1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש בעלי סוכנות תיווך מהרצליה נגד לקוח שחתם בשם אחיו על בלעדיות למכירת דירת האח, והפר את ההסכם כשמכר את הדירה מאחורי גבו. השופט אביים ברקאי קבע שהתנהלות הנתבע ואחיו מצדיקה לפסוק למתווך את הפיצוי המוסכם, בשיעור של 3% מתמורת המכירה – 235 אלף שקל.
בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד גיא אבידן לבית המשפט בדצמבר 2019 טען המתווך שהוא מכיר את הנתבע מזה שנים, ועל רקע זה חתם עמו על ההסכם. לדבריו, מיד לאחר החתימה הוא החל בפעולות שיווק לצורך מכירת הנכס – דירה בהרצליה הרשומה על שם אחיו של הנתבע (שצורף כנתבע נוסף). ואולם, בשלב מסוים, לאחר שפנה לנתבע בנוגע להצעת מכירה, ענה לו האחרון שהנכס כבר נמכר תמורת 6.1 מיליון שקל.
לטענת המתווך, מכירת הנכס נעשתה תוך הפרת הסכם התיווך בבלעדיות ולכן הוא זכאי לפיצוי המוסכם בסך 214,110 שקל (3% מגובה העסקה בתוספת מע"מ). לחלופין הוא עתר לדמי התיווך שנקבעו בהסכם, בשיעור 1.5%.
הנתבעים, שיוצגו באמצעות עו"ד תומר פרסלר, התנערו מחובתם לשלם משהו למתווך. בין היתר הם טענו כי העובדה שהבעלים הרשום של הנכס לא חתום על הסכם התיווך שומטת את הקרקע תחת התביעה, והנתבע לא היה מוסמך לפעול בשם אחיו.
הם הוסיפו שהדירה נמכרה בסופו של דבר לשוכר שהתגורר בדירה בתקופה שקדמה להסכם התיווך, ולכן לא מגיע למתווך דבר. לדבריהם, הם לא היו מסכימים לשלם תיווך בשביל למצוא קונה שכבר הכירו וניהלו עימו מגעים. הם הוסיפו שהפיצוי שלו עותר התובע מופרז, מופרך וחסר תוקף.
אבל השופט ברקאי לא שוכנע. ראשית, הוא ציין שחוק המתווכים במקרקעין מאפשר למי שאינו בעלים של נכס להתקשר בהסכם תיווך. יוצא אם כן שגם הנתבע, שאינו בעל זכויות בדירה, היה רשאי לחתום על ההסכם עם התובע.
הוא דחה את הטענה שהנתבע לא היה מוסמך לפעול בשם אחיו, בנימוק שמדובר בגרסה מתפתחת שהועלתה בשלב מאוחר של ההליך. הוא גם ציין שמהסכמים קודמים שנחתמו מול המתווך – שאותו כאמור הם מכירים שנים – ומול חברת "רימקס", עולה שהנתבע תמיד היה זה שחותם ולפיכך מדובר במצג מחייב.
לדברי השופט, ההסכם מחייב את הנתבעים לשלם לתובע עמלת תיווך עבור כל מכירה שהיא בתקופת הבלעדיות, והנתבעים לא פעלו להחרגת השוכר מתחולת ההסכם, אף שהיו יכולים לעשות זאת. הם גם לא הביאו את אותו אדם לעדות, והדבר פועל לחובתם.
בפסק הדין צוין שהתנהלות הנתבעים מלמדת על "רצון להסתיר ולהתחמק". כך למשל, הם לא שיתפו את התובע בשמחתם על שהצליחו למכור את הנכס, ולו בשביל שיפסיק לאתר עבורם רוכש פוטנציאלי. לפיכך קבע השופט כי התנהלות הנתבעים מהווה הפרה של הסכם התיווך ומחייבת אותם לשלם למתווך – ביחד ולחוד – את הפיצוי המוסכם בסך 214,110 שקל. בנוסף הם חויבו לשלם לו הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 21 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד גיא אבידן • ב"כ הנתבעים: עו"ד תומר פרסלר • ynet הוא שותף באתר פסקדין