור. זאת גם כדי להבטיח את ההיערכות הנדרשת למשברים נוספים שעלולים לפגוש את ישראל בהמשך. יש לבצע חלק ניכר מההתאמות לעיל כבר בתקציב 24. זהו גם חלק מ'מס רצינות' שנכון לשדר לשווקים כבר בעת הזו. מה שחשוב אינו רק כמה יהיה הגירעון ב-2024 עצמה, אלא מה השווקים יסיקו ממנו ומהחלטות הממשלה בתחום התקציב, לגבי תוואי החוב העתידי".
עוד אמר הנגיד: "ברצוני לומר בצורה הברורה ביותר: אי התמודדות כעת בהתאמת התקציב עם קיצוצים בהוצאות ובמשרדים מיותרים והגדלת הכנסות לאור צרכי המלחמה עלולה לעלות למשק הרבה יותר בהמשך. העלות לא תתבטא רק במישור התקציבי והגירעון אלא עלולה להשפיע לרעה על תהליכים כלכליים נוספים. לא בכדי בלימודי הכלכלה שגור המשפט 'אין ארוחות חינם'. בהקשר זה חוב מדינה חייב להיות ממומן ע״י אחד או יותר מהבאים: הקטנת הוצאות, הגדלת הכנסות, מס בתצורה של ריבית על החוב או מס אינפלציה.
"יתרה מכך, כמו בהרבה מקרים אחרים בחיים מה שדוחים לעתיד בסוף עולה יותר ומצריך מאמץ וכאב גדול יותר. לכן צו השעה הוא תקציב אחראי המחייב התאמות והחלטות לא קלות של תעדופים. ככל שאלו יבוצעו, יתקיימו התנאים הנדרשים לחזרה של המשק הישראלי לצמיחתו הפוטנציאלית הגבוהה".
בתשובה לשאלת ynet, האם החשש מעליות מחירים ומהתגברות האינפלציה, בין השאר בשל האיום החות'י, לא תמנע הורדות ריבית נוספות - אמר הנגיד כי זו הסיבה שהפחתות הריבית הבאות יהיו מדודות ויתחשבו בחשש מהתייקרויות.
עוד הודגש במסגרת הודעת הריבית אי הוודאות הרב שמשפיע על המשק, בראש ובראשונה בעקבות המלחמה אך גם בגלל אי הוודאות בנוגע למה שתעשה הממשלה בתקציב 2024: "התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, בין היתר על רקע אי ודאות בנוגע להיקף ומשך המלחמה", נכתב בהודעה של בנק ישראל. "ההערכה לגבי תקציב המדינה לשנת 2024 בעת הנוכחית חשופה עדיין לאי-ודאות בנוגע להחלטות שתקבל הממשלה לגבי ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה. לנוכח השפעות המלחמה צפוי כי הפגיעה בפעילות המשקית תוביל לירידה בהכנסות ממיסים כשבמקביל יגדלו הוצאות הממשלה על הביטחון והתכניות לסיוע אזרחי.
"להערכת החטיבה, כל אלו צפויים להתבטא בגידול ניכר בגרעון בתקציב הממשלה, הצפוי להסתכם ב-4% תוצר בשנת 2023, ב-5.7% תוצר בשנת 2024 וב-3.8% בשנת 2025. החטיבה מניחה שהממשלה תבצע התאמות מצטברות, בעלות אופי פרמננטי, שיגיעו בסוף שנת 2025 להיקף שנתי של כ-30 מיליארדי שקלים. רצוי שהתאמות אלו תקבענה כבר ב-2024 ושחלק ניכר מהן ימומש כבר השנה. התאמה זו תביא לכך שיחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-66 אחוזי תוצר בסוף 2024 ובסוף 2025. בהמשך, התאמות אלו יאפשרו תוואי רצוי של יחס חוב תוצר יורד, כך שבשנת 2030 יחס זה ירד לכ-63%".
לפי תחזיות חטיבת המחקר שפורסמו, בבנק ישראל מעריכים כי התוצר יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5%. בחטיבת המחקר מדגישים לאור המלחמה התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, גם בנוגע להחלטות שתקבל הממשלה לגבי ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה. האינפלציה השנתית במהלך ארבעת הרבעונים של שנת 2024 צפויה לעמוד על 2.4% ובמהלך 2025 על 2%.
עשר העלאות ריבית רצופות הסתיימו בקיץ
ההחלטה הפתיעה כאמור את רוב האנליסטים שצפו שהורדת הריבית תתרחש רק בהמשך הרבעון הראשון של השנה. כעת הצפי הוא שהריבית במשק תמשיך לרדת בחודשים הבאים בהדרגה, ככל הנראה על פי התחזיות בעוד רבע או חצי אחוז עד הקיץ.
עד לפני זמן קצר לא הייתה מצופה כלל הפחתת ריבית בעת הזאת, שכן האינפלציה בישראל עדיין גבוהה ומגיעה ליותר מהיעד שקבעה הממשלה לשנה כולה - 3.3% לעומת יעד של 1%-3%. אולם, המלחמה שנמשכת כבר קרוב לשלושה חודשים הביאה להחלטה ששמה סוף לתהליך העלאת הריבית שהחל באפריל 2022 והופסק בקיץ השנה.
עשר העלאות ריבית רצופות תוך שנה ורבע הסתיימו בקיץ, כאשר הוועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית הבסיסית במשק על שיעור של 4.75% ואת ריבית הפריים על 6.25% - שיעורי השיא של השנים האחרונות נכון לעכשיו.
הורדת הריבית האחרונה בישראל התרחשה באפריל 2020, והייתה היחידה זה שנים רבות. זאת, כאשר הוועדה המוניטארית, בראשות הנגיד פרופ' ירון, הפחיתה את הריבית בשל פרוץ משבר הקורונה, משיעור של 0.25% ל-0.1%, שיעור השפל אי פעם, שהיה בתוקף תקופה ארוכה. זאת, לפני שמ"מ הנגיד לחודש אחד בלבד (טרם כניסת פרופ' ירון לכהונת הנגיד), ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, העלתה את הריבית בנובמבר 2018 מ-0.1% ל-0.25%.
