"יש פה אמירה מסוימת שאומרת שבנק ישראל השפיע על שוק הנדל"ן ולכן הוא צריך לשאת בתוצאות ולתת את הדין". כך אמר היום (ד') בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio יונתן ברלינר, יו"ר הוועדה המקצועית בהתאחדות יועצי המשכנתאות, בהתייחס לאמירתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לפיה הגדלת רכיב הפריים במשכנתא הייתה "עצת אחיתופל". ברקע: הנגיד, פרופ' אמיר ירון, נפגש הערב עם שר האוצר ועם גורמי מקצוע שונים מהבנק ומהאוצר לדיון בחוק ההסדרים ובתקציב הצפוי לשנת 2024-2023.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
שר האוצר סמוטריץ' אמר אמש בכנס התאחדות יועצי המשכנתאות שנערך באילת, כי "בנק ישראל, לפני למעלה משנה, העריך שלא הולכים להעלאת ריבית והגדיל מאוד את מרכיב הפריים בהלוואות במינוף גבוה שבהן ההון העצמי נמוך מאוד - וטעה בהערכת המצב. הייתה לכך תרומה להאצה בביקושים. כי כשבנק ישראל אומר שאין בעיה הריבית לא הולכת לעלות, יש כסף זול - כולם רצים לקנות דירות".
בתחילת שנת 2021 נכנס לתוקף ביטול הגבלת שיעור רכיב ריבית הפריים בתמהיל המשכנתא, לפיו לפחות שליש מסך המשכנתא יינתן בריבית קבועה, ושני השלישים הנותרים ייבחרו על ידי הלווים ללא כל הגבלה. המשמעות הייתה שמאז ניתן ליטול שני שליש מהלוואת המשכנתא צמודה לריבית הפריים. בזמנו ההערכות דיברו על חיסכון של מאות שקלים בחודש למשק בית בתשלומי המשכנתא, מה שהתברר כטעות עקב העלאות הריבית, אך מנגד גם היה ידוע כי מדובר בסיכון גבוה יותר ללווים.
לדברי ברלינר, "זו הפעם הראשונה שהמדינה מתייחסת להחלטות של בנק ישראל. בדרך כלל החלטות כאלה הן 'טאבו', ופה שר האוצר התייחס אל ההחלטה ובעצם הצביע על כך שזה היה אחד הגורמים המרכזיים לכל התדלוק של שוק הדיור ולעליות המחירים המטורפות שראינו בשנה וחצי האחרונות.
"השר לא התייחס במובן השיפוטי להחלטה, אלא לנתון העובדתי. כלומר, הוא לא אמר שההחלטה שהתקבלה בזמנו הייתה לא נכונה לשעתה או התקבלה בחוסר שיקול דעת, אלא טען שזה מה שגרם לחלק מזינוק המחירים בשוק. מבחינה עובדתית, זה נכון באופן מוחלט", טען ברלינר.
"פה יש נקודה מאוד מעניינת", הבהיר ברלינר. "בעצם בנק ישראל בהקשר הזה דרך שוק המשכנתאות מנסה להשפיע על משקי הבית בדרכים שונות. כלומר זו דוגמא חיה לאיך בנק ישראל מנסה להשפיע על הביקושים בשוק הנדל"ן או על ההחזרים של משקי הבית דרך שוק המשכנתאות. ובהקשר הזה מיד אחרי הנושא הזה אתמול השר דיבר, וזה היה מעניין מאוד הקשר ביניהם, על הרפורמה במערכת המשפט.
"בעצם יש פה אמירה מסוימת שבנק ישראל הוא בעצם שחקן בשוק הנדל"ן ואומרים לבנק ישראל אתה משפיע על שוק הנדל"ן, אתה שחקן, אתה מקבל החלטות, אתה צריך גם לשאת בתוצאות ולתת את הדין. אולי יש שם מידה שאומרת אל תתערב לנו, לממשלה, שהיא קובעת את שוק הנדל"ן, את ההיצע ואת הביקוש, ובנק ישראל, אם הוא משפיע על שוק הנדל"ן מתוך מדיניות, הוא יכול גם לגרום לנזק".
צפו: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנס התאחדות יועצי המשכנתאות
אתה לא חושב שזה חלק מתפקידו של בנק ישראל, להשפיע על השוק באמצעות הריבית?
"כאשר המטרה היא לשמור על יציבות המחירים או על יציבות הבנקים, אז כן. אבל כאשר המטרה היא להשפיע על מחירי הדיור ועל מחירי הנדל"ן, אם זה לא קשור באופן ישיר ליציבות הבנקים, אז לא בטוח שזה מה שבנק ישראל אמור לעשות. הבנק בהחלט נכנס פה ל'ריק', כי הממשלה דאגה להיצע ולא התעסקה עם צד הביקוש. יכול להיות שרוצים לקחת צעד אחורה ולהגיד לבנק ישראל: 'כשזה נוגע לאינפלציה זה אחד או ליציבות הבנקים זה אחד, אך כשזה נוגע לביקושים ולמחירי הנדל"ן - זה של הממשלה'".
למה לדעתך בנק ישראל לא ביטל את ההחלטה מאז?
"אי-אפשר. אחרי ששינו את הצד הזה בנק ישראל לא יכול לחזור בו. אם הוא היה רוצה לשנות את זה זמנית, הוא מראש היה צריך להגיד שזה לתקופה מסוימת. כשהוא החליט להסיר את המגבלה הוא עשה את זה בכוונת תחילה כדי לפתוח אותה לגמרי, הוא כנראה פשוט חיכה להזדמנות המתאימה כי המגבלה הזו קיימת מ-2013 והיא הייתה בעייתית מאוד.
"אנחנו לא יודעים למה עד הסוף, אבל אחת הסיבות שבנק ישראל הסיר את המגבלה הזו הייתה בכדי להעלות באופן פיקטיבי את הריבית על המשכנתאות בשביל לצנן את שוק הדיור. בעצם אמרו: 'נכריח את הציבור לשלם ריבית גבוהה וככה יקנו פחות דירות'. בפועל, הציבור לקח משכנתא, שילם עליה הרבה מאוד כסף ולכן בבנק חיכו להזדמנות לקחת צעד אחורה", טען ברלינר.
עוד לטענתו, "הסיבה האמיתית שאנשים עדיין לוקחים רכיב משמעותי מהמשכנתא בהצמדה לפריים היא הפחד האדיר מעמלות פירעון מוקדם. צריך למצוא נוסחה מתאימה לעמלת פירעון מוקדם בצורה כזו שלא תעוות את השוק ושתאפשר לאנשים במשקי הבית לא לקחת על עצמם סיכונים מיותרים כשהם לא מעוניינים בכך.
"בפועל, זה בתחום אחריותו של הרגולטור וזה נעשה מהצד שלו - הוא קבע את זה בצורה הזאת של עמלת הפירעון המוקדם שחלה רק על המסלולים הקבועים ולא על מסלול הפריים ובעצם דחף את הציבור למסלול הזה גם היום, אחרי שכולם מודעים באופן מלא לסיכונים הגבוהים שבכך. הרגולטור הוא זה שעשה את הבעיה והוא יכול לפתור אותה מאוד בקלות - וזו חובתו לעשות זאת", אמר יו"ר הוועדה המקצועית בהתאחדות יועצי המשכנתאות.
