בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לאחרונה להמשיך הליך התנגדות לצוואה שבמסגרתה הוריש גבר ערירי את כל רכושו לאדם זר, בטענה שהמסמך זויף. הזוכה טען שלקרובים שהגישו את ההתנגדות אין זכות לעשות זאת משום שהמנוח היה מאומץ, אבל השופט נפתלי שילה קבע שהטענה צריכה להתברר לעומק במסגרת הליך שמתנהל בבית המשפט למשפחה.
בצוואה מ-2016 הוריש המנוח את כל רכושו לאדם שאינו קרוב משפחה שלו. לאחר מותו הגיש אותו אדם בקשה לקיום הצוואה ונתקל בהתנגדות של 15 קרובי משפחה של המנוח מצד אמו, שטענו שהיא מזויפת ושמדובר בנוכל שמעורב בהליכי הונאה פליליים.
בתגובה ביקש הזוכה לדחות את ההתנגדות על הסף. הוא ציין כי מחוות דעת גניאולוגית שנערכה במסגרת הליך ניהול העיזבון עלה כי המנוח לא היה הבן הביולוגי של קרובת המשפחה אלא בן מאומץ. לדבריו לא קיים מסמך רשמי שלפיו האימוץ בוצע כדין, ומשכך אין למתנגדים זכאות לרשת את המנוח לפי חוק הירושה.
היועץ המשפטי לממשלה התערב בהליך וביקש לדחות את הבקשה של הזוכה וציין כי קרובת המשפחה רשומה כאמו של המנוח במשרד הפנים ולפיכך יש ראיה לקשר המשפחתי ביניהם. בית המשפט למשפחה קיבל את עמדת היועמ"ש וקבע כי אם המבקש סבור שהאימוץ לא היה חוקי והמרשם שגוי, הוא צריך לפתוח בהליך לתיקון המרשם.
בבקשת רשות ערעור חזר הזוכה על הטענה שאי אפשר להכיר ברישום של המנוח כבנה של קרובת המשפחה של המתנגדים. הוא הדגיש כי אף אחד מהם לא הוכיח שהמנוח אומץ כדין, וכי מדובר בקרובי משפחה רחוקים שכלל לא היו בקשר עם המנוח.
המתנגדים טענו מנגד כי המבקש מנסה למנוע מבית המשפט לערוך בירור לגבי אמינות הצוואה והדגישו שמדובר באדם שכלל לא הכיר את המנוח. לדבריהם אין שום ראיה לכך שהמנוח היה בן מאומץ ולא ביולוגי, ושבכל מרשם רשמי הוא רשום כבנה של קרובת המשפחה שלהם. לטענתם, ההשערה של הגניאולוגית שהוא היה מאומץ נסמכה על שמועות שלא מבססות שום מסקנה עובדתית.
ואכן, השופט נפתלי שילה דחה את הבקשה. הוא קבע כי שאלת האימוץ – שנמצאת במחלוקת בין הצדדים – צריכה להתברר במסגרת הליך ההתנגדות שמתנהל בבית המשפט למשפחה. הוא הוסיף כי גם אם יש סיכוי לכך שהמנוח לא אומץ כדין, עדיין יש למתנגדים זכות להתנגד על בסיס הרישום הנוכחי שלפיו המנוח היה בנה של קרובת המשפחה שלהם. זאת משום שנכון לעכשיו, על פי הרישום הם נחשבים ליורשים החוקיים שלו לפי חוק הירושה.
עוד קבע השופט שבית המשפט צדק כשקבע שאם המבקש חושב שהמרשם שגוי הוא צריך לפתוח בהליך מתאים. המבקש חויב בהוצאות משפט של 7,500 שקל למתנגדים ו-2,500 שקלים ליועמ"ש.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד ארבל עזריה
• ב"כ המשיבים: עו"ד בעז קראוס (בשם המתנגדים), עו"ד כליל וולקן (בשם היועמ"ש)
• עו"ד מיטל מושקוביץ'-סויסה עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
