התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה הגישו היום (ד') עתירה לבג"ץ על מנת לבטל את תיקון מס' 9 בחוק המכר שאושר לאחרונה בכנסת. העתירה לא מגיעה בהפתעה ונציגי הקבלנים הודיעו לאחרונה כי בכוונתם לעתור לבית המשפט כדי לבטל את החוק הקובע שינוי בשיעור ההצמדה של מחיר דירה חדשה למדד תשומות הבנייה ושינוי בסוגיית הפיצוי על דירות חדשות שנמסרות באיחור לרוכשים.
בבסיס הפניה לבג"ץ, שהוגשה באמצעות עורכי הדין איה רייך-מינא וינון חימי ממשרד פישר ושות', עומדת הטענה כי התיקון לחוק פוגע בעקרון חופש החוזים, מבטל מכשיר פיננסי המקובל בכל עסקה במשק, של הצמדה לצורך שמירה על ערך הכסף ומטיל אחריות מוחלטת על הקבלנים בגין עיכובים במסירת דירות וזאת על אף שלא פעם הסיבות לאיחור קשורות לעיכובים ברשויות השונות (כיבוי אש, פיקוד העורף, חברת חשמל וכדומה) שלקבלנים כלל אין שליטה עליהם.
הקבלנים מבקשים דיון דחוף בעתירה וטוענים בין היתר כי "התיקון לחוק, שחוקק בחטף ערב פיזור הכנסת מטעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות, לוקה בשורה ארוכה של פגמים המחייבים את ביטולו לאלתר". עוד נכתב כי "מדובר בהתערבות חקיקתית פסולה, בוטה וחסרת תקדים של המחוקק הראשי בחופש החוזים ובחופש ההתקשרות של קבלנים ורוכשי הדירות; ובפגיעה בזכות הקניין וחופש העיסוק של קבלנים בהתקשרותם עם רוכשי דירות ומשרדים. התיקון לחוק נגוע ברטרואקטיביות פסולה, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, התקבל ללא תשתית עובדתית ראויה ובנוסף - לא מקיים אחר התכליות של החוק".
במקביל, הקבלנים אף טוענים בעתירה שההחלטה שהתקבלה לקצר את תקופת אישור החוק, מ-30 יום במקור ל-7 ימים בלבד, נעשתה באופן "שנועד להכשיל את הגורמים הרלוונטיים בשוק".
נזכיר כי החוק החדש קובע שמחיר דירה חדשה לא יוצמד במלואו למדד תשומות הבנייה כפי שהיה עד כה, אלא רק חלק ממנו. על פי החוק שאושר ונכנס לתוקף, 20% ממחיר הדירה ישולם במועד החתימה על החוזה ולא יוצמד למדד, ומחצית משארית התשלום לא תוצמד אף היא למדד. כך, רק 40% ממחיר דירה חדשה יוצמד למדד תשומות הבנייה בסופו של יום.
יצוין, כי הקבלנים התנגדו לשינוי בחוק מלכתחילה, אך שר השיכון זאב אלקין דחף לאישורו עד שעבר סופית בכנסת. בהקשר זה אמר לאחרונה אלקין, כי "מדובר בחוק נכון ציבורית והוא יעבור גם בכנסת".
הטענה המרכזית של הקבלנים עוד לפני העתירה, וגם במסגרת העתירה, גרסה כי לא ניתן להפריד כך את התשלום וההצמדה חיונית לאור ההתייקרויות במשק. בנוסף, החוק מתייחס גם לפרויקטים במסגרת התוכניות הממשלתיות לדירות מוזלות (מחיר למשתכן, מחיר מטרה, מחיר מופחת ודירה בהנחה) וקובע כי גם שם ההצמדה תהיה מוגבלת. במקרה זה טוענים הקבלנים כי מדובר במכרזים שנסגרו עם תנאים מסוימים אותם לקחו האחרונים בחשבון ולא ניתן כעת לשנות את התנאים בשלב מאוחר יותר.
על כך נכתב בעתירה כי "ההסכמים לגביהם (לגבי הפרויקטים של הדירות המוזלות, א"ח) נחתמו עם רמ"י עובר לכניסתו לתוקף של התיקון לחוק, אך ההסכמים עם רוכשי דירות אלו טרם נחתמו". המשמעות היא כי על פי התיקון לחוק גם פרויקטים אלו יהיו כפופים לחישוב החדש.
"מנגנון ההצמדה הוא מנגנון מקובל במשק"
עוד טוענים הקבלנים כי התשלומים בעסקת רכישת דירה נפרסים על פני מספר שנים ואין שום עסקת תשלומים במשק שאינה כוללת בתוכה רכיב של הצמדה ו/או ריבית שמשלם הקונה למוכר.
העותרות מציינות כי מנגנון ההצמדה הוא מנגנון מקובל במשק. "למשל ארנונה, תשלומי מזונות, ליסינג, משכנתאות והלוואות - כולן כוללות מנגנוני הצמדה וריבית שמשלם הקונה/מקבל השירות למוכר/נותן השירות. העותרות גם מדגימות כי המדינה עצמה והרשויות המקומיות גובות מהן הצמדות בגין אגרות בנייה, הוצאות פיתוח הקרקע ועוד והן טוענות לאפליה בעוד שהמדינה עצמה ממשיכה לגבות הצמדות מהקבלנים היא מעבירה חוק המגביל אותם מלהשתמש בכלי פיננסי לגיטימי זה", כך הקבלנים.
פרק נוסף בעתירה עוסק בתיקון החוק בכל הנוגע לאיחורים ועיכובים במסירה. העותרות טוענות שהשתת אחריות מוחלטת על הקבלנים לכל איחור ולא משנה מה הגורם לו הוא בלתי סביר ובלתי חוקתי בעליל. "ידוע לכולם שכיום נגרמים עיכובים ארוכים מאד במסירת דירות בשל הבירוקרטיה והרגולציה הכבדה בתהליך היתרי הבניה וטפסי 4 ותעודות גמר", כך הקבלנים בהקשר זה. "הרשויות השונות כמו פיקוד העורף, כיבוי אש, חברת החשמל ומחלקות הרישוי בעיריות לא עומדות בעומסי העבודה וכן עודף התערבות שלהן ברגולציה גורמות לכך שדירות עומדות ריקות בממוצע שישה חודשים מגמר הבנייה ועד לקבל תעודת גמר ואיכלוס. לקבלנים אין שום שליטה על גורמי השלטון הללו ולהטיל עליהם את האחריות לעיכובים שהם גורמים היא בלתי סבירה ובלתי חוקתית".
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ענף הבנייה מסר עם הגשת העתירה כי "הבג"ץ אינו על עצם שינוי חוק המכר אלא על פגיעה אנושה בחופש העיסוק ובחופש החוזים. יש לשים גבול להיקף שבו הממשלה יכולה להתנהג כמו 'האח הגדול' ולהתערב בחוזים שבין מוכר דירה לרוכש. הצעד הזה בו נקטה ממשלת ישראל הוא, לדעתי פגיעה בערכי הדמוקרטיה ובחוקי היסוד של מדינת ישראל".
