בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה תביעה על סך 10 מיליון שקל שהגישה יזמית הבנייה "גדיש תשתית ובנין" נגד 158 בעלי דירות בבניין בשכונת קריית יובל בעיר. השופט דוד גדעוני דחה את טענתה שלפיה הדיירים הפרו בחוסר תום לב התחייבות לבצע באמצעותה פרויקט פינוי-בינוי בחוסר תום לב.
בין השנים 2014-2005 ניסו "גדיש" וחברה נוספת שעמה הקימה שותפות, לקדם פרויקט פינוי-בינוי בבניין ישן ובקרקע סמוכה שרכשו בשכונה. אבל בסופו של דבר שתי החברות הסתכסכו, השותפות פורקה ובעלי הדירות בבניין התקשרו לבסוף עם החברה העירונית "מוריה".
זמן קצר לאחר מכן הגישה "גדיש" תביעה לפיצויים של 10 מיליון שקל נגד 158 דיירים בטענה שהפרו בחוסר תום לב את ההסכמות שגובשו מולה. הטענה המרכזית שלה הייתה שהדיירים התנערו מהתחייבויותיהם למנות אותה כיזמית הפרויקט אחרי שהשקיעה מאמצים וכספים רבים לצורך קידומו.
מנגד טענו הדיירים שהתביעה הוגשה כדי לאלץ אותם להתקשר עם החברה כדי שתוכל להתעשר מהפרויקט בכל זאת, אחרי שהיחסים שלה עם השותפה התפוצצו. הם הוסיפו כי הם בסך הכל אנשים פשוטים, חלקם מבוגרים מאוד, ורובם כלל לא היו מעורבים בהתנהלות מול התובעת ואפילו לא הכירו אותה. בכל מקרה אף אחד מהם לא חתם איתה על הסכם ולא התחייב כלפיה באיזשהו אופן.
ואכן השופט דוד גדעוני דחה את התביעה. הוא קבע כי מהעדויות, הראיות והשתלשלות העניינים העובדתית ברור לחלוטין שהדיירים מעולם לא התקשרו עם החברה בהסכם פינוי-בינוי מחייב ואף לא הסכימו למנות אותה כיזמית לפרויקט.
בפסק הדין צוין כי רוב הדיירים מעולם לא חתם על מסמך כלשהו שמבטא התחייבות כלשהי כלפי החברה או השותפות. כמו כן, ממילא כל ההתנהלות הייתה מול השותפות ולא מול התובעת עצמה, כך שקשה לקבל את הטענה שאם היו התחייבויות כלשהן, הן תקפות כלפיה.
עוד נקבע כי אין שום הוכחה להתנהלות חסרת תום לב מצד הדיירים. נהפוך הוא - הוכח כי חלק מהם נרתם למיזם במלוא הרצינות והמרץ ומתוך כוונה אמיתית להיטיב עם בעלי הדירות. עם זאת, תמיד הובהר לשותפות כי הדיירים לא מחויבים להתקשר דווקא איתה והנציגות שהוקמה לצורך קידום הפרויקט הדגישה כי תמליץ עליו לדיירים רק אם חבריה ישוכנעו שהוא ייטיב ויגן על חבריהם.
השופט הדגיש כי בשום שלב לא הבשיל המשא ומתן שהתנהל מול השותפות להסכמה מחייבת – לא מצידה ולא מצד הדיירים. הוא ציין כי סוגיות רבות נותרו פתוחות, הפרויקט לא היה קרוב לאישור תכנוני ובהמשך השותפות נקלעה למשבר חמור והתגלו קשיים מול עורך הדין המלווה, כך שהדיירים היו במצב של חוסר ודאות. על הרקע הזה, הפנייה שלהם לחברה אחרת לא מהווה חוסר תום לב.
בסיכומו של דבר קבע השופט כי התביעה – שהוגשה על סכום עצום – הייתה בלתי מוצדקת והועלו בה טענות חסרות בסיס. לפיכך, הוא חייב את החברה בהוצאות משפט גבוהות מאוד של 321 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ המייצגים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד ארדון פרידמן עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
