הממשלה החדשה מקבלת לידיה שוק דיור בעייתי ומחירי דירות שהאמירו בשנה החולפת בכ-20%, עלייה חסרת תקדים שהשפיעה על הענף באופן משמעותי. אמנם עליית הריבית בחודשים האחרונים שינתה את המצב, כשהקפיאה עסקאות רבות והורידה את היקפי הפעילות בשוק, אולם טרם ניתן לקבוע מה יהיה הלאה. רגע לפני סוף השנה, החלטנו לבדוק את ההתייקרויות ברחבי הארץ בעזרת אתר יד 2 - ובחנו היכן עלו המחירים בשיעור המשמעותי ביותר בשנה החולפת בקרב דירות 3, 4 ו-5 חדרים.
אמנם 20% בשנה היא עלייה דרמטית, אבל היא הממוצע שעולה מנתוני מדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). נתוני יד 2 מעידים כי לא זו בלבד שהממוצע האמיר בשיעור גבוה יותר, אלא שבמקומות שונים בארץ היקף העלייה במחירים הממוצעים גבוה הרבה יותר ובאופן מדאיג. חשוב להזכיר שמדובר במחירי ביקוש, כלומר המחירים שאותם ביקשו מפרסמי המודעות על הדירות, ולא מחירי סגירה בפועל. אבל ההשוואה מעידה על מה שקרה בשוק בכל הקשור לזינוק המחירים. הנתונים מתייחסים להשוואה בין 10 החודשים הראשונים של 2021 לעומת 10 החודשים הראשונים של 2022.
על פי הנתונים, המחיר הממוצע של כלל הדירות בשתי התקופות עומד על פער של לא פחות מ-21% בממוצע הארצי. בכל הקשור לדירות 3 חדרים, העיר שבה זינקו המחירים הממוצעים בשיעור הגבוה ביותר היא הרצליה, עם עלייה של 36% מרמה של כ-2.11 מיליון שקל ב-2021 לרמה של כ-2.88 מיליון שקל ב-2022. במקום השני בית שמש עם עלייה בשיעור 31%. במקום השלישי חדרה עם עלייה של 28%, במקום הרביעי תל אביב-יפו עם עלייה של 26% ובמקום החמישי – פתח תקווה, שבה האמירו המחירים בלא פחות מ-25%.
גם במחיר הממוצע של דירות 4 חדרים התופעה דומה. על פי יד 2, העיר שבה נרשם הזינוק הגדול ביותר היא שוב הרצליה עם עלייה בשיעור 31% במחיר הממוצע - מרמה של כ-2.66 מיליון שקל ב-2021 לכ-3.48 מיליון שקל ב-2022. גם בבית שמש זינקו המחירים ב-31%. בהמשך הרשימה נמצאות חדרה – 30%, ופתח תקווה, גבעתיים ותל אביב – 24%.
ומה באשר למחירי דירות 5 חדרים? כאן התמונה משתנה, עם עליות משמעותיות יותר וערים חדשות שכבשו את ראש הטבלה. במקום הראשון בהתייקרות מחיר ממוצע של דירות 5 חדרים ניצבת הוד השרון עם זינוק של לא פחות מ-37% בתקופה שנבדקה. מדובר במחיר ממוצע של דירת 5 חדרים, שעמד על כ-2.9 מיליון שקל ב-10 החודשים הראשונים של 2021, לעומת כ-3.96 מיליון שקל ב-10 החודשים הראשונים של 2022. במקום השני כפר סבא השכנה עם עלייה בשיעור של 32%. במקום השלישי חדרה (31%), במקום הרביעי רעננה (29%) ובמקום החמישי הרצליה (28%).
שתי ערים נמצאות בכל אחת מהטבלאות – הרצליה וחדרה - ובכל אחת מהן מדובר בהתייקרות משמעותית במחירי 3 סוגי הדירות במהלך התקופה שנבדקה. ביד 2 מציינים כי "מהנתונים עולה שחדרה היא אחת הערים שהתייקרו ביותר בשנה האחרונה (בכלל החלוקה על פי מספר חדרים). ייתכן שהתייקרות זו מושפעת מעלייתם של פרויקטים חדשים ופיתוחן של שכונות חדשות כדוגמת שכונת הפארק בעיר".
שתי הערים הן דוגמה לעובדה שהתייקרות משמעותית במחירי הדירות נרשמה הן במעגלי הביקוש הראשונים והן בערים מרוחקות יותר מהמרכז, מה שמעיד על עלייה גורפת שלא פסחה כמעט על שום מקום בארץ. כדי להדגים טענה זו, להלן כמה ערים נבחרות ומרוחקות מהמרכז, שגם בהן שיעור ההתייקרות שבר שיאים: בדירות 3 חדרים אפשר למצוא את עפולה (22%), קריית גת (19%), נשר (19%) ונוף הגליל (9%). במחיר ממוצע של דירות 4 חדרים נמצאות עפולה עם עלייה של 21%, אחריה טבריה (18%), קריית גת (16%) וגם קריית ביאליק (10%). במחיר ממוצע של דירות 5 חדרים נמצאות אשקלון (23% עלייה), עפולה (20%), נהריה (15%) וקריית אתא (13%).
"רכבת הרים מסחררת"
גלי אפל קסטל, שמאית מקרקעין ומנכ"לית סוכנות הנדל"ן דיור פלוס הפועלת ברחובות, מרגישה את ההתייקרויות הן בפרויקטים למכירה והן להשכרה. "המחירים הגיעו לרמה כזו שאנשים שרצו לרכוש דירה מתייאשים, לא יכולים לגייס הון עצמי או לא מקבלים אישור למשכנתה, ופונים לשוק השכירות. כיוון שאין מספיק היצע, גם השכירות מתייקרת. יחד עם זאת המדיניות הממשלתית לא תורמת לציבור שוכרי הדירות בישראל ואף פוגעת בהם", היא אומרת.
לדבריה, "מעמד סוציו-אקונומי זה נמצא בתחתית סדר העדיפויות של המדינה בכל הקשור למדיניותה, שבאה לידי ביטוי בייצור איטי מדי של דיור להשכרה ארוכת טווח וכמובן, היצע דל מאוד. אני יכולה להעיד כי מחירי השכירות ברחובות עלו השנה בכ-10% - בפרויקט להשכרה ברחובות החדשה הושכרה דירת ארבעה חדרים לפני שנה ב-4,800 שקל לחודש, והיום בחידוש חוזה מושכרת ב-5,500 שקל. לצערי, גם בשנה הקרובה לא צפויה לנו הפתעה גדולה בכל הקשור למחירי השכירויות. תקופת הבחירות והריביות שנמצאות בעלייה, לצד האינפלציה שכבר זינקה לקצב שנתי של 5.2%, הן גורמים עיקריים שישפיעו על המחירים בחודשים הקרובים".
רקפת להב, סמנכ"לית שיווק ומכירות בקבוצת אלמוג, מתייחסת אף היא למחירים הגבוהים: "התקופה הזאת הייתה רכבת הרים מסחררת. ברבעון השני של 2021 היה כבר ברור שהשוק שאחרי הקורונה משנה את המגמה של תקופת המגפה, ולפני שהספקנו להיערך, הביקושים פשוט התפוצצו במשרדי המכירות ויצרו עלייה רותחת של המחירים, כשלצידם היקפי עסקות מטורפים. הרגשנו את זה כמו אש בשדה קוצים בכל האתרים שלנו מצפון ועד דרום השפלה. זה התבטא בעיקר בהתקצרות משך תהליך המכירה מרגע ביקור הלקוחות בפרויקטים ועד לביצוע הרשמות וחוזים בפועל, כשבמקרים רבים מדובר בעסקאות שנסגרו בפגישה אחת. תחושת הדחיפות של הלקוחות לבצע עסקה לפני שתהיה עוד התייקרות או לפני שייגמר המלאי, הייתה ברורה וחשופה. הרבה מאוד פניות שקיבלנו הבשילו לעסקאות בזמן קצר".
במקביל לתקופה הבוערת, מאשרת להב כי כעת, לאחר שהריבית החלה לעלות, המצב השתנה: "בחודשים האחרונים, בעקבות עליית הריבית במשק, השוק נרגע, וניתן בהחלט לומר שהקונים מהוססים יותר. מי שמכיר את שוק הנדל"ן המקומי יודע שתמיד אחרי תקופות של פיק ועליית מחירים דרמטית מגיעה תקופה של האטה, המתאפיינת ברוכשים שיושבים על הגדר", היא אומרת. "זוהי התנהגות המוכרת לנו, של 'ביקושים כבושים'. אך כמו תמיד במציאות של מחסור הביקושים צפויים לחזור לאחר תקופת הסתגלות של הרוכשים לריבית והחדשה ולרמות המחירים החדשות. בכל מקרה, לצערי, מחירי הדירות לא צפויים לרדת".
בסוגיית מחירי השכירות היא מציינת: "כאשר שוק הדירות למכירה משתולל, הרי שהדבר משפיע וזולג באופן מיידי גם אל שוק הדירות להשכרה, וככל שקשה לאנשים לרכוש דירה, אז האלטרנטיבה הטבעית שלהם היא לצאת לשכירות. בשנה וחצי האחרונות השוק רותח ומציג עליית מחירים משמעותית, כך שכל מי שחוזה השכירות שלו הסתיים ו/או חודש בתקופה הזו, או שנכנס לראשונה לשוק השכירות, מושפע מכך בצורה דרמטית. הביקוש לשכירות הולך וגדל, ואילו ההיצע לא גדל בהיקפים מספקים".
7 צפייה בגלריה
מהנתונים עולה שזו אחת מהערים שהתייקרו ביותר בשנה האחרונה. חדרה
(צילום: shuttterstock)
אמנון מרחב, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, סבור כי "מדובר בקריאת השכמה לנבחרי הציבור, אולי אחרונה, להפשיל שרוולים ולקבל החלטות שיטפלו במשבר האזרחי־חברתי־כלכלי המשמעותי והמסוכן ביותר ליציבות האזרחית של ישראל. במלחמה על הבית כמו במלחמה צריך לגבש תוכנית, להגדיר יעדים, להקים מערך מבצעי למימושה, לתקצב ולבצע – תוך פיקוח יומיומי על התקדמות השגת יעדים ועדכון הפעולות והתוכניות כדי להבטיח הישגים. אם תמשיכו לעשות אותו דבר – אל תתפלאו שלא תגיעו לתוצאות".
לטענתו, "לפני הכול יש לתת לגנרל אחד להוביל תוכנית אחת ולסנכרן את כל המערכות, בניגוד למצב הקיים שבו הסמכויות מפוצלות בין שלל גופים ממשלתיים והשלטון המקומי. בהליך הרכבת הממשלה הבאה זכרו את זה, ואל תתפתו רק לכוח האישי של המשרד שיהיה בשליטתכם. עשו את מה שנכון למדינה ולאזרחיה. אנחנו קוראים לכל בכירי הממשלה והרשויות המקומיות לאמץ את התוכנית ולצאת איתנו למאבק לטיפול במשבר הדיור והתשתיות – יחד ננצח את המלחמה הכי חשובה וצודקת עבור תושבי ישראל – המלחמה על הבית".
הזדמנות ראשונה לירידת מחיר?
טלי כהן, סמנכ"לית שיווק בחברת שפיר מגורים, מסבירה בין היתר את הסיבות לעליית המחיר החדה בשנה החולפת: "אנחנו לא מופתעים מהעלייה, משום שיש לה סיבות הגיוניות רבות - אין מספיק התחלות בנייה, בירוקרטיה מסורבלת מאוד שמעכבת, מחסור חמור בעובדים, ביקושים עצומים לעומת היצע קטן מאוד. נדבך נוסף שמשפיע על המחירים הוא מכרזי מחיר למשתכן. אלה גרמו ליזמים להתנפל על מכרזים סטנדרטיים, שיצאו מיד לאחר סיום התוכנית, ולהציע מחירים גבוהים על הקרקעות כדי לזכות בהם. המחירים לא יירדו כל עוד יזמים קונים קרקעות במחירי שיא, משום שההוצאה הזאת מתגלגלת ישירות לרוכשי הדירות".
אף שיש קולות רבים שמתייחסים למצב החדש כהזדמנות ראשונה זה שנים לירידת מחיר, סבור משה מילר, בעלים ומנכ"ל קבוצת שובל, כי ההיפך הוא הנכון. "מחירי הדירות לא יכולים לרדת. בשנים האחרונות יזמים רכשו קרקעות במחירים גבוהים, והיום הם נאנקים תחת המימון שלקחו", הוא אומר. לדבריו, "גם אנחנו רכשנו קרקעות במחירים גבוהים, מה שמעמיד אותנו בקשיי מימון. אבל אם מישהו חושב שהיזמים יספגו לבד את עלויות המימון, הוא טועה. אנחנו למשל רכשנו קרקעות בתל אביב ובאזורי ביקוש אחרים, אבל ככל שמדובר באזורים אלה, אנחנו מאמינים שיהיה ביקוש לפרויקטים בהתאם לתמחור שתכננו בעת רכישת הקרקע".
מילר מוסיף כי "יש כמה סיבות לכך שהמחירים לא יירדו בקרוב: בשנה וחצי האחרונות פורסמו מכרזים ללא הגבלת מחיר הקרקע, מה שהביא יזמים לרכוש קרקעות במחירים גבוהים ואין סיכוי שהם יספגו הפסדים. יחד עם זאת, כמות המכרזים שפורסמו לא הדביקה את הביקוש, שהרי ישראל מתרבית בצורה מטורפת, ולכן יזמים רכשו קרקעות פרטיות שהמצאי שלהן נמוך מאוד במחירים גבוהים. כעת, לאור המצב וחוסר הוודאות, השוק בקיפאון, ויזמים ממעטים לגשת למכרזים או לרכוש קרקעות. מי שבכל זאת ניגש למכרז, מתמחר רווח קבלני גבוה יותר מבעבר לאור הסיכון (לוקחים בחשבון ריביות גבוהות). המשמעות היא שתהיה ירידה בבנייה. הממשלה לא יכולה לחשוב שהעלאת הריבית על ידי בנק ישראל היא המזור לעליית המחירים. בל נשכח שכשיזמים לא קונים קרקעות, המדינה מאבדת הכנסות".
ומה על הממשלה לעשות בנידון? על פי מילר, "ראשית על בנק ישראל לעצור את העלאות הריבית כדי למנוע מיתון. חמור מכך, ליזמים יהיה קל יותר להתמודד עם עליית הריביות מאשר לאזרחים. ולכן הממשלה חייבת לתת את הדעת לסוגיית חוסר היכולת ליטול משכנתה. הממשלה תהיה חייבת להכניס את היד לכיס כדי לאפשר לאזרחיה קורת גג ולסבסד רכישת דירה בשלל דרכים; למשל על ידי יצור מנגנון לעידוד צעירים לעבור לפריפריה, תוך הקמת תשתיות תחבורה ותעסוקה וכן עידוד יזמים לבנות בפריפריה. הממשלה חייבת גם לשחרר אותנו מחוסר הוודאות. אין לזה אח ורע במדינה מתוקנת".
מהשנים ההפכפכות ביותר בשוק
"הייתה זו אחת השנים ההפכפכות ביותר שהיו אי פעם בשוק הדיור", טוען רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו. "היא החלה בביקושים אדירים ועליות מחירים משמעותיות, הסתיימה בקול דממה דקה, בעיקר בשל העלאות הריבית והתייקרות המשכנתאות. בשנה הקרובה המפתח להתאוששות השוק יהיה רק בהגדלת היצע, גם שיווק קרקע רמ"י במחירים ברי פיקוח וגם מינוף מחודש של התחדשות עירונית באמצעות החזרת תמ"א 38 והרחבת זכויות לקבלנים. יש לפעול להגדלת זכויות ב־30% אחוז בכל פרויקט, כשמתוך זה ישווקו 20% לזכאים במחירים מוזלים וכן 10% בשכירות מסובסדת לטווח הארוך".
צאלה רוזנבלום עמור, משנה למנכ"ל חברת מ. אביב, סבורה שהעצירה בשוק זמנית: "עצירת שוק הדיור בחודשים האחרונים של השנה הייתה מלאכותית. זה קרה בעיקר בשל העלאות ריבית ששיקפו חשש מוגזם של בנק ישראל מאינפלציה דוהרת ופגעו שלא לצורך בנוטלי המשכנתאות. בשנה הקרובה טוב יעשו מקבלי ההחלטות אם יעניקו תמריצים מחודשים לשוק הדיור, הן באמצעות עצירת העלאות הריבית והן באמצעות קידום מכרזי קרקע במחירים מפוקחים, במיוחד באזור הביקוש. אדגיש, כי אחת הסיבות להתייקרות הדירות היא שיטת המכרזים של רמ"י לכל המרבה במחיר".
לדבריה, "בתקופה שבה מחירי הדירות עלו והריבית הייתה אפסית, יזמים נכנסו במחירים גבוהים מאוד ולא הגיוניים לרכישת קרקע. בבדיקה של מחירי הזכייה בדו"ח אפס ניתן לראות שיזמים נכנסו לפרויקטים במחירי הפסד, עד כדי שכך שניסו להחזיר לרמ"י את הקרקע שרכשו במחיר מופקע, מתוך הנחה שהמחירים ימשיכו לעלות באחוזים ניכרים. על משרד השיכון להפגין אחריות, לשקול לשנות את שיטת המכרזים ולפרסם לא רק מחיר מינימום לקרקע, אלא גם מחיר מקסימום. טוב יעשו מקבלי ההחלטות אם גם ימשיכו את מבצעי הדירות המוזלות לזכאים, תוך הקפדה שמבצעים אלה לא יבואו על חשבון השוק החופשי".
יש גם מי שסבור שהאווירה הכללית ועליית הריבית עשויים להוביל לשינוי כיוון. ערן היימר, מנהל הכספים הראשי ברובי קפיטל, אומר כי "בתקופות של אי ודאות ישראלים אוהבים להשקיע בנדל"ן, במיוחד כששוקי המניות יורדים ובאין אלטרנטיבת השקעה סולידית. זה מסביר חלק גדול מההתייקרויות של השנה האחרונה. עליית הריבית הנוכחית משנה את התמונה ומייצרת אלטרנטיבות סולידיות אחרות, כגון שוק האג"ח בארץ ובעולם, וביחד עם עליית הריביות על משכנתאות תייצר סביבה פחות תומכת לעליית מחירי הדיור. ליזמים ולקבלנים יקר יותר היום לממן את מלאי הדירות, והם יעדיפו למכור יותר, גם אם יצטרכו להתגמש במחיר".
מנגד, ממשיך היימר כי "רואים באתרי הבנייה פחות תנועת לקוחות. גם הצפי למיתון עולמי גורם לעצירה ברכישת דירות להשקעה. שוק הנדל"ן למגורים בארץ פחות רגיש מאלה בארצות הברית ואירופה, בשל גידול האוכלוסייה הקבוע בישראל. אבל אנשים שמחפשים השקעה בוחנים אלטרנטיבות, ואם הנדל"ן בעולם ייפגע מעליית הריבית (כפי שמתחילים להרגיש), יהיו למשקיעים אלטרנטיבות השקעה רבות ומגוונות יותר, מה שיוריד את הביקוש המקומי לדירות וירסן את ההתייקרויות או אף יגרום לירידה קלה".
"הפגיעה בנוטלי המשכנתאות קשה"
לצד עליית המחירים הדרמטית, גם הריבית החלה לעלות, עובדה המשפיעה הן על המימון של היזמים והקבלנים והן על המימון של משקי הבית באמצעות משכנתאות. ארז סגמן, מנכ"ל קרן פיננסיה הכשרה המתמחה במתן אשראי וערבויות ליווי ליזמים בתחום המגורים, מסביר כי עליית הריבית מייקרת את עלויות המימון של הפרויקט. "אם לדוגמה יזם רכש קרקע בכ-130 מיליון שקל ומימן אותה באמצעות הלוואה של 100 מיליון שקל, עליית הריבית לאורך התקופה תתבטא בכ-1.3 מיליון שקל. תוספת העלות לדירה היא כ-10,000 שקל, כך שביחס לעליית מחירי הדירות בתקופה האחרונה מדובר בסכום מזערי שלא יפגע ביזמים".
היכן יכולה להתעורר בעיה? לדברי סגמן, "אצל יזמים שרכשו קרקעות במחירים גבוהים, תוך שהם מעריכים שמחירי הדירות ימשיכו לטפס, וכך יוכלו למכור אותן מעל המחירים היום. במקרים אלו, ובמידה שהתחזיות לא יתממשו, עליית הריבית יכולה לייצר סיכון. מעבר לכך ואף יותר משמעותי - קיימת פגיעה עקיפה ביזמים, שבאה לידי ביטוי בייקור המשכנתאות לרוכשי הדירות והמשך ההאטה בביקושים לדירות".
אבי תם, מנכ"ל אסיה סיירוס, מסביר מדוע יהיה קשה ליזמים להוריד מחיר לאחר שרכשו קרקעות במחיר גבוה. "הזינוק במחירי הדירות נוצר בחסות הממשלה ורשות מקרקעי ישראל", הוא טוען. "הוציאו מכרזים בטפטוף, וחברות ייזמות ובנייה היו במצב קטטוני של חוסר המשכיות והיו חייבות לגשת למכרזים במחיר מופקע. ברגע שזכו באדמה במחיר מופקע, הם גם חייבות לעשות דוח אפס עם רווחיות כדי לקבל מימון בבנק וערבויות חוק מכר לפרויקט, וברגע שנוצר דוח האפס הזה, החברות לא יכולות למכור בפחות ממחיר המכירה שנקבע בו, כי אז הפרויקט לא יהיה רווחי והבנק יעצור את המימון או יחייב את החברות להביא עוד הון עצמי. מאז הקורונה כל חומרי הגלם עלו בצורה מטורפת, שכר העבודה עלה, כל אלה ביחד העלו את הדירות למחירים מטורפים, שלא יוכלו לרדת, אלא רק להמשיך לעלות. לדוגמה בחודש האחרון כל הריצופים מסוג גרניט פורצלן מטורקיה עלו בין 20% ל-25%".
מבדיקה שביצעה "דרכנו" - רשת ארצית לייעוץ משכנתאות - עולה כי ההחזרים החודשיים בגין משכנתה ממוצעת של מיליון שקל ל-30 שנה יעלו בכ-566 שקל לחודש. זאת בהשוואה למשכנתאות שניטלו בתחילת השנה, לפני העלאות הריבית. העלות הכוללת של ההלוואה תעלה אף היא, כך שלפי הנתונים, מי שנוטל היום הלוואה של מיליון שקל, ישלם עלות כוללת של יותר משני מיליון שקל (הנתונים מתייחסים למשכנתה ממוצעת המורכבת משליש ריבית פריים, שליש ריבית קבועה לא צמודה ושליש ריבית משתנה צמודה). לדברי מאור אוחנה, מנכ"ל "דרכנו", "הפגיעה בנוטלי המשכנתאות קשה, העלאת הריבית מהירה מדי ובשיעורים גבוהים, והשוק לא מספיק להסתגל לשינויים".
מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאות, מסביר כי המחירים הגבוהים אילצו לא מעט משקי בית לקחת הלוואות גדולות מאוד: "גובה המשכנתה בשיא של יותר ממיליון שקל - הזוגות הצעירים היום כבר לא לוקחים פחות ממיליון שקל משכנתה. בנק ישראל מעדכן שבחודשים יוני-יולי נרשמה ירידה של כ-11% במספר ההלוואות שניטלו לרכישת דירה. מנגד, גובה המשכנתה הממוצעת מצד מי שכבר רכשו דירות יד ראשונה ויד שנייה שלא במסגרת מחיר למשתכן או מחיר מטרה, הגיע לשיא של יותר ממיליון שקל לכל משכנתה".
וידר מונה את הגורמים למשכנתאות הגבוהות: "סיבה ראשונה קשורה להתמעטות רכישת הדירות במסגרת מחיר למשתכן או מחיר מטרה. בחודשים האחרונים מסתיים מלאי הדירות שהוגרלו, ונותר מספר מצומצם של דירות בפריפריה, שהן פחות כדאיות כיום. כמות העסקאות ירדה בכ-65% במחיר למשתכן לעומת השנה שעברה, ורוב העסקאות המדווחות כיום, הן עסקאות יד ראשונה ושנייה, וניתן גם לראות שעסקאות אלה לא נמכרות כמו לחמניות, בדומה לתקופה של מרץ-מאי, אז דירות היו נשארות על המדף מקסימום ימים בודדים".
לדבריו, "שוק הדירות המסובסדות צפוי לרשום האטה משמעותית, עד שהדירות בהגרלות שנערכות השנה ייצאו לפועל. לאור זאת, יותר ויותר זוגות צעירים מחפשים פתרונות דיור בשוק החופשי, ובחודשים יוני-יולי הם היוו כ-54% מכלל השוק. ניתן להעריך שלפחות חלק מהם הגיעו למסקנה כי אם לא ירכשו עכשיו, הם יחמיצו את ההזדמנות, משום שבעתיד המחירים יוסיפו לעלות אל מעבר ליכולותיהם. סיבה שנייה היא שהרבה יותר זוגות צעירים מחפשים כעת פתרונות לדיור בשוק החופשי, ואף עוברים לאלטרנטיבה של רכישת דירות קטנות להשקעה במקום לרכוש נכס למגורים. גם במקרה זה אפשר לשער שלפחות חלק מהזוגות הגיעו למסקנה, כי אם לא ירכשו דירות עכשיו, הם יחמיצו את ההזדמנות".
פורסם לראשונה: 00:17, 02.12.22
