בית משפט השלום בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה שהגיש אדם שהתעניין בעברו ברכישת משק חקלאי במושב בית הגדי שבנגב, נגד בעליו שלטענתו כבר חתם איתו על זיכרון דברים ואז מסמס את העסקה. בדיונים עלה כי הרקע לביטול העסקה היה ניסיון לרמות את רשויות המס – כשכל אחד מהצדדים ייחס את הניסיון הזה לצד השני.
המוכר (שהלך לעולמו תוך כדי ההליך), היה בעל זכויות במשק במעמד בר רשות. בינואר 2020 הוא חתם על זיכרון דברים למכירת המשק לתובע תמורת 2.7 מיליון שקל. האחרון שילם מקדמה על הסכום, אך זו הושבה לו לאחר כמה ימים תוך שהמוכר הבהיר לו שאין בכוונתו להוציא את העסקה לפועל.
בתביעה שהגיש הקונה חודש וחצי לאחר מכן הוא טען כי החזרה מההסכמות בזיכרון הדברים מהווה הפרת הסכם, ומזכה אותו בפיצוי מוסכם בסך 200 אלף שקל. לאחר פטירת המוכר הוא ביקש לקבל את הפיצויים מיורשותיו.
לעומתו טען המנוח כי סירב להמשיך עם העסקה בגלל ניסיונם של התובע והמתווך להחתים אותו על הסכם בלתי חוקי, בניסיון להונות את רשויות המס. לטענתו, בפועל הוסכם על 3.2 מיליון שקל אך התובע ביקש לשלם חצי מיליון שקל במזומן מבלי לציין זאת בחוזה, כדי להתחמק מחיוב במס.
המוכר הוסיף כי הוא אדם שומר חוק, וכשגילה על ניסיון ההונאה סירב לחתום על החוזה והשיב לתובע את המקדמה ששילם. לשיטתו מדובר בהסכם בלתי חוקי וככזה הוא נעדר תוקף, כך שאין באפשרות התובע לקבל מכוחו פיצויים.
בתגובה טען התובע בדיון המוקדם שלא היו דברים מעולם, וכי בפועל סיכם עם המנוח על המחיר המופיע בזיכרון הדברים, 2.7 מיליון שקל. ואולם לאחר שההגנה הציגה הקלטות שמוכיחות כי בשיחות ביניהם דובר על מחיר גבוה יותר – שינה את גרסתו: בדיון שנערך בדצמבר 2021 הוא הודה שסוכם על תשלום "בשחור" של חלק מהסכום, אלא שלטענתו היוזמה לעריכת זיכרון הדברים הפיקטיבי לא הייתה שלו, אלא של המוכר.
אבל השופטת נעם חת מקוב קבעה שאי אפשר לקבל את גרסת הקונה, וזאת משני טעמים עיקריים. האחד, הקלטות השיחות העלו בבירור שהמוכר הבהיר באופן חד משמעי שהוא עומד על כך שבהסכם יירשם מלוא הסכום שעליו הסכימו הצדדים, גם אם הדבר יגרום לו לשלם יותר מס.
השני, הקונה שינה גרסה והודה שהסכום לא משקף את האמת רק כשנחשף להקלטות שסתרו את טענותיו. "במצב זה", כתבה, "הגרסה המתפתחת של התובע, לפיה בזיכרון הדברים נרשם סכום פיקטיבי אולם היה זה לדרישת המנוח, נטולת מהימנות והיא נדחית".
כך או כך, מסקנת השופטת הייתה שזיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים איננו חוקי שכן הוא לא משקף את סכום המכר האמיתי במטרה לרמות את רשויות המס, ולכן ממילא לא ניתן לתבוע פיצויים מכוחו.
בשולי הדברים היא ציינה שהתובע קיבל לידיו את החזר המקדמה ובכך גילה דעתו שהוא מסכים לביטול ההסכם, ואי אפשר לתבוע פיצויים על הסכם שבוטל בהסכמה. התובע חויב לשלם ליורשות המוכר הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 18 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד חניאל שמואל
• ב"כ הנתבעות: עו"ד דניאל ישראלי
• עו"ד יצחק וכטל עוסק בדיני חוזים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
