בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה על הסף תביעה שהגישו שתי אחיות נגד הדוד שלהן לקבלת חלקן בבניין מגורים בבאזל, בשווי כ-1.2 מיליון פרנק שווייצרי, מתוך הירושה שהותירה סבתן המנוחה. השופטת אורית בן דור ליבל קבעה שבית המשפט בישראל נעדר סמכות לדון בתביעה, ושהפורום המתאים לכך הוא בית המשפט בשווייץ.
האחיות מתגוררות בשווייץ ואילו הדוד שלהן עלה לישראל בעשור הקודם. ביוני 2013 העניקה לו אימו (הסבתא) את בניין המגורים בעסקת מתנה. בשנים האחרונות הלכו לעולמן אימן של האחיות וסבתן.
בתביעה שהגישו בארץ במאי אשתקד סיפרו האחיות שחודשיים לאחר עסקת המתנה ערכה סבתן צוואה שכוללת את בניין המגורים ומורה לבנה לאזן את שווי הבניין בעיזבון, כלומר - לפצות את יתר היורשים על החלק שלהם. בהתאם לכך, ובהתחשב בכך ששווי הבניין הוערך על ידן ב-2.28 מיליון פרנק שוויצרי, מגיע להן לטענתן מחצית מהסכום בתוספת ריבית והצמדה כיורשות של אימן.
מנגד טען הדוד כי אחייניותיו לא רשאיות לתבוע מכוח הצוואה, מאחר שבית המשפט בשווייץ מעולם לא הורה לקיים אותה. יחד עם כתב ההגנה הוא הגיש גם בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה שאין לבית המשפט בישראל סמכות לדון בתביעת ירושה הנוגעת למנוחה שהתגוררה בחו"ל ולא השאירה נכסים בארץ.
עו"ד אורי צפתהשופטת בן דור ליבל ציינה שלמעשה האחיות מבקשות מבית המשפט לחלק את עיזבון הסבתא בהתאם לצוואה שהניחה טרם מותה. הן סיפרו אמנם שבית המשפט השוויצרי נתן ביוני 2022 צו לקיום הצוואה ומכאן שדרכן למימוש זכויותיהן על פיה פתוחה, אלא שהן לא הציגו את הצו והדוד התעקש שהן משקרות.
"מכל מקום, אין חולק שלא הוצא צו לקיום צוואת המנוחה בישראל", נכתב בפסק הדין. "דומה שהצדדים גם תמימי דעים שלא ניתן לעתור לקיום צוואת המנוחה בישראל שעה שהמנוחה לא נפטרה בישראל (וישראל אף לא הייתה מעולם מרכז חייה) והיא לא הניחה נכסים בישראל, וכי בית המשפט המוסמך לדון בתוקפה של הצוואה הוא בית המשפט בשווייץ".
השופטת הבהירה שבהתאם לחוק הירושה ניתן לתבוע זכויות רק על פי צוואה שניתן לה צו קיום בישראל, ומאחר שתנאי זה אינו מתקיים במקרה הנדון – הרי שאין בנמצא "צוואה" שמכוחה ניתן לפסוק לאחיות את מבוקשן. היא הוסיפה שאפילו אם בית המשפט בישראל היה מוסמך לדון בתביעה מבחינת המשפט הבינלאומי, קיים פורום מתאים בהרבה לדון בהליך – בית המשפט השוויצרי.
בהקשר לכך חידדה השופטת שצוואת הסבתא מפנה לדין השוויצרי, ושמלבד הדוד, כלל המעורבים, הראיות והעדים הרלוונטיים נמצאים בשווייץ ולא בישראל. בנוסף, התביעה היא המשך להליך אחר בעניין צוואת הסבתא שהתנהל בבית המשפט בשווייץ. לפיכך נקבע שהדוד צודק בטענתו כי שוויץ היא המקום הטבעי לבירור התביעה ובקשתו לדחייתה התקבלה. האחייניות חויבו לשלם לו הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעות: עו"ד רון עוזרי
• ב"כ הנתבע: עו"ד אינגריד הר אבן
• עו"ד אורי צפת עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
