סטודנטים המבקשים לעבוד בזמן הלימודים, לא יתקשו למצוא כיום משרה פנויה באחד מהתחומים הקלאסיים, דוגמת תיירות, אירוח, ניקיון או אבטחה, אלא שהם לא ממהרים להיענות להן. מתברר, כי השנתיים האחרונות, שבהן העולם מתמודד עם מגפת הקורונה, האיצו מגמה שהחלה להבשיל עוד קודם בקרב האקדמאים לעתיד, המבקשים לעסוק ולצבור ניסיון בתפקידים המשיקים לתחומי לימודיהם והתמחותם.
3 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
סקר של התאחדות הסטודנטים הארצית ומכון "מאגר מוחות" לסיכום שנת 2021, בהשתתפות כ־10,000 סטודנטים/ות ממוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, מעלה, כי 71% מהם עובדים במהלך לימודיהם, מהם כ־52% עובדים בעבודה הקשורה לתחום התמחותם.

מפגרים ביחס ל־OECD

בתחילת משבר הקורונה, אפריל-יוני 2020, נסגרו עקב ההגבלות עסקי אירוח ותיירות לצד עסקים הדורשים שירותי ניקיון ואבטחה, והביאו לכ־55% אבטלה בקרב הסטודנטים. "הייתה פגיעה קשה, כשאחד מכל שני סטודנטים לתואר ראשון היה בחל"ת. רבים לא היו זכאים לדמי אבטלה, כי לא השלימו רצף תעסוקתי של חצי שנה", מסביר גלעד טיש, ראש מחלקת מחקר בהתאחדות הסטודנטים הארצית, ועם זאת מציין, כי לאחר תקופה זו המשק התאושש, והיקף הסטודנטים המועסקים שב בהדרגה לרמה הממוצעת המוכרת מטרום המשבר.
3 צפייה בגלריה
גלעד טיש, ראש מחלקת מחקר בהתאחדות הסטודנטים הארצית
גלעד טיש, ראש מחלקת מחקר בהתאחדות הסטודנטים הארצית
גלעד טיש, ראש מחלקת מחקר בהתאחדות הסטודנטים הארצית
(צילום: סיון צדוק)




אלא שהנתונים העדכניים מצביעים על מגמת שינוי בהעדפות התעסוקה בקרב הסטודנטים. לדברי טיש, בשנתיים האחרונות ישנה מגמת צמיחה משמעותית בנהירה ללימודי מקצועות ההנדסה וההייטק, כשהמקצוע הנלמד ביותר בישראל כיום הוא הנדסת חשמל, ולראשונה תחום ההנדסה עוקף את המשפטים ומדעי החברה. "למעשה, כל מה שקורה בשוק, משתקף בבחירת ההשכלה. זה משפיע גם על שאר המקצועות. אנחנו רואים יותר ויותר סטודנטים ממדעי החיים והפסיכולוגיה, שרוצים שהעבודה הפוטנציאלית שלהם תהיה קשורה לתחומי ההייטק והשיווק ופחות לתחומים המסורתיים. עם זאת מצאנו שרק כמחצית מהסטודנטים מועסקים בתחום לימודיהם, וביחס ל־OECD אנחנו מפגרים במערך ההתמחויות", הוא אומר.
להערכתו, מוקדם לקבוע איך הקורונה השפיעה על תחום זה, אבל היא לבטח תזרז תהליכים שכבר החלו: "למשל, העובדה שהלימודים מרחוק הפכו לשגרה בהחלט משפיעה על שוק העבודה ופותחת תחומים נוספים, כשרבים מעדיפים עבודה פרונטלית או בכלל תפקיד בפריפריה. המספרים עדיין לא תומכים בכך, אבל זו המגמה. לכן יש אחוזי אבטלה גבוהים בקרב סטודנטים לצד המון משרות פנויות, שבעבר היה קל מאוד לאייש", מסביר טיש.
גם נתונים שמגיעים מרחבי העולם תומכים במגמה המתוארת. למשל, בנק אוף אמריקה פרסם, כי בשנה החולפת נרשם שיא במספר הצעירים שמתפטרים ממקום עבודתם. הסיבה לכך אינה עבודה אחרת, אלא שאיפתם לממש את עצמם, בהתאם לחלומותיהם.
יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית אלחנן פרהיימר מוסיף: "התאחדות הסטודנטים ערה לשינויים בשוק התעסוקה ולמאמצים שעל הסטודנטים להשקיע כדי להתאים עצמם לדרישות שוק המשתנה. להשקפתנו, שילוב התמחויות ותעסוקה בתחום הנלמד במהלך תקופת הלימודים יתרום הן לסטודנט עצמו והן לחיזוק הקשר בין שוק התעסוקה לאקדמיה".

השתלבות בסיום התואר

ליאת בן תורה־שושן, מנהלת המחלקה לניהול קריירה באתר הדרושים "אולג'ובס", מלווה במסגרת תפקידה מאות אנשים מדי חודש, בהם סטודנטים רבים, בתהליכים תומכי קריירה, במטרה לספק להם כלים להשתלבות בשוק. "מה שקורה היום הוא פועל יוצא משוק התעסוקה בכלל. אם בתחילת הקורונה צומצמו מרבית המשרות בתחומי השירות הקלאסיים, ורבים יצאו לחל"ת ואבטלה, בשנה האחרונה השוק מתאושש, ויש צמיחה משמעותית בביקוש לידיים עובדות", היא מסבירה. "לצד הקושי בגיוסים, אנחנו רואים את ההשפעה הישירה של התקופה על משרות סטודנטים. אם בעבר הם עבדו בעבודות כלליות, עם פרוץ המשבר הם מצאו עבודות מסודרות יותר, שמאפשרות להם בהמשך להשתלב בארגון".
3 צפייה בגלריה
ליאת בן תורה־שושן, מנהלת המחלקה לניהול קריירה באתר הדרושים "אולג'ובס"
ליאת בן תורה־שושן, מנהלת המחלקה לניהול קריירה באתר הדרושים "אולג'ובס"
ליאת בן תורה־שושן, מנהלת המחלקה לניהול קריירה באתר הדרושים "אולג'ובס"
(צילום: אילן בשור)
לדבריה, התחום שבו נרשמה הדרישה הגדולה ביותר, עם עלייה של 103% רק ברבעון האחרון, הוא עבודות כלליות - משרד, מכירות ושירות בכל התחומים, עם יותר מ־4,000 משרות פנויות. סטודנטים מחפשים משרות כאלה בשל גמישות השעות והשכר הגבוה בזמן קצוב יותר. בד בבד רואים ברבעון האחרון של 2021 עלייה של 125% בעולמות הכלכלה והכספים. בנקים וחברות ביטוח ואשראי רבות מחפשות סטודנטים למינהל עסקים, חשבונאות וכלכלה, לתפקידים התחלתיים, כגון בק־אופיס, בנקאים, אנליסטים, שירות לקוחות, גבייה, בקרה תקציבית וכיוב'.
עלייה בולטת ומתבקשת נוספת נרשמה בתחום מדעי המחשב – מחשבים, רשתות ואבטחת מידע, עם גידול של 120% בתפקידים לסטודנטים בתחום זה ומעל 150 משרות פנויות. "אנחנו מזהים קושי גדול לגייס אנשי טכנולוגיה, כמו מפתחים, אנשי סייבר שמשלבים תוכנה ו־IP וכדומה", מסבירה בן תורה־שושן ומציינת, כי "כדי לעודד אותם להיענות למשרות, החברות משכילות לייצר מסלולי הכשרה מיוחדים לסטודנטים, שעונים לצורך המיידי של הארגון, למשל בתפקידי תמיכה טכנית, הדרכה, הטמעה, הלפ־דסק, IP, QA ועוד, עם אופק השתלבות בתפקידים מקצועיים יותר בתום הלימודים".
לדבריה, גם המחסור באנשי חינוך ומדעי החברה כתוצאה מהבידודים הביא לעלייה של 170% בביקוש למשרות גמישות בתחום זה, עם יותר מ־340 משרות פנויות עבור מי שמבקש להתמחות בתפקידי הוראה והדרכה, מחקר, תפקידים ציבוריים ועוד.
"לאור הגידול המשמעותי במשרות ובצורך בידיים עובדות במהלך 2021, חברות כבר הבינו שצריך לנהל חיים לצד הקורונה ושהעבודה ההיברידית מוטמעת ומאפשרת גמישות. בהלימה לכך אפשרויות נפתחות, ורואים עלייה של 107% במשרות לסטודנטים בכל התחומים. בסופו של דבר, מדובר בהזדמנות פז עבור הסטודנטים להתחיל לבנות ולנהל את מסלול הקריירה", מציינת בן תורה־שושן ומוסיפה, "היום יש המון מידע מקצועי ונגיש ברשת. עשיתם תואר בכלכלה – בידקו מה הצרכים ופעלו בהתאם".