בית המשפט למשפחה בראשון לציון דחה לאחרונה בקשת גבר לקיים את צוואת אימו מלפני כעשור לאחר שנקבע שחתימתה עליה זויפה. פסק הדין ניתן ארבע שנים אחרי שבקשה קודמת של הבן לקיים צוואה אחרת של אימו נגנזה בין היתר על רקע חוות דעת גרפולוגית זהה.
המנוחה הלכה לעולמה במהלך 2020 והותירה אחריה דירת מגורים. הצדדים בהליך הם הבן, שביקש לקיים צוואות שהותירה לכאורה לטובתו, ומנגד אחותו ויורשיו של אחיו שהלך לעולמו קודם לכן.
תחילת ההליך בבקשת הבן לקיים צוואה נוטריונית משנת 2020, שלטענתו אימו ערכה לטובתו סמוך למותה. ואולם בשלב מסוים הוא חזר בו מבקשתו והיא נמחקה על רקע חוות דעת רפואית וגרפולוגית שקבעו שהאם לא הייתה כשירה בשעת עריכת הצוואה, ושהחתימה המתנוססת עליה אינה שלה.
באפריל אשתקד הגיש הבן את בקשתו הנוספת, הפעם לקיום צוואה ישנה יותר של אימו - משנת 2013. אחותו ויורשי אחיו הגישו התנגדות ובית המשפט הורה על מינוי גרפולוגית לצורך בחינת אותנטיות החתימה של המנוחה. מסקנת המומחית, שהוגשה לבית המשפט במאי האחרון, הייתה חד משמעית: החתימה אינה של האם. ובמלים אחרות – היא זויפה.
חרף הממצאים הברורים ולמרות הדמיון להליך הראשון, הפעם בחר האח לנהל את ההליך עד תומו ולקבל פסק דין, בעוד הנתבעים עתרו לבטל את הצוואה ולחלק את עיזבון המנוחה על פי צו ירושה.
עו"ד עזרא גולדמןהשופט אליאס קבע שאין סיבה לסטות מחוות הדעת שלפיה חתימת המנוחה זויפה. "מבט בעין בלתי מקצועית וללא מכשור מיוחד על חתימת המנוחה על הצוואה, בהשוואה לחתימתה על גבי ממסכים שאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים (מסמכי ההשוואה), מעלה כי אין מדובר בחתימתה", כתב. "מדובר בחתימה שונה לגמרי".
בפסק הדין צוין כי בעוד על מסמכי ההשוואה חתמה המנוחה באמצעות שם משפחתה בלבד, החתימה על הצוואה כוללת את שמה המלא. הודגש שחוות הדעת אמנם ניתנה על בסיס מספר קטן ביותר של מסמכי השוואה, שלושה במספר, אלא שהיה זה בשל התנהלות התובע כך שאין לזקוף לטובתו את החלל הראייתי.
השופט הוסיף שלצורך עריכת חוות הדעת ביקשה המומחית מהצדדים לקבל מסמכים שאין מחלוקת שהמנוחה חתמה עליהם. בעוד התובע הגיש לה שלושה מסמכים בלתי תקינים ש"לא ניתן לעבוד איתם", כלשון המומחית, הנתבעים הגישו לה תשעה תקינים, אך על שישה מהם הטיל התובע "וטו" בטענה שלא נחתמו על ידי אימו.
יוצא, לדברי השופט, שהתובע הוא האחראי למספר המועט של מסמכי ההשוואה שהוגשו. לקראת סיום העיר שגם בגלל התנהלותו הכללית של האיש – שנמנע מלספק הסברים מדוע אימו בחרה בו כיורש היחידי; שלשל לכיסו את שכר הדירה מהנכס שבלב המחלוקת עוד בטרם קוימה איזו מהצוואות; ואף צעק ללא הרף באולם הדיונים – אין לתת בו אמון ולהעדיף את גרסתו על פני זו של המומחית. לפיכך התביעה נדחתה וניתן צו ירושה אחר המנוחה. השופט חייב את האח התובע בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד עזרא גולדמן עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
