בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה של בעלי וילה בבית שמש לביצוע צ'ק ביטחון שמסרה לו אישה ששכרה ממנו בעבר את הנכס. מאחר שעזבה באמצע החוזה הוא מילא את צ'ק הביטחון בסכום של 146 אלף שקל והפקיד אותו בבנק, אלא שהוא חזר בהיעדר כיסוי. ניסיונו לממש אותו בהוצאה לפועל נכשל אחרי שהשופטת מיכל הירשפלד קיבלה את גרסת השוכרת שלפיה אין לצפות ממנה להמשיך לגור בבית רווי ליקויים.
תחילת הפרשה ביוני 2018, אז חתמו הצדדים על הסכם שלפיו תשכור הנתבעת את הווילה לשנתיים תמורת 9,500 שקל בחודש. במסגרת זו הם הסכימו שייערך בווילה שיפוץ שינגיש אותה לאימה הנכה של השוכרת. במעמד החתימה היא מסרה לבעלים צ'ק ביטחון פתוח, ללא סכום או תאריך.
תקופת השכירות באה לקצה מוקדם מהצפוי כשבאפריל 2019 עזבו השוכרת ומשפחתה את הווילה. הבעלים לא התמהמה והפקיד את צ'ק הביטחון לחשבונו אחרי שמילא בו את שמו כנפרע, את מועדו ואת הסכום – 146 אלף שקל. הצ'ק חזר ולכן פנה בעלי הווילה להוצאה לפועל. לאחר שניתנה לשוכרת רשות להתגונן, הועבר הדיון לבית המשפט.
לטענת בעלי הווילה, השוכרת נטשה מבלי למצוא דייר חלופי כמתחייב בהסכם השכירות, ולכן הוא זכאי לפרוע את הצ'ק. היא טענה מנגד כי זמן קצר לאחר כניסתה התגלו בבית ליקויים רבים, כך שלפי חוק השכירות והשאילה היא זכאית לעזוב ללא התראה מוקדמת.
השופטת הירשפלד לא שוכנעה מהסבריו של המשכיר ביחס לסכום שנקב בצ'ק. בעוד שלטענתו הסכום מגלם כספים שהפסיד בשל השכרת הנכס בזול לאחרים אחרי עזיבת הנתבעת, בפועל הצ'ק הופקד כבר בסמוך לעזיבתה ולפני שהנכס הושכר לאחרים, כך שבאותו מועד הוא לא יכול היה לדעת כמה כסף הפסיד.
עו"ד עוזי דוריאולגה סוחיןבנוסף, הוא סיפר שכלל בסכום את עלות השיפוץ וכן פיצוי על עוגמת נפש. השופטת מתחה עליו ביקורת נוקבת: "התובע לא היה רשאי למלא את הצ'ק בסכום ככל העולה על רוחו ולכלול בו גם פיצוי עצמי בגין עוגמת נפש או החזר של שיפוץ שמעולם לא הוסכם שיוחזר לו. שיק ביטחון שניתן במסגרת הסכם שכירות אינו נותן בידי המשכיר חופש מוחלט במילוי סכומו ועליו לפעול לא רק בהתאם להוראות החוזה, ככל שקיימות, אלא גם בתום לב".
בנסיבות אלה העדיפה השופטת את גרסת השוכרת, שגובתה בחוות דעת מקצועית, שלפיה יצאה מהווילה בשל ליקויים רבים כמו רטיבות והיעדר בידוד בגג, אשר הפכו אותה ללא ראויה למגורים.
בתוך כך נדחתה גרסת התובע שלפיה השוכרת "נטשה בפתאומיות", שכן האחרונה הציגה תכתובות מזמן אמת שבהן התלוננה בפניו על הליקויים בעוד שהוא בחר להתעלם ממנה פעם אחר פעם. השופטת הדגישה שהוא לא ניסה להפריך את ראיות ההגנה באמצעות הגשת תכתובות או חוות דעת סותרת, והדבר אומר דרשני.
לסיכום נקבע שהתובע הפר את חובותיו כמשכיר כשהתעלם מפניות השוכרת בנוגע לליקויים, ובכך שעם עזיבתה מיהר למלא ולהפקיד את צ'ק הביטחון בסכום שאינו עולה בקנה אחד עם ההרשאה שקיבל. לפיכך, תביעתו נדחתה והוא חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 8,775 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד עמית גוזלן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד בנימין מזר
• עו"ד עוזי דורי עוסק בהוצאה לפועל
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
