במועצה האזורית באר טוביה מתנגדים לתוכנית ותמ"לית (תוכנית המקודמת בוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) המקודמת בקריית מלאכי בשם "רובע האלה", שצפויה לכלול לא פחות מ-6,000 יחידות דיור חדשות. עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פנה במכתב למשנה הנוכחית עו"ד כרמית יוליס בטענה ל"פגמים משפטיים" בקידום התוכנית. תוכניות ותמ"ל הן תוכניות המקודמות במהירות ונועדו לסייע לפתרון משבר הדיור והמחסור בהיצע דירות, אולם לא פעם עולים בהם פגמים, בעיקר בהתייחס לאיכות התכנון ולפגיעה בסביבה.
לטענת קמיניץ, שפועל מטעם באר טוביה, "המהלך התכנוני המבוקש וההכרזה שבבסיסו חריגים וקיצוניים אפילו בנוף הותמ"לי המוכר, ורצופים בכשלים מקצועיים ומשפטיים חמורים. כל המעיין בתשריט ההכרזה ובעקרונות התכנוניים המוצעים, הגם שהוצגו באופן חלקי בלבד, יכול להתרשם מיד כי מדובר בתוכנית בעייתית ביותר".
לפי קמיניץ, המסלול המואץ בו מקודמת התוכנית בעלת השלכות על האזור כולו בעלות של מיליארדי שקלים בגין העתקת תשתיות, פגיעה בשטחים חקלאיים, טבע ונוף, ומעל לכל פגיעה אנושה בהתפתחות של קריית מלאכי ובתושבי האזור. התוכנית, טען קמיניץ, נעשתה בניגוד לכללי מינהל תקין ותוך פגמים מבחינת המשפט המנהלי, תוך התעלמות מחלופות בנייה שיגרמו לפגיעה פחותה.
מרבית השטח עליו מבקשת המדינה לבנות את השכונה החדשה "רובע האלה" שייך למועצת באר טוביה. בפועל, נטען בהתנגדותו של קמיניץ, מדובר בהקמת יישוב חדש לכל דבר בשטחי המועצה. "המועצה, שבה עיקר עיקרו של שטח התוכנית, אינה שותפה לתוכנית ואף מתנגדת לה נחרצות", נכתב. עוד נטען כי התכנון החדש יסיט את תשומת הלב מפיתוח העיר קריית מלאכי עצמה, לפיתוח רובע חדש ומרוחק ממנה.
מהותמ"ל נמסר: "מתחם רובע האלה נמצא כעת בשלב טרום הכרזה. נערכו היוועצויות עם המועצות האזוריות והרשות המקומית שבתחומן מצויה הקרקע והכל כנדרש על פי חוק. עמדת הרשות המקומית והמועצות האיזוריות תצורף לחוות דעתו של מנכ"ל מינהל התכנון ותובא בפני השרים לעת הדיון בוועדת השרים".
הירוקים נגד תוכנית במזרח דימונה
בתוך כך, החברה להגנת הטבע הגישה היום עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום וגורמים נוספים בבקשה לבטל את אישור תוכנית "דימונה מזרח". מדובר בשכונת מגורים חדשה שאושרה לאחרונה בדימונה, ומתוכננת להיבנות על שטחים טבעיים ערכיים, מבלי שנערך לתוכנית תסקיר השפעה על הסביבה כנדרש בחוק. "אין כל דחיפות תכנונית בקידום התוכנית, מאחר שבדימונה קיימות עתודות בנייה משמעותיות לעשרות שנים", נטען בעתירה.
התוכנית, שהוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ממוקמת בגבולה המזרחי של דימונה, בצמוד לשכונת השחר. שטחה כ-8,794 דונם והיא כוללת 7,922 יחידות דיור מסוגים שונים, וכן שימושי תעשייה, תעסוקה, מסחר, מוסדות ציבור, שטחים פתוחים ועוד.
"מדובר בתוכנית בעלת השלכות סביבתיות קשות, המהווה, למעשה, הקמה של עיר חדשה לכל דבר ועניין על שטחים פתוחים וטבעיים נרחבים", נכתב בעתירה. "כל זאת, בזמן שאין כל דחיפות תכנונית בקידום התוכנית, מאחר שבדימונה קיימות עתודות בנייה משמעותיות לעשרות שנים לעתיד... מדובר בשטח עצום בגודלו, הן אובייקטיבית ובפרט ביחס לשטחה הנוכחי הבנוי של דימונה, וכפי שתיאר זאת ראש העיר של דימונה בדיון על התוכנית מפברואר 2024, מדובר 'בעיר חדשה ושלמה' לכל דבר".
בחברה להגנת הטבע הסבירו כי מבחינה סביבתית התוכנית פוגעת בשטח גדול מאוד, פתוח וטבעי, בעל ערכיות אקולוגית גבוהה, הגובל במסדרון אקולוגי ארצי: "שטח התוכנית מאופיין בשפע פרטי צומח ובעלי חיים ועושר מינים נדיר. חלקו הצפוני של השטח, בו משתלבים הנחלים אשלון ודימונה, מתפקד כמסדרון אקולוגי פעיל בין שני הנחלים".
עוד הסבירו כי "השטח מאופיין בסלעי גיר ודולומיט מחשופים (יחידות סלע חשופות לעין) קשים, היוצרים מצוקים ומשטחי סלע. ואילו חלקו הדרומי של שטח התוכנית, בו עובר נחל ממשית, מאופיין גם הוא בסלעי גיר ודולומיט, בעל ערכיות מירבית, עם מגוון צומח ועושר מינים גדול. חלק זה מהווה גם בית גידול נדיר לנרקיסים. במרכז התוכנית מאגורות מתקופות היסטוריות (בורות מים) האוספות ומשמרות מי נגר, ועוד אתרי מורשת וארכיאולוגיה. בשל מיעוט המשקעים באזור, המערכת האקולוגית רגישה מאוד לשינויים סביבתיים, שימושי קרקע, השפעות שוליים ושינויי אקלים".
לטענת החברה, התוכנית אושרה להפקדה ולאחר מכן אושרה, בניגוד לדין, מבלי שהוכן תסקיר השפעה על הסביבה. הדרישה להכנת תסקיר הובאה שוב ושוב גם על ידי המשרד להגנת הסביבה, שהוא היועץ הסביבתי לוועדה המחוזית, ואשר מצא ליקויים רבים בתוכנית והתנגד להליך אישורה.
במענה לפניית ynet מינהל התכנון הפנה להחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה שאישרה את התוכנית, ודחתה את התנגדות החברה להגנת הטבע והתנגדויות נוספות. בוועדה ציינו כי דייקו את גבולות התכנון לבינוי, מה שהביא להעתקת מגרשי המגורים משטחים רגישים סביבתית. בחברה להגנת הטבע ציינו כי לא נעשתה בחינה סביבתית ראויה של השטח, אך בוועדה המחוזית אמרו כי "התרשמו מדבריו של עורך התוכנית כי המידע ממחקרים, סקרים ומאגרי תצפיות אקראיות אינו רב". יחד עם זאת השתכנעו שדי בנספח סביבתי שצירפו.
