מוקדם מהצפוי: חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch Ratings) הודיעה הלילה (ג') על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל מרמה של A+ לרמה של A עם תחזית דירוג שלילית. בכך הצטרפה פיץ' לשתי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות האחרות, מוד'יס ו-S&P, שכבר הורידו את הדירוג לפני חודשים אחדים.
דירוג האשראי הופחת בשל התמשכות והתרחבות המלחמה, העלייה בסיכונים הגיאו פוליטיים ואי היציבות באיזור. בחברה מציינים כי הם מעריכים שהמלחמה תימשך עד סוף שנת 2024 עם סיכון למעבר מכך. בשל כך, צופים בחברה המשך הוצאות גבוהות על צרכים צבאיים מיידיים ופגיעה בכל המשק ובמיוחד באזורי הלחימה.
1 צפייה בגלריה
משרדי סוכנות דירוג האשראי פיץ'
משרדי סוכנות דירוג האשראי פיץ'
משרדי סוכנות דירוג האשראי פיץ'
(צילום: רויטרס)

"שיקולים פוליטיים יסכנו את תחזיות החברה"

החברה צופה שהגירעון התקציבי של הממשלה יגיע לרמה של 7.8% מהתוצר בשנת 2024 (מעל יעד הממשלה שעומד על 6.6%), לאור ההוצאות הצבאיות הגבוהות והמשך המימון של פינוי תושבי גבול הצפון. עוד ציינו בדוח כי ההכנסות במחצית הראשונה של 2024 הפתיעו לטובה, אך עם זאת שהוצאות הביטחון צפויות לגדול בכ-1.5% לצמיתות. בנוסף, מדדי הממשל של הבנק העולמי (WGI) צפויים להידרדר, מה שיכביד על פרופיל האשראי של ישראל.
החברה הדגישה כי בתחזיותיה היא מביאה בחשבון את ההעלאה הצפויה בשיעור המע"מ משנת 2025 וצעדים אחרים שנידונים של קיצוץ בהוצאות והטלת מיסים, אך עם זאת, הבהירה כי היא ערה ל"קיטוב הפוליטי ולשיקולים הנובעים מצרכים קואליציוניים אשר עלולים להוות סיכון לתחזיות החברה".
החברה צופה שיחס החוב-לתוצר יעלה לרמה של 70% בשנת 2024 ו-72% בשנת 2025, מעל לרמה של 71% מהתוצר בזמן מגפת הקורונה. עם זאת, במקרה של הוצאות צבאיות קבועות גבוהות יותר ואי-ודאות לגבי המגמות המקרו-כלכליות, החוב יישאר במגמת עלייה מעבר לשנת 2025.
כעת קיים חשש שהרעה במצב הביטחוני שתוביל גם להרעה במצב הכלכלי תגרום להורדת דירוג האשראי בפעם השנייה על ידי שתי חברות הדירוג האחרות, כבר בשבועות הקרובים. זאת בעיקר בשל אי נקיטת צעדים על ידי הממשלה להקטנת הגירעון בתקציב שכבר עלה לשיעור גבוה חריג של 8.1% מהתוצר.

סמוטריץ': אנחנו במלחמה, זה טבעי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ מסר בתגובה להורדת הדירוג: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת קיום, הארוכה ביותר והיקרה ביותר בתולדותיה. מלחמה שמנוהלת במספר חזיתות במקביל ונמשכת כבר כמעט שנה. הורדת הדירוג בעקבות המלחמה והסיכונים הגיאופוליטיים שהיא מייצרת היא טבעית. כלכלת ישראל חזקה ואנו מנווטים אותה נכון ובאחריות. המדדים הכלכליים מצביעים על חוסנו של המשק ועל אמון גבוה שאנו זוכים לו בשווקים.
"בע״ה אנחנו ננצח את המלחמה בכל החזיתות, נשיב את הביטחון ונעלה את המשק ממלחמה למסלול צמיחה. נעביר תקציב אחראי שימשיך לתמוך את כלל צרכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, תוך שמירת מסגרות פיסקליות וקידום מנועי צמיחה. מהר מאוד גם דירוג האשראי ישוב לעלות".

החשב הכללי: יש לגבש תקציב בהקדם

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, מסר: "הימשכות המלחמה והעלייה בסיכונים הגיאו-פוליטיים משפיעים על הנתונים הפיסקליים ובהתאם על פרופיל דירוג האשראי של מדינת ישראל. למרות המלחמה, מדינת ישראל מציגה נגישות גבוהה מאוד לשווקי ההון בארץ ובעולם, עם תנאי מימון יציבים וביקוש חזק לחוב בשוק המקומי.
"עם זאת, עלינו לייצר כמה שיותר ודאות עבור המשק הישראלי, המשקיעים וחברות הדירוג. לשם כך, יש לפעול בהקדם לגיבוש תקציב מדינה אחראי לשנת 2025 שבבסיסו תהליך של בנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות באמצעות ירידה הדרגתית ביחס החוב לתוצר. זאת, לצד קידום מנועי הצמיחה, השקעה בתשתיות, מענה לצרכים חברתיים ומענה מסודר ומגודר לצרכי מערכת הביטחון".

כך הידרדר דירוג האשראי של ישראל במלחמה

מאז תחילת קביעת דירוגה של ישראל, בסוף המאה הקודמת, הדירוג של ישראל רק עלה ומעולם לא הופחת עד המלחמה. בפברואר השנה מוד'יס הייתה הסוכנות הראשונה שהפחיתה את דירוג האשראי של ישראל, מ-A1 ל-A2, ובנוסף הורידה את התחזית ל"שלילית", כלומר עם אפשרות להורדה נוספת. פיץ' בהחלטתה זמן קצר לאחר מכן לא הורידה את הדירוג, אך הורידה את התחזית מ"יציבה" ל"שלילית".
ָS&P הייתה הסוכנות השנייה שהורידה את הדירוג, כאשר באפריל הודיעה על הורדתו מרמה של AA- ל-A+, עם תחזית דירוג "שלילית" גם כן. הורדת תחזיות הדירוג לשלילית, כאמור, מעידה שבסוכנויות משאירים פתח להורדות דירוג נוספות.
מה משמעות דירוג האשראי? דירוג אשראי ניתן בעולם למדינות, לחברות ולאנשים והוא מגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות שהם מבקשים ליטול. הדירוג מבוסס על החוזק והאיתנות הפיננסית של אזרח, חברה או מדינה. משקללים בו את נתוני ההיסטוריה הפיננסית, למשל האם הוחזרו תמיד חובות בזמן; מצב הנכסים של נוטל ההלוואה, האם לאזרח או לחברה, למשל, יש דירות, משרדים או נכסים ששווים כסף; ההון העצמי, למשל, אם יש למדינה נכסים רבים או לאזרח מניות; והיקף ההתחייבויות שקיימות כבר.
כל אלה מבהירים מהו היקף הסיכון שהמדינה, החברה או האזרח יוכלו לעמוד בו בעת החזר הלוואה עתידית שהם מבקשים ליטול. כאשר דירוג האשראי יורד, הריבית על הלוואות למעשה עולה והעול הכלכלי על נוטל ההלוואה - שהוא למעשה אזרחי מדינת ישראל במקרה זה - מזנק.