אל תתקשרו או שתיקנסו: צרכנים שלא רוצים שגופים מסחריים יתקשרו ויציקו להם בהצעות שיווקיות יוכלו להכניס את מספר הטלפון שלהם למאגר "אל תתקשר אליי" החל מנובמבר 2022.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מ-1 בינואר 2023, כחודשיים אחרי הקמת המאגר, תוטל החובה על בעלי עסקים שלא לשלוח הודעות למי שביקש להיכלל במאגר. היום מותר לעוסקים להתקשר לצרכנים כאוות נפשם עד שהצרכן אומר להם מפורשות שהוא לא מוכן שיתקשרו אליו יותר ואז השיחה הבאה נחשבת לספאם לפי חוק הספאם ומאפשרת לצרכן לתבוע. אבל זה לא עוזר נגד משווקים עקשנים או במקרים של צרכנים מוחלשים.
האישור להקמת המאגר ניתן היום (ה') בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ מיכאל ביטון, שאישרה את התקנות שהגיש משרד הכלכלה מתוקף חוק הגנת הצרכן בנושא. התקנות נועדו לאפשר פעולתו של המאגר להגבלת פניות שיווקיות אגרסיביות לצרכנים מוחלשים ולצרכנים שרוצים להימנע מהצעות שיווק מציקות.
מהוועדה נמסר כי "התקנות מסדירות את אופן השימוש של בעלי העסקים והצרכנים במאגר, וקובעות את ההוראות לרישום והסרה של מספר טלפון במאגר והאופן בו בעלי עסקים יכולים לבצע בירור במאגר. כמו כן, התקנות מסדירות הקמת מוקד תמיכה שתנהל הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, לטיפול בפניות של עוסקים וצרכנים. את המאגר גם תפעיל הרשות להגנת הצרכן.
"צרכן שרוצה שלא לקבל הצעות שיווקיות יוכל להכניס את מספר הטלפון שלו למאגר 'אל תתקשרו אליי' בדרכים הבאות: באמצעות פנייה למספר טלפון ייעודי, שליחת טופס מקוון או באמצעי דיגיטלי אחר שיפורסם באתר הרשות. לפני הרישום במאגר או ההסרה מהמאגר, הרשות תוודא שהפעולה נעשית על דעת הצרכן. כמו כן, בעלי עסקים המבצעים פניות שיווקיות יהיו חייבים לבדוק אם מספר טלפון של צרכן מופיע במאגר בפרק זמן שלא יעלה על 15 הימים שקדמו למועד הפנייה השיווקית".
החוק מאפשר לממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן להטיל עיצום כספי בגובה של 45 אלף שקל לתאגיד ו-25 אלף שקל לעוסק פרטי על עוסק שפנה לצרכן, על אף שמספרו הופיע במאגר "אל תתקשרו אליי", וכן להטיל עיצום כספי, בגובה של פי שלושה מהעיצום הכספי המקורי, במקרה שבו עוסק הפר צו הפסקה מנהלי.
לפי התקנות, אם עוסק פונה לצרכן בפנייה בטענה שהצרכן ביקש שיחזור אליו, נטל ההוכחה הוא על העוסק.
אם צרכן הכניס שמו במאגר אבל הוא קשור לעוסק כלשהו בעסקה מתמשכת, אסור לעוסק לפנות אליו לגבי עסקה אחרת או הארכת עסקה קיימת, אלא רק לגבי שינוי תנאים. זאת אלא אם הצרכן ביקש שיפנו אליו וגם כאן נטל ההוכחה על העוסק.
אפשר שצרכן שנכלל במאגר יחריג גוף מסוים ויאפשר לו לפנות אליו, אבל לא באמצעות הטלפון. ההסכמה לגבי כך אמורה להינתן בכתב והיא בעלת תוקף לשנה ואין בה כדי לחייב את הצרכן לעסקה כלשהו. הצרכן יכול בעצמו להאריך את התוקף של ההסכמה. הוא גם יכול לחזור בו בכל עת מהסכמתו.
על אף היוזמה יש חשש שעוסקים מסוימים לא יכבדו את המאגר, במיוחד כאלה המתמחים בעושק קשישים. כמו כן, יש חשש שאנשי שיווק מסוימם ישכנעו צרכנים מוחלשים להוציא אץ שמם מהמאגר. כן יש חשש שעורכי-דין מסוימים ינצלו טעויות שרירותיות של בתי עסק שהתקשרו לצרכנים הכלולים במאגר, או פניות שנעשו בתום לב למי שכלול במאגר, וירבו בתביעות בנושא - כמניב רווח - כפי שקרה עם "חוק הספאם".
את התקנות קידמו השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, עוד בימיה כפעילה חברתית שפועלת נגד עושק קשישים על-ידי עסקים ושרת הכלכלה, אורנה ברביבאי.
