הדיונים על תקציב המדינה נדחים שוב. חרף מאמצי ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, ושר האוצר אביגדור ליברמן, לנסות ולזרז באופן משמעותי את הדיונים לאישור תקציב המדינה לשנת 2023 - אלה ממשיכים להתעכב. באוצר טוענים כי התקציב הבא צפוי להיות חד שנתי, אך זה טרם הוחלט סופית.
ל-ynet נודע כי הדיון שנועד להתקיים בממשלה ב-9 ביוני ונדחה כבר ל-16 ביוני נדחה כעת עד ליום חמישי, 23 ביוני, בו צפויה הממשלה לקיים דיון מרתוני לאורך כל היום כדי לאשר בישיבה אחת את כל תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים, שיהיה הפעם בהיקפו קטן ברבה מהחוק לתקציב השנה הנוכחית. כפי שנודע, ראשי האגפים במשרד האוצר הבהירו לשר ליברמן כי לא יספיקו להכין את כל סעיפי התקציב בתקופה כה קצרה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בשנים רגילות החלו הדיונים באוצר על גיבוש התקציב רק בסביבות החודשים מרץ ואפריל, התקציב הוצג לראשונה לראש הממשלה ולשרים בחודשים מאי ויוני והובא לאישור הסופי של הממשלה בחודש יולי או אוגוסט. התקציב הוגש אז לכנסת אחרי החגים, בראשית חודש נובמבר, ואושר עד ל-31 בדצמבר.
השנה, בשל הנסיבות הפוליטיות הרגישות ואובדן הרוב של הקואליציה בכנסת, ניסו ראש הממשלה ושר האוצר לזרז מאד את דיוני התקציב ולהביאו, יחד עם חוק ההסדרים, לאישור הממשלה כבר ב-21 במאי. לאחר מכן נדחה המועד תחילה ל-2 ואחר כך ל-9 ול-16 ביוני וכאמור המועד החדש שנקבע הוא 23 ביוני, בעוד יותר משלושה שבועות.
כפי שנודע, תקציב המדינה יהיה הגדול אי פעם בתולדות המדינה ויסתכם לראשונה בחצי טריליון שקל (500 מיליארד שקל). בשנת 2020, בשל השימוש שנעשה בשיטת "הקופסאות" שנועדו לטפל בכל היבטי משבר הקורונה החמור - התרופות, החיסונים, הסיוע לעסקים והמענקים לאזרחים - הגיע התקציב, יחד עם "הקופסאות" המיוחדות, ליותר מ-600 מיליארד שקל, אך תקציב המדינה עצמו הסתכם בהיקף של 426 מיליארד שקל בלבד.
חוק ההסדרים החדש מכיל 30 רפורמות, אך חלקן צפויות לצאת ממנו במגעים עם ראשי המפלגות ומשרדי הממשלה, כדי לנסות ולהשיג רוב בכנסת לתקציב ולחוק ההסדרים, מה שעשוי להבטיח שיאיר לפיד ימונה לראש הממשלה בקיץ של השנה הבאה, אם הממשלה לא תיפול קודם לכן בהצבעת אי אמון.
בחוק ההסדרים כלולות כמה רפורמות חשובות מאד ואחרות שהוכנסו לחוק כ"עיזים", כמו התניית סיוע תקציבי רק לישיבות שינהיגו לימודי ליבה. לצורך העניין, תמיכת החרדים בתקציב אם יוציאו את "העז" הזה ממנו תאפשר את העברתו.
בין הרפורמות החשובות שצפויות לזכות באישור הכנסת, אם התקציב יעבור: איסור להחזיק יותר מ-50 אלף שקל במזומן בבית וחובת דיווח מהיכן הגיעו 200 אלף שקלים, אם יימצא סכום כזה ברשות אזרח. הנהגת "מס נסועה", על פי היקף הנסיעה של כל מכונית, כדי להוות תחליף להכנסות הפוחתות של המס על הדלק, בשל הגידול במספר הרכבים החשמליים, ושורת רפורמות נוספות שנועדו לבלום את עליית מחירי הדיור.
כידוע, אי אישור תקציב המדינה בכנסת מוביל אוטומטית לפיזור הכנסת ולהכרזת בחירות. יחד עם זאת מותר יהיה, על פי החוק הקיים מזה שנים, לאשר את תקציב המדינה לשנת 2023 ברוב רגיל (אין צורך ב-61 קולות) במליאת הכנסת גם מעבר ל-31 בדצמבר 2022, עד ל-31 במרץ 2023.
