מאיר שפיגלר תיכנן פתיחה מחשמלת לנאומו הראשון מול אלפי עובדי חברת החשמל. זה היה אירוע חגיגי בהאנגר 11 בנמל תל־אביב. אבל לפיוז חוקים משלו. באמצע הנאום, על הבמה, מצא את עצמו המנכ"ל הטרי בעלטה מוחלטת. נתיך שנשרף? קארמה בעייתית? מסר מרומז מוועד העובדים העוצמתי? נתפשר על תקלה אקראית. עד שהיא תוקנה, הבליח לבמה האמן האורח חנן בן ארי (בקטנה, 200 אלף שקל כולל הגברה), ושר לחבר'ה את "באנו חושך לגרש". ויהי אור, שפיגלר חזר לנאום.
מאיר שפיגלר, המנכ"ל החדש של חברת החשמל. בוא נתחיל מהדבר שמטריף את כל הישראלים. למה העובדים שלך צריכים לקבל חשמל בחינם?
"זה לא בדיוק חינם. זה היה רלוונטי בעבר הרחוק. זה לא קיים היום בחברת החשמל. עובדים חדשים לא מקבלים כלום. יש 14 אלף עובדים ותיקים שמקבלים מכסה של חשמל שמגיעה לסדר גודל של 800 שקל לחודשיים.
סליחה, זה חשבון חשמל של משפחה ממוצעת לחודשיים.
"אני לא מזלזל. לנו זה כמובן עולה יותר. יש היום 7,700 פנסיונרים שמקבלים, ו־6,300 שקיבלו על בסיס הסכמים שמי שחתם עליהם זה הממונה על השכר במשרד האוצר, ההסתדרות, העובדים. אני לא הייתי אז. האם היה ראוי ונכון לקבל חלופה אחרת? כן. בעבר הייתה תרבות אחרת. משפחתו של נהג דן נסעה חינם באוטובוס. גם אגד, גם טייסים באל על. התרבות השתנתה, זה לא פייר לשפוט היום דברים שניתנו פעם לעובדים על פי הערכים התעסוקתיים של שוק העבודה הנוכחי".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בוא נחזור לשאלה עוד יותר בסיסית. למה החשמל בישראל כל כך יקר?
"יש כתובת אחרת לשאלה הזו: רשות החשמל. זה לא אצלנו. אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לתרום לכמה שיותר אתרים שמסוגלים לייצר חשמל באמצעות אנרגיית השמש. מחברים אותם לרשת החשמל כדי לתת להם תמורה כלכלית וסביבתית. אם הם מייצרים חשמל באמצעות אנרגיה סולרית, אני נדרש לפחות פחם וגז והסביבה יוצאת נשכרת. חל עלינו איסור לייצר חשמל באמצעות אנרגיית השמש. לא רוצים שחברת החשמל תהיה תחרותית. למה? בגלל צרות עין".
והתעריפים רק עולים.
"חברת החשמל לא קובעת את המחירים, אלא רשות החשמל. הם גוף עצמאי שנמצא תחת משרד האנרגיה. יש לו יו"ר ואנחנו מעורבים בדיונים מקצועיים, אבל לא יושבים במליאה שלהם".
4 צפייה בגלריה
''אנחנו אנשים עם חמלה''. מאיר שפיגלר (במרכז) עם עובדים בתחנת הכוח בחדרה
(צילום: יובל חן)
וכשאתה רואה קשיש שלובש מעיל בלילה, כי אין לו כסף לחימום?
"הקמנו קרן בחברת החשמל, עם תקציב של 15 מיליון שקל. אנחנו בוחנים שם מקרים על בסיס פניות הומניטריות ומוחקים להם את החובות. אנחנו נמצאים בתהליך מתקדם עם חברה מסוימת להכפיל את הקרן ל־30 מיליון, כדי שהיא תהיה נגישה ויכולה לטפל במי שאין לו. ניתוק זה רק מוצא אחרון, וגם אז, זה תהליך של חצי שנה לפחות עם מונים חכמים. יש 380 אלף מנועי ניתוק".
לא מזמן ניתקתם את החשמל למשפחה של ילד שנרצח בפיגוע. באמצע השבעה.
"זו הייתה מניפולציה מרושעת שניצלה לרעה אסון שפקד משפחה. למשפחה הזו היה מונה עם תשלום מראש, על פי בקשתה. קרה מקרה איום, והסכום שהופקד מראש הסתיים באמצע השבעה. לא ניתקו, זה התנתק אוטומטית. ברור שהמשפחה לא התעסקה עם זה במצבה. נודע לי על המקרה בשעה 12:35 בצהריים. באחת ושלוש דקות החשמל מיד חובר. החוב, בסך 4,000 שקל, נמחק. איפשרנו להם לצרוך חשמל ללא מגבלה. אנחנו אנשים עם חמלה".
חברת החשמל היא גוף שנשלט על ידי ועד עובדים חזק, אולי החזק ביותר במדינה. כבר נתקלת בו?
"לא, כי אני בא לעבוד עם כל מי שרלוונטי לעבודה המשותפת. בביטוח הלאומי, מקום עבודתי הקודם, יש שני ועדים חזקים. ערב כניסתי היו כל שנה בממוצע שתי הכרזות על סכסוך עבודה. בחמש השנים שהייתי שם, תקופה של קורונה, כשנדרשנו לטפל ב־960 אלף תביעות, חמישה חודשים בלי תוספת כוח אדם, זה היה בהרמוניה מלאה, בשיתוף פעולה ובהפנמת גודל השעה".
"עובדים חדשים לא מקבלים כלום. יש היום 14,000 עובדים ותיקים שמקבלים חשמל בסדר גודל של 800 שקל לחודשיים בסיס הסכמים שמי שחתם עליהם זה הממונה על השכר במשרד האוצר. בעבר הייתה תרבות אחרת"
לחצים פוליטיים. כמה כאלה מופעלים עליך?
"כל המקומות שהייתי בהם עד היום נפיצים פי כמה וכמה יותר מחברת החשמל. אין אפילו לכאורה רמז של דבר־מה שבא מפוליטיקאים, כדי שאני אזיז את עצמי בהתנהלות או בקבלת החלטות לכיוון כזה או אחר, וגם לא יהיו כאלה, כי לא אתן".
ישראל מספקת חשמל גם לרצועת עזה וגם ליהודה ושומרון. הם משלמים את החשבון?
"במקרה של עזה מקזזים את החוב מהסכומים שמועברים להם. מי לא משלם? הרשות הפלסטינית. חברת החשמל במזרח ירושלים מקבלת מאיתנו 24 קווי הזנה של חשמל. 14 הולכים למזרח ירושלים. הם משלמים. עשרה הולכים לרשות הפלסטינית. הם צברו חוב של קרוב למיליארד ו־600 מיליון שקל. מה הייתי עושה כחברה כלכלית? מנתק. בפועל אני לא יכול. באתי לאוצר ואמרתי, 'אנחנו מייצרים חשמל, זה עולה כסף. או שישלמו, או שתיתנו אתם את הכסף'. הם אמרו שיש היגיון בדבריי. האם יהיה שינוי? לא ברור. למדינת ישראל יש החלטות שניזונות מאלף ואחד גורמים. זה משפיע על חברת החשמל כי הסכום הזה לא נמצא בתעריף. אם חסר לי מיליארד והחוב תופח כל חודש בעוד 32 מיליון שקלים, אין לי את האמצעים הכלכליים לרכוש ציוד, חלקי חילוף, מתקנים, לפתח דברים לטובת הכלל. מי נדפק מזה? הציבור במדינת ישראל".
מה הבעיה הכי גדולה של חברת החשמל היום?
"יש לא מעט חסמים שפוגעים נואשות ביכולת של חברת החשמל לתפקד. ובמי זה פוגע? במשק. כי אם יש משהו שאני יכול לייצר מהיום, אבל בגלל בירוקרטיה יכול לייצר רק עוד שנה, אז שנה לא ייצרתי. הבירוקרטיה פוגעת בכל חלקה טובה שקיימת, ובציבור.
"ועוד דבר: הלכתי ליישובים ערביים. לבדואים. לא מצאתי חדר ‑ לא דירה - חדר, שאין בו חשמל. בכל המבנים שאין להם מסמכים. ואת זה אמרתי לשר האוצר ולאנשי אגף התקציבים. איך זה יכול להיות? איך זה קורה שאם לא חיברתי אותם לכולם יש חשמל? הכול חיבורים פיראטיים מסוכנים בטיחותית וגורמים נזקים אדירים לרשת.
"הבדואים מתחברים על הקווים המוליכים המרכזיים, ומשם שולפים חשמל לכל היישובים. זה מתח גבוה. הם לא מטומטמים. הם גורמים נזק לאותו קו הולכה. גורמים לשריפה, או לקצר, או לקריסה של עמוד, וחברת החשמל מנתקת את ההולכה. הקו באדמה מנותק. הם חופרים, מתחברים פיראטית, מושכים קו אליהם ובא לציון גואל. מה המדינה עושה? כלום. מי משלם את המחיר? את ואני. כי זה בתעריף.
תופסים טרמפ על החשמל של כולם.
"רק הבדואים, כי השאר משלמים. הפיראטיים משלמים על החשמל. אצל הבדואים רוב התופעות של גניבת חשמל הן לפני המונה. כשמדברים על משילות, שיתחילו שם. יש קו מתח שהיינו אמורים לסיים 100 ק"מ מהדרום, אשכול נגב, אמור לשרת חשמל נקי, משדות סולריים. כל עוד הם לא מחוברים לרשת החשמל הארצית, הם עומדים סתם ככה. כי הבדואים יושבים מתחת לקו ההולכה. החוק אוסר עליי למתוח כבלים מעל מקום שיש בו אנשים. אני אומר שהבדואים גורמים נזקים כבדים להרבה מאוד מערכות שלטוניות במדינת ישראל. כן, אני אומר את זה. יש היום כמעט תחנת כוח שלמה של השמש ואני לא יכול להוליך אותה. מבין קווים של 100 ק"מ מימשנו 94 וחצי ק"מ. ומה עם השאר? אי־אפשר, כי הם לא זזים, אני לא יכול למתוח את הקווים. בשנת 2030 אנחנו אמורים לקבל מהדרום 3,600 מגה ואט. את יודעת מה זה? זה יותר מכל תחנות הכוח של אורות רבין. היום בכל מדינת ישראל מייצרים 15,000 מגה. אם הבדואים לא יזוזו אני לא יכול למתוח את הקווים. עם מי לא דיברנו? אנחנו מנסים לתגמל אותם, רק כדי שהם יזוזו ויחזרו”.
"הלכתי ליישובים ערביים. לבדואים. לא מצאתי חדר - לא דירה - חדר, שאין בו חשמל. הכול חיבורים פיראטיים. כשמדברים על משילות, שיתחילו שם. אני אומר שהבדואים גורמים נזקים כבדים להרבה מאוד מערכות שלטוניות במדינת ישראל. כן, אני אומר את זה"
אז הפשע משתלם?
"בצורה אלגנטית אני אומר לאנשים, 'לכו תגורו במקום אחר, כי זה לא המקום שלכם, בסדר? לכו למקום אחר, שלמו שכ"ד, תהיו שם ותחזרו, אני נותן להם משהו כנגד ההוצאה, ובעיקר אני מקבל את האפשרות למתוח את הקווים. אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה".
מה היעדים שלך בחברת החשמל?
“היעד המרכזי שלנו הוא שיפור ניכר בשירות. חיבור לאנרגיה מתחדשת, לאנרגיה סולרית. הרפורמה פגעה בבסיס של חברת החשמל - בכוח האדם. ביולי 2018 נקבע שחברת החשמל צריכה לקטון. מכרנו שלוש תחנות כוח ויש עוד שתיים בדרך. נפרדנו מ־3,000 עובדים, שזה הכי קשה. החברה צריכה עוד הרבה עובדים. עובדים קורסים. הם בשטח בכל מזג אוויר, נסחטים עד הסוף. יש תאונות עבודה והם הולכים. מי יבוא במקום? לא יכול להיות שרפורמה תהיה באופן עקבי רק למען הורדת כוח אדם. אני הייתי עם עובדים באחת בלילה, בסערה, אנשים בבית והם על העמודים. זו רשלנות פושעת לא להוסיף כוח אדם.
"אני רוצה להוסיף מונה חכם לכל בית במדינת ישראל. זה כלי עבודה נהדר שנותן לך אפשרות לנהל את משק החשמל בצורה עצמאית. בלי זה אין תחרות. כי אי־אפשר לספק חשמל ללא המונים, הם צריכים לדעת ברגע נתון כמה אני צורך וכמה אני מספק".
שפיגלר הוא המנכ"ל לעניינים לא פופולריים. הוא נכנס לתחום הציבורי בגיל מבוגר יחסית, 42, עמד בראש משרדים לא אטרקטיביים כמו הדתות והדואר. הגיע לקק"ל, ומשם המשיך לגוף השנוא ביותר בישראל - הביטוח הלאומי. כמנכ"ל הוא הצליח לשנות לגמרי את תדמיתו הקשוחה, הבירוקרטית והאטומה של הביטוח הלאומי. באפריל שעבר מונה למנכ"ל חברת החשמל, עוד גוף שכולם אוהבים לשנוא.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"כשנכנסתי לביטוח הלאומי, התחושה בציבור הייתה אחת: כל מי שמגיע לסניף הביטוח הלאומי נחשב על ידינו כגזלן, נוכל, רמאי וגנב - כל עוד לא הוכח אחרת. אני אמרתי לעובדים: 'רבותיי, המשוואה נשארת אותו דבר, רק שאנחנו הופכים את היוצרות. כל מי שמגיע לפתחו של הביטוח הלאומי הוא אדם ישר, הגון וללא רבב - כל עוד לא הוכח אחרת'".
מה, זה מה שהפקידים שם חשבו עלינו?
"זה מה שהפקידים חשבו על אנשים. הפקידים בסדר, העובדים מעולים, אבל תמיד זה בא מלמעלה. רוח ההנהלה. זה לא משהו שהוטמע במשך קדנציה. זה קרה במשך שנים רבות, תמיד. רוח המפקד הייתה להקשות. לגרום לכך שאם יש ספק - אין ספק, אל תיתן. אצלי, אם יש ספק, אין ספק – תן".
רוב הישראלים לא רמאים. אבל תחמנות יש.
"אני מודיע לך שרוב העם הוא נורמטיבי, מלח הארץ. ויש גם נוכלים. אני פחות הייתי בנקודות הקצה, אבל עניתי מדי יום וטיפלתי בעשרות מקרים, מוצדקים ברובם. הישראלים לא רמאים, אבל כשאדם בא לוועדה רפואית, הוא בא בצורה סובייקטיבית. הוא מרגיש כאב ועוגמת נפש וקשיים יומיומיים, והרופא הטוב ביותר לא מסוגל להיכנס לגופו של אדם".
איפה טמון הכשל?
"אתה מגיע לוועדה בלי התקף, והרופא רואה אדם נורמלי. 'מה הוא רוצה מחיי?’ אותו רופא אומר. גם הסימפטומים של הקורונה; לכי תגידי שיש לך סחרחורות, בעיות בחיבורים. אבל נאבקתי. יום־יום, שעה־שעה. חלק בלתי נפרד מהדנ”א שלי היו ביקורים תכופים בכל הסניפים. זה היה כמו טפטפת. עוד טיפה ועוד טיפה, ותמיד אמרתי לעובדים: 'שוו בנפשכם שאתם בצד השני. איך הייתם מרגישים אם הייתם במקום אותו אדם?'. כשהייתי נפגש עם עובדים, הם תמיד אמרו, 'הנכים מקבלים הרבה', ואני שאלתי: ‘כמה אתם הייתם מוכנים לקבל, לשלם, כדי להיות במקומו? אל תענו לי. כל מה שיש לכם’. אנשים רוצים להיות בריאים, לממש את עצמם. אף אחד לא רוצה להיות נכה קשה.
"או, למשל, בכל מה שקשור לאלרגיות מסכנות חיים. נוהלי הביטוח הלאומי קבעו שילדים עד גיל עשר לא יכולים להגיש בקשה לזכאות אם לא עברו התקף. כלומר: רק אם עברת התקף כזה, ואם אלוהים היה בעדך ונתן לך את הזכות להמשיך ולהתקיים - רק אז תגיש בקשה. אני אמרתי: זה נגמר. תביאו אסמכתה ממומחה לאלרגיה מסכנת חיים, ולטובת העניין אותו ילד חייב להיות עם אפיפן, והוא מקבל אוטומטית. האם יש רמאויות? תמיד היו ותמיד יהיו. גם בגן עדן חווה רימתה את אלוהים. זה היה אז 50 אחוז מהאוכלוסייה, לא?"
אבל יש המון אזרחים שמרשים לעצמם לחיות על חשבון הביטוח הלאומי.
"מה הם מקבלים? קצבאות הילדים זו חרפה, עדיף לא לתת. גם אבטלה זה לא לנצח. יש המון מגבלות, וגם מי שגומר תואר שני לא יודע מה אומר החוק. אני מסתכל על אלו שמגיע להם, ועושה הכול להימנע מהשחתת כסף ציבורי. האם יש הצלחה ב־100 אחוז? לא".
רבים דואגים שכאשר יהיו זקנים לא יישאר כסף בקופת המדינה.
"זה נכון. כבר בספטמבר 2018 דרשנו להפסיק את העברת הכספים דרך קבע, אותם עודפי גבייה של הביטוח הלאומי, לקופת האוצר. קיבלתי איום בתביעה אישית משאול מרידור, שהיה אז ראש אגף התקציבים, ומהחשב הכללי, בטענה שבגללי תיגרם פגיעה בתקציב המדינה, בדירוג האשראי של מדינת ישראל. זה לא עניין אותי. המדינה נכנסה לטרפת של בחירות, היו עליות ומורדות, ואני הובלתי בצורה עקבית את ההחלטה להפסיק להעביר כספי מבוטחים למשרד האוצר. ואז באה הקורונה ומאז אנחנו לא מעבירים כספים, כי ההוצאה גדולה מההכנסה".
בכל זאת, שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן, אמר: "יש עודף כסף במדינה".
"היה גם בתקופתו של כחלון, בסכומים גדולים מאוד. עומדת עכשיו בראש הביטוח הלאומי ממלאת מקום, וברור שמהעמדה הזו אי־אפשר להוביל מאבק. היום מעבירים את הכסף, את חלקו".
מה לא השלמת בביטוח הלאומי?
"הוועדות הרפואיות. רציתי לשפר את המצב שם. רציתי לקדם חקיקה שתעזור לאנשים לדעת מה הם מקבלים ולמה. היום את קוראת את המסמכים, וגם אם תעשי תואר שני לא תביני מה את מקבלת ולמה. זה מכביד על האזרחים ומכביד על המערכת. הייתי רוצה שאנשים יקבלו תשלומים גם אם הם לא מבקשים. למשל אישה שיולדת. הרי אני מקבל מבית החולים את המידע, למה היא צריכה לפנות ולבקש? או מילואימניקים, למה שלא יקבלו אוטומטית? כי מי לא מדווח? מי לא מקבל? השכבות הנמוכות, שלא תמיד יודעות איך לפנות".
בן 64, בכלל חשמלאי בהכשרתו ("הוכשרתי כמהנדס חשמל בטכניון. האם אני יכול להחליף פה אנשים ולפתור תקלות? לא"). מתגורר בתל־אביב עם אשתו ושלושת ילדיו, סטודנטים בני 26 ו־24 והצעיר, בן 22. "התחתנתי בגיל מבוגר מאוד", הוא צוחק, "הייתי בן 38. באותה תקופה זה נחשב כאילו אני אהיה אחד שיעבור את העולם בדד". באמצע הלילה תמצאו אותו רץ. "בין 11 בלילה לשלוש ורבע לפנות בוקר, חמישה קילומטר כל פעם". אוהב להדגיש שלא בקע מביצת השירות הציבורי ואת כל הדרך עשה לבדו.
את התפקיד בקק"ל עזב בטונים צורמים. ב־2019 מונה למנכ"ל. היו"ר היה דני עטר. סכסוך פרץ בינו לבין אחת מחברות הדירקטוריון, נעמה שולץ, אשת אמונו של יאיר לפיד (שבהמשך ימנה אותה למנכ"לית משרד ראש הממשלה). שפיגלר הגיש נגדה בצעד חריג תביעת לשון הרע, לאחר סדרת שאלות שהפנתה לדירקטוריון באשר להתנהלות הכספית בקק"ל תחת ניהולו. התביעה עוררה ביקורת רבה, ואף נטען כי מדובר בתביעת השתקה מול ביקורת לגיטימית שהופנתה אליו. התביעה הסתיימה בהבהרה ששלחה שולץ לחברי הדירקטוריון ולפיה לא התכוונה להוציא את דיבתו.
שפיגלר מעולם לא הסתדר בקק"ל, גוף אותו הוא כבר כינה בעבר “קן הקוקייה לישראל”. בעיקר יצא נגד נסיעות הבכירים לחו"ל, שקוצצו מאוד בזמנו, למגינת ליבם. אבל הסכסוך עם שולץ היה הקש ששבר את גב הגמל. יש מי שמעריך כי הסכסוך הזה הביא לכך ששפיגלר, בסופו של דבר, לא קיבל קדנציה שנייה בביטוח הלאומי: שר הרווחה באותה עת היה מאיר כהן. לפיד היה ראש ממשלה חליפי. שפיגלר עצמו מודה היום שזו הייתה טעות טקטית להגיע למשפט מול שולץ, אבל מונה נסיבות מקילות מבחינתו, כמו היחסים עם היו"ר דאז, עטר.
גם היציאה מלשכת הביטוח הלאומי לא הלכה חלק. המועמד המוביל להחליפו היה פרופ' יובל אלבשן. אחרי שלא קיבל את התפקיד, יצא זעמו של אלבשן על שפיגלר. הוא אמר בראיון לגלובס כי הפגישה עם שפיגלר לקראת הליך הבחירה כדי לבקש המלצה הייתה טעות, ואף רמז ששפיגלר כבר הביט הלאה כאשר שימש במקביל לתפקידו כמנכ"ל הביטוח הלאומי גם דירקטור בחברת החשמל.
אז בעצם בנית לעצמך את התפקיד הבא?
"אין פה ניגוד עניינים. אני הייתי דירקטור שנה ושלושה חודשים, הרבה לפני שהעליתי במחשבתי שאעזוב את הביטוח הלאומי. מי שהתמודדו מולי היו שנים רבות בחברת החשמל ויכלו לבנות לעצמם לובי הרבה יותר טוב משלי. דבר נוסף, הייתי ארבע שנים בביטוח הלאומי; שלוש שנים ועוד שנה. יכלו לתת לי עוד ארבע, אבל לא נתנו".
בחברת החשמל אמרו שאתה הצנחה של מקורבך, ליברמן. פרץ גם קרב עם עופר בלוך, המנכ"ל הקודם. כינית אותו בשיחות אישיות "עופר בלוף". הוא נכנס לישיבה וצעק: "לא אתן יד למינוי פוליטי!"
"בלוך רצה מישהו מסוים, שעדיין פעיל בחברה, וכשהוא הבין שזה לא יקרה, הוא יצא באטרף על חברי הדירקטוריון ועל ועדת האיתור. לגבי הטענות שאני הייתי בדירקטוריון, קודם כל, החוק לא אוסר את זה. שנית, תחשבי שבלוך היה מנכ"ל. אני לא הייתי מנכ"ל, רק באתי לארבע שעות בשבוע. לא דיברתי עם אף אחד מהדירקטורים או מוועדת האיתור. ולכן הוא היה כל כך בהלם כשנבחרתי. להראות לך כמה ועדת האיתור הייתה אובייקטיבית. כי הוא דיבר עם כולם, כולל כאלו שהיו במשרד האנרגיה. מי התמודדו מולי? סמנכ"לים שעובדים לא ארבע שעות בשבוע, אלא כל יום, כל היום. כל שבוע 24/7, בממשק ישיר. לכן הוא היה בהלם, כי הוא היה בטוח שיבחרו את מי שהוא רוצה".
אז איך זה קרה?
"לא יודע. תשאלי את אלו שבחרו".
עד כדי כך הקסמת אותם?
"לא יודע".
אז אולי אתה כן מינוי פוליטי? אולי הבינו שאתה מקורב לשרים ושכדאי לבחור בך?
"השרה הממונה הייתה אז קארין אלהרר מיש עתיד. היא לא רצתה אותי, בהגדרה. היא נאבקה נגד המינוי בצורה שאיך נגיד, ישפוט אותה הציבור, לא אני. אם היה לי לכאורה משהו פוליטי, זו דווקא נקודת פתיחה שלילית ביחס לשאר".
מאז דיברת עם בלוך?
"ראיתי אותו פעם אחת מאז. אין לי כוונה לדבר איתו או לראות אותו. אני בז למה שהוא עשה לחברת החשמל. הוא היה מנכ"ל שבע שנים, נהנה מכל המטעמים והמנעמים, כולל ממשכורת ראויה, והוא היה זה שפגע בצורה הכי ישירה והכי לא הגונה והכי לא ממלכתית בחברי הדירקטוריון ובוועדת האיתור, שנתנו לו גיבוי מוחלט שבע שנים. אם הוא כל כך מוצלח, איך הוא עף, ועכשיו ממנכ"ל משהו כמו השירותים של חברת החשמל?"
במשך שנים היה חבר מרכז ליכוד, אבל לא שקל כניסה לפוליטיקה. "ברגע שנכנסתי לשירות הציבורי בשנת 2000, נגמלתי. אני חבר תנועה. זה מותר".
יש לך חברים בפוליטיקה.
"אני בקשר טוב עם כל מי שאני פוגש ומכיר בחיי, והם נמצאים מכל הצדדים. האם היו לי אפשרויות בעבר? כן. אני מראש דחיתי. אני לא נמצא שם".
היית חוזר להיות מנכ"ל של משרד ממשלתי?
"לא. אני לא אהיה קבצן שמחזר על הפתחים של אגף התקציבים ונציבות שירות המדינה, ושל כל אחד שנמצא במערכת במסגרת אותה בירוקרטיה אינסופית ורגולציה, שאפשר רק ללכת ולהצר על כך שהיא קיימת בממדים כאלו".
החברה הישראלית קרועה בימים אלה. המהפכה המשפטית, החקיקה שמובילים נתניהו, לוין ורוטמן ומחאת הענק. איך זה ייגמר?
"אני מקווה שההחלטות שתתקבלנה בסופו של יום יאפשרו לכל מרכיבי האוכלוסייה להיות שלובים האחד עם השני, ללכת ולדאוג לכך שהמרקם הכול כך מגוון וכל כך נפיץ יתעבה ויחזיק מעמד, לטובת המדינה והעתיד שלה".
השרה לשעבר אלהרר מסרה בתגובה: "לא התנגדתי לו באופן אישי, אלא לתהליך שחשבתי שנעשה באופן לא תקין. פעלתי בכל כוחי על מנת ששומרי הסף יבדקו את תקינות התהליך. התבססתי על מכתב שהותיר יו"ר הדירקטוריון שנטש אחרי שלושה שבועות, ואמר שהייתה התנהלות פוליטית. התנהלתי על פי עדות המנכ"ל הקודם, עופר בלוך, שאמר שזו תהיה בכייה לדורות. אין לי אקדח מעשן. אין לי ראיות. אני לא גוף חוקר. אנשים פחדו לדבר, אבל הבנתי שהיו עניינים. כאשר היועמ"שית בדקה את תקינות המינוי ונחה דעתה, הוא מונה, חתמתי, ואני מאחלת לחברת החשמל הצלחה. התנהלתי בצורה הכי מקצועית שיש. צר לי שהוא שומע קולות. אני חשבתי שראוי להביא מישהו שזה תחום ההתמחות שלו בעת כזו, כשיש הרבה אתגרים בתחום האנרגיה למדינת ישראל".
עופר בלוך מסר בתגובה: "הדברים אינם ראויים להתייחסות. אני מאחל לחברת החשמל, לעובדיה ולמנהליה המסורים, אותם הנהגתי באחריות במשך שבע שנים משמעותיות ביותר לחברה ולמשק החשמל, כי תמשיך, גם תחת המנכ"ל החדש, לספק לציבור לקוחותיה חשמל באמינות ובאיכות כפי שנעשה עד כה".
מקבוצת ממן נמסר: "קבוצת ממן, על חברותיה בארץ ובעולם ועל 2,500 עובדיה המסורים ואלפי לקוחותיה המרוצים, מברכת על ההזדמנות לקלוט אל שורותיה את אחד המנהלים המנוסים והמוצלחים ביותר בישראל. אין לנו ספק שתחת ניהולו של עופר בלוך החברה תמשיך לצמוח ולהוביל בכל התחומים שבהם היא פועלת".
