בשנים האחרונות, ואולי בעשורים האחרונים, אנחנו רואים עלייה משמעותית במחירי הכרטיסים למשחקי כדורגל - בעולם בכלל, ובישראל בפרט. ההכנסות השנה ממכירות כרטיסים ברחבי העולם עמדו על 8.74 מיליארד דולר. לפי הניתוח של STATISTA, עם גידול צפוי של 3% בשנה, סך ההכנסות ממכירות כרטיסים יעמוד על 10.14 מיליארד דולר ב-2029. את אוהדי הכדורגל הסיפור הזה הרבה פחות משמח.
בישראל למשל, אוהדי מכבי חיפה הספיקו כבר להחרים שני משחקים העונה בגלל התייקרות מחירי הכרטיסים - משחק גביע הטוטו נגד הפועל באר שבע, ומשחק חוץ נגד מכבי נתניה באוגוסט במסגרת הליגה. "הקופים הירוקים", אחד מארגוני האוהדים של מכבי חיפה, פרסם הודעה לקראת המשחק נגד נתניה בו כתב כי "בשנה שעברה, כמעט באותה נקודת זמן, הודענו על החרמת המשחק מול נתניה לאחר שמחיר הכרטיס היה אז 75 שקלים. כעת החליטה הנהלת נתניה על מחיר של 80 שקלים, כולל עמלה, ולאחר דין ודברים, התפשרה על 75 שקלים.
"חשוב לנו להביא דוגמה קטנה שמייצגת מה קורה במציאות שבה הקהל מוכן להגיע למגרשים בכל מחיר. בשבת הקרובה אוהדי בית"ר ישלמו 82 שקלים למשחק מול עירוני טבריה בנוף הגליל. זו תשובה לאלו שאומרים שזה 'רק חמישה שקלים' - עכשיו זה חמישה שקלים ומחר זה 15. אנחנו קוראים לקהל לא להגיע ביום שבת. אם נצביע ברגליים המשחק הזה ייפסק. אם לא, שאף אחד לא יופתע שעד סוף השנה נשלם 82 שקלים לראות את מכבי מתארחת בנוף הגליל אצל עירוני טבריה".
כמו לחם או חלב
ה-FSA, התאחדות אוהדי הכדורגל באנגליה ובוויילס, ערכה השוואה בין עליית מחירים של מוצרים באנגליה לעליית מחיר הכרטיס הזול ביותר למשחק של ליברפול. לפי ההשוואה, פיינט של חלב עלה מאז 1990 מ-30 פני (1.3 שקל) ל-65 פני (2.95 שקל) במאי 2024 – עלייה של 117%. כיכר לחם, למשל, עלתה מ-40 פני ב-1990 ל-1.4 פאונד השנה. לעומת אלה, מחיר הכרטיס הזול ביותר למשחק של ליברפול עלה מארבעה פאונד (18 שקל) ב-1990 ל-39 פאונד (177 שקל) במאי 2024. מדובר בגידול אסטרונומי של 875%. "מחירי הכרטיסים הם פצצת זמן מתקתקת ומנהלי הקבוצות מתעלמים מהבעיה. משהו חייב להשתנות", נכתב במאמר.
כל המודל הכלכלי של הכדורגל השתנה בזמן הזה. המשכורות עלו והכלכלה שינתה את פניה כמה פעמים. ואולם, למרות שבהשוואה הזו יש הומור, היא מבטאת תפיסה עמוקה של אוהדים רבים: משחקי כדורגל זה מוצר צריכה בסיסי, בדיוק כמו לחם או חלב. כמו אנשים דתיים שהולכים לתפילה או מפגינים שנלחמים על מה שחשוב להם, האוהדים שפוקדים את המגרשים, או סתם רואים בבית משחק, מקיימים חלק חשוב ומהותי בחייהם. הם לא יכולים לוותר על הדבר הזה, לפחות לא בקלות. רבים מהם ילכו למשחקים גם אם, למשל, מחיר הכרטיס יעלה פי שלושה. הם ילכו למגרשים כי כך הם חיים את חייהם.
"מכרתי את הסוני שלי"
סרטון מהתאספות אוהדים של בוקה ג'וניורס בריו דה ז'נרו, לקראת גמר גביע הליברטדורס נגד פלומיננזה ב-2023, הפך לוויראלי באותה שנה, אחרי שילד אחד ביטא בו את התשוקה המטורפת שלו לכדורגל. עם מבט של שיגעון הוא אומר לעיתונאי ששוחח איתו: "מכרנו את האופנוע של אבא שלי, מכרנו את הסוני-פלייסטשן שלי כדי להיות כאן". הכתב שואל אותו בפליאה: "מכרתם את הסוני שלך?" והילד השיב: "אפילו אין לנו כרטיסים! אבל תסתכל מסביב! זה בוקה יא משוגע! קדימה בוקה!". זה לב העניין, אוהדים רבים יעשו הכל כדי להיות עם הקבוצה שלהם, גם אם זה להביע את התמיכה שלהם מחוץ לאצטדיון מבלי להיכנס ליציעים.
הסרטון הקטן הזה מדגים רעיון בסיסי - הביקוש של אוהדים למשחקי הקבוצה שלהם הוא קשיח ובלתי מתפשר. מחקר מ-2002, שנערך על ידי פרופ' ז'אומה גארסיה מאוניברסיטת פומפאו פברה ופרופ' פלאסידו רודריגס מאוניברסיטת אוביידו, שתיהן מספרד, ניתח את הגורמים המשפיעים על כמות האוהדים שמגיעים למשחקים בליגה הספרדית בין 1996-1992, וגילה כי הביקוש אינו רגיש במיוחד למחירי הכרטיסים, ואין להם השפעה אמיתית על כמות הקהל. המשמעות היא עצובה עבור האוהדים - מועדוני כדורגל יכולים להעלות מחירי כרטיסים כאוות נפשם, מבלי שהמכירות ייפגעו במידה משמעותית.
9 צפייה בגלריה
אוהדי בוקה ג'וניורס בריו דה ז'נרו לקראת הגמר, ב-2023
(צילום: AP Photo/Douglas Shineidr)
ואולם, גם אם עליית המחירים לא תיפגע משמעותית בכמות הקהל, היא פוגעת באוהדים החלשים יותר, ומעצבת את אופי הקהל בהתאם. מאמנה הבלגי של באיירן מינכן ואגדת מנצ'סטר סיטי, וינסנט קומפאני, ערך עבודת מחקר במהלך התואר השני שלו במינהל עסקים בנושא. קומפאני מציע כי מועדוני פריימרליג צריכים להבטיח מחירי כרטיסים נמוכים יותר כדי לעזור ל"קהל הנכון" להגיע למשחקים. לדבריו, אווירה ביתית טובה יותר, עם קהל אוהדים נלהב, תשפר את ביצועי הקבוצות ותגרום לגידול בהכנסות בטווח הארוך.
בראיון ל"פייננשל טיימס" אמר קומפאני: "לנצח יותר משחקים יועיל יותר מאשר להעלות את המחירים. עדיף לדאוג למלא את האצטדיון ב'קהל נכון'". קומפאני הביע סנטימנט נוסף - על מועדוני הפריימרליג לנקוט עמדה מוסרית, לוודא שאוהדים ממעמד הפועלים, שתמכו בהם במשך דורות, יוכלו להרשות לעצמם להגיע למשחקים - סוג של חובה של המועדונים לקהילה.
ניצחון בקרב, הפסד במערכה
בישראל, מועדונים משחקים עם מחירי הכרטיסים בהתאם לרמת העניין והמועד של המשחק (אם הוא באמצע שבוע או בסוף שבוע). ב-2014 פרצה מחאה בעניין הזה בדיוק – לדאוג שמחירי הכרטיסים יחזרו אל גבולות ההגיון. המחאה פרצה בעקבות החלטתה של בית"ר ירושלים למכור כרטיס למשחק נגד מכבי חיפה ב-115 שקל למבוגר (100 ללא עמלה) ו-60 שקל לקטין (50 ללא עמלה). אוהדי חיפה הודיעו כי יחרימו את המשחק, והציתו גל מחאה שבעקבותיו נערכה פגישה בהתאחדות לנוכח ההבנה כי אם הקהל לא יגיע - המוצר אבוד.
בפגישה החליטה ההתאחדות כי רוב הכרטיסים למשחקי ליגת העל יעמדו על מחיר אחיד של 50 שקל, ואת הכרטיסים למשחקים בין הגדולות ניתן יהיה למכור ב-80 שקל. ההחלטה שהתקבלה הייתה תקפה לאותה עונה בלבד – 2014/15, ואחריה הדברים כבר חזרו למסלולם.
נראה שמאז קנה המידה של האוהדים השתנה. המחירים המשיכו לעלות מבלי לעורר את אותו זעם בקרב האוהדים. כך, למשל, הכרטיסים הזולים ביותר למשחק של מכבי חיפה נגד בית"ר ירושלים ששוחק בסמי עופר ביום שני נמכרו לבעלי גרין פלוס (מועדון של אוהדי מכבי חיפה), ב-110 שקל (70 שקל לחיילים וקטינים). דוגמה נוספת היא מחירי הכרטיסים למשחקים קטנים יותר: בניגוד למחיר אחיד של 50 שקל, כפי שנקבע לפני עשור, מחיר הכרטיס הזול ביותר למשחק מחר (שבת) של מכבי חיפה נגד קריית שמונה בסמי עופר, עומד על 80. אותו מחיר בו מכרה מכבי ת"א כרטיסים למשחק מול מ.ס אשדוד לפני שבוע.
בראש הטבלה עומדת בית"ר - שלוקחת 85 שקל לכרטיס למשחק נגד בני ריינה שיתקיים מחר, שבו עומר אצילי צפוי להיכלל בסגל הקבוצה לראשונה. חלק מהקבוצות גובות מחיר נמוך יותר במעט - 71 שקל: זה מחיר הכרטיסים למכבי פתח תקווה נגד הפועל ירושלים באצטדיון המושבה, הפועל חיפה נגד הפועל באר שבע בסמי עופר, ועירוני טבריה נגד מכבי תל אביב בגרין. יש גם מי שגובה מחירים שפויים וראוי לציין לטובה - כרטיס למשחק מחר בין מכבי נתניה ולבני סכנין יעלה רק 40 שקל.
כאמור, אוהדי מכבי חיפה החרימו באוגוסט משחק חוץ מול מכבי נתניה בגלל שכרטיס אליו עלה 80 שקל. אפשר להבין את זה - למינויים אכפת יותר ממחירי הכרטיסים במשחקי חוץ. אבל המועדון שלהם גובה סכומים דומים מהקהל הרחב במשחק ליגה שגרתי ביום שבת. האמת היא שאין כל הבדל משמעותי בין קבוצתם למכבי נתניה, ששתיהן לוקחות 80 שקל לכרטיס הזול ביותר. טענת "הקופים הירוקים" שקבוצות בליגה עושות כסף על חשבון אוהדי מכבי חיפה כי היא קבוצה גדולה שמביאה למשחקים אוהדים רבים - אינה מדויקת. נראה דווקא שהיא חלק מתופעה רחבה של מועדונים שרוצים לחלוב את הפרה שנקראת אוהדי כדורגל, וגם מכבי חיפה לא נקייה פה.
"עצוב יותר מלרקוד עם אחותך"
כשזה נוגע לכדורגל, אפשר לחשוב בקלות ש-22 השחקנים שמנהלים משחק על הדשא, לפי ההוראות של שני מאמנים ושאר הצוותים המקצועיים, הם המוצר. אבל זאת תהיה טעות. הקהל הוא המוצר עצמו, או לפחות מה שנותן משמעות למוצר. התשוקה והמחויבות לקבוצה ולמועדון, והאווירה שהקהל יודע לייצר גם בתוך המגרש וגם מחוצה לו, הפכה את הספורט למנוע כלכלי אדיר. למעשה, כמעט שאין משמעות למשחק כדורגל, גם ברמה הכי גבוהה שאפשר לדמיין, בלי הקהל.
הקהל הוא זה שנותן משמעות לסמל ולמועדון, כמי שמייצגים אותו במדיום הזה שנקרא ספורט. בלי ההסכמה הייחודית הזו, כל משחק תחרותי היה סתם עוד משחק של 11 שחקנים נגד 11 שחקנים, כמו כל משחק אחר בשכונה. אולי עם פסים מדוייקים יותר ויכולות אתלטיות מרשימות. לכן, עליית מחירי הכרטיסים לא פוגעת רק בקהל עצמו ומעצבת את אופיו, אלא בכדורגל כמוצר.
המחאה של אוהדי מכבי חיפה, למרות חוסר העקביות שבה, מסמנת אולי את תחילתה של מגמה חדשה, או לפחות נותנת תקווה. אחרי שנים של העלאות מחירים ללא התנגדות משמעותית, נראה שהאוהדים אולי מתחילים להבין את כוח המיקוח שלהם. השאלה היא האם המועדונים יקשיבו לפני שיהיה מאוחר מדי.
ימי הקורונה, שבהם נכפה על האוהדים להישאר בבית ולא לבוא למגרש, זכורים היטב – משחקים משמימים עם סאונד בטלוויזיה של קהל שלקוח מהארכיון. אותם משחקים המחישו עד כמה הקהל הוא חלק בלתי נפרד מהמוצר. מאמן פריז סן ז'רמן, לואיס אנריקה, תיאר זאת טוב יותר: "כדורגל בלי קהל זה עצוב יותר מלרקוד עם אחותך".
