רוב הסיפורים של קדחת השחת מתחילים באותה צורה: העיניים דומעות, האף "נוזל", והאפצ'ים רבים ותכופים. מי שהתיאור הזה נשמע לו מוכר וידוע, ככל הנראה, נמנה עם אותו אחוז באוכלוסייה, שסובל מאלרגיה עונתית, אותה "קדחת השחת", שנגרמת מתהליכי האבקה והפצת זרעים, שעוברים עצים, פרחים וצמחים, הנישאים ברוח ומגיעים לדרכי הנשימה. כשאותו אלרגן בא במגע עם מערכת החיסון של אדם עם אלרגיה לאבקנים, נוצרת התגובה האלרגית. אז מופרש חומר הנקרא היסטמין, שגורם לנזלת, להתעטשויות, לגירויים בעיניים ואף לקוצר נשימה.
"מדובר במחלה דלקתית של רירית האף, שנובעת מגירוי הנוצר על ידי אבקני עצים, כמו זית וברוש, צמחים כגון כותלית יהודה ודשאים שונים", מסביר פרופ' אהרון קסל, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי בני ציון חיפה. "שכיחותה באוכלוסייה של אותה נזלת אלרגית עונתית או רב־עונתית נעה בין 20%-10%. אחת מהסיבות העיקריות להתגברות בשכיחות המחלה בשנים האחרונות", הוא מוסיף, "היא העלייה בזיהום האוויר, שגורמת להתחממות כדור הארץ. בעקבות העלייה בטמפרטורות, עונות הפריחה ארוכות יותר וכמות ייצור האבקנים גדולה יותר מבעבר".
אנחנו בתקופה של קורונה. איך מבדילים בין אלרגיה עונתית לקורונה?
"בניגוד לקורונה, נזלת אלרגית אינה מלווה בחום. עוד יש לדעת, שהתסמונת נפוצה יותר אצל זכרים מאשר נקבות, ושכיחותה יורדת בגיל השלישי".
בכל מקרה, מדובר בפגיעה באיכות החיים.
"בהחלט. האלרגיה הזו מפריעה לפעילות גופנית ולתפקוד חברתי, פוגעת באיכות השינה, וגורמת לאי שקט, לשינויים במצבי הרוח ולקשיים בקשב, בלמידה ובזיכרון. כמחצית מהחולים עם נזלת אלרגית עונתית סובלים גם מאסטמה אלרגית, שמחמירה בתקופה זו".
מה עושים?
"לסובלים מתסמיני נזלת כרונית עונתית (או רב־עונתית), שפוגעת באיכות חייהם, מומלץ לפנות לרופא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית. הוא יכול, באמצעות הסיפור הקליני, בדיקה גופנית וטסטים עוריים או בדיקות דם, לברר אם אכן מדובר בנזלת אלרגית, מה גורם לה, ולהתאים טיפול תרופתי. מדובר בתרופות אנטי־היסטמיניות, לא מרדימות, במשאפים אפיים סטרואידיים, שמדכאים את הדלקת האלרגית ומצמצמים את הסימפטומים האלרגיים".
מה בנוגע לתרופות ללא מרשם?
"טיפות אף, הנמכרות ללא מרשם, מכילות חומר, שמכווץ את רירית האף, ועשויות להקל את הסימפטומים. עם זאת שימוש ממושך בהן, מעבר למספר ימים, עלול לפגוע קשות ברירית האף, ולכן אינו מומלץ".
מה עושים, כשכל אלו אינם עוזרים?
"במקרים קשים, שבהם אין תגובה לטיפול התרופתי או קיימת תלות בטיפול, ניתן לעבור לטיפול באמצעות חיסונים לאלרגיה. כמו כן מומלץ לשמור את חלונות הבית והרכב סגורים ולהפעיל מזגן, כדי לשמור על אוויר קר ויבש. רצוי להימנע מיציאה מהבית בשעות שבהן כמויות האבקנים באוויר גבוהות, וזה קורה לרוב בשעות הבוקר המוקדמות, בין חמש לעשר בבוקר. מומלץ להרכיב משקפי שמש ביציאה מהבית, ובעת החזרה, להקפיד על רחצת הגוף, שטיפת השיער בשמפו והחלפת בגדים. יש לייבש את הבגדים במייבש בבית, ולא לתלות בחוץ, וכן להגביל מגע עם בעלי חיים, ששוהים שעות ארוכות בחוץ".
הידעתם? המסכות מגינות גם ממחוללי האלרגיה
לפני כשנה התפרסמו תוצאות מחקר, שהתקיים במרכז הרפואי לגליל בשיתוף הפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי באוניברסיטת בר־אילן בצפת, שלפיהן המסכות שאנחנו עוטים על הפנים מפני הדבקה בקורונה, יעילות גם בסינון אלרגנים נפוצים. "המחקר בדק את השפעות עטיית מסכה על חולי אלרגיה עם תסמינים קלים, מתונים וקשים", דיווח ד"ר עמיאל דרור, רופא־חוקר במרכז הרפואי לגליל ובפקולטה לרפואה בצפת. "התוצאות הראו, כי למעלה מ־60% חוו פחות התעטשויות, נזלת ואף סתום, כשעטו מסכת מנתחים או מסכת N95".
יש לציין, כי עוד לפני פרוץ המגפה, ד"ר דיוויד לאנג, אלרגולוג מהמרכז הרפואי־אקדמי Cleveland Clinic באוהיו ארצות הברית, ייעץ למטופליו הסובלים מאלרגיות לעטות מסכה בחוץ, במיוחד בפעילויות ממושכות בטבע. “המסכה יכולה לעזור, אבל היא לא בהכרח תעלים את כל התסמינים”, הדגיש ד"ר דרור.
