בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד גרושתו של אחיה, שבמסגרתה דרשה ממנה 900 אלף שקל בגין כספים שהעבירה לזוג כשרכשו את דירתם המשותפת. התובעת טענה שהכספים ניתנו כהלוואה אך השופט אריאל ממן קבע שהיא לא הציגה אסמכתא לכך, שמדובר היה במתנה של האחות.
בני זוג לשעבר התגרשו ב-2016. ב-2008 הם רכשו דירה באמצעות כספים שקיבלו מאחות הבעל וכן בהלוואת משכנתה. כ-4.5 שנים לאחר הגירושים הגישה אחותו של הבעל תביעה נגד אחיה וגרושתו. היא טענה שהלוותה להם 550 אלף שקל לצורך רכישת הדירה ושיפוצה, אך הייתה הסכמה לא כתובה שבגין ההלוואה היא זכאית לחצי מערך הדירה לכשתימכר. לשיטתה, סכום החזר ההלוואה צריך לעמוד על 900 אלף שקל.
הגרוש תמך בתביעה שהגישה אחותו וניתן נגדו פסק דין על מחצית מסכום התביעה. אשתו לשעבר, מנגד, טענה שהם אמנם קיבלו מגיסתה כספים, אך לדבריה מדובר היה במתנה שניתנה להם מרצונה הטוב, על רקע אהבתה הרבה להם ולילדיהם. לדבריה התביעה הוגשה בחלוף שנים ארוכות ממועד העברת הסכום ורק לאחר שהיא עצמה הגישה תביעה לפירוק השיתוף בדירה נגד בעלה לשעבר ופרץ ביניהם סכסוך בנושא.
עו"ד מילי אשר לביאארקדי רסקיןהאישה הוסיפה שבעת עריכת הסכם הגירושין שלה ושל בעלה לשעבר, מתוך הכרת טובה לגיסתה, היא הסכימה להוסיף בהסכם התחייבות עתידית שלפיה ככל שביום מן הימים תקבל בירושה מהוריה דירת מגורים, היא מתחייבת להעביר את מחציתה לנתבע.
ואכן השופט אריאל ממן דחה את התביעה. הוא ציין שהאישה אישרה שהכסף שהיא מבקשת להגדיר כעת כהלוואה מעולם לא נדרש ואחיה ומגיסתה, גם לא כשהשניים התגרשו. כמו כן, כתב, האחות אישרה שעזרה לבני הזוג לכתוב את הסכם הגירושין שלהם, אולם לא נתנה כל הסבר סביר מדוע על אף האמור, לא טרחה להוסיף להוראות ההסכם התחייבות של הנתבעים להשיב לה את הסכום שניתן להם לכאורה בהלוואה.
בפסק הדין צוין שהאחות העידה כי מישור היחסים בינה לבין בני הזוג דמה ליחסי אם וילדיה באופן שמחזק את ההנחה שהכספים הועברו במתנה. נכתב שהיא טענה שהדירה נרכשה בשותפות עם בני הזוג אך היא לא הסבירה מדוע נרשם הנכס על שמם בלבד.
השופט הוסיף שמחומר הראיות עלה שיחסי הצדדין היו קרובים עד מאוד והללו אף הוגדרו בעדויות כנתינה אינסופית: "לא מצאתי כל היגיון בטענת התובעת לפיה על אף הקרבה הגדולה, היחסים המשפחתיים החמים, הסיוע האינסופי לנתבעים לאורך כל השנים, לרבות בהענקת סכומי כסף רבים ובהיקפים גדולים, דווקא בעת רכישת דירת הנתבעים, שינתה התובעת את אורחותיה וביקשה דווקא הפעם להגדיר את המתת כ"השקעה בנכס".
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד טל קולסקי, עו"ד קסם קוזוקין
• ב"כ הנתבע: לא צוין
• ב"כ הנתבעת: עו"ד סימיה ויצמן
• עו"ד מילי אשר לביא עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
