איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת בכר, מכבים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: אריאלה (אלה, 65), אלי (70) והכלבות לונה ולוסי.
מחוץ לתמונה: ארבעה ילדים - שלומית (39), דוקטור לארכיאולוגיה, נעמה (38), אמנית, דניאל (32), ביולוג בחברת סטארט-אפ, מיכל (30), מלהקת בחברת הפקות לתוכניות טלוויזיה.
הבית: בית קרקע עם שטח גדול. אלי: "אנחנו פה מ-1988, כשמודיעין ורעות עוד לא היו קיימות. בית כזה שווה מעל חמישה מיליון שקל. זו איכות חיים שקשה למצוא במקומות אחרים, ואנחנו ממש באמצע בין ירושלים ותל אביב". אלה: "היינו בין האחרונים בבחירת המגרש ונשאר לנו רק השטח בקצה היישוב. בדיעבד היה לנו מזל גדול כי במקומות אחרים בנו לידם, ואנחנו נשארנו בקצה מול השדות. בלילה עוד שומעים את השועלים והתנים".
מכבים? אלי: "זה יישוב של יוצאי תנועת מכבי ותנועת הנוער מכבי צעיר. אבא שלי, דני בכר, היה איש מכבי מגיל תשע עד 89. הוא היה אלוף בולגריה בריצה והיה מנהל מכבי יפו, וגם יו"ר תנועת הנוער מכבי צעיר. תנועת מכבי העולמית רצתה להקים יישוב שיהיה מרכז ספורט עולמי, ואז הרחיבו את היישוב, ואז נכנסנו. כשהגענו לא היה פה כלום ואמרו לנו: 'אתם לא נורמלים', אבל חיפשנו מקום קרוב לטבע". אלה: "זה התחיל כיישוב קהילתי, ובסוכות הייתה סוכה משותפת, ובשבועות ארוחה משותפת בחוץ. תיכננו יחד כל התושבים איך ייראה בית הספר. אבל זה היה מזמן, לפני שמודיעין שאבה ובלעה אותנו לתוכה".
מודיעין? אלה: "עכשיו מודיעין, מכבים ורעות הן עירייה אחת. מצד אחד יש קניון וקולנוע וכל מיני דברים, אבל אנחנו מרגישים שהכסף שלנו הולך עכשיו למקומות אחרים". אלי: "אנחנו, במכבים ורעות, אנשים צנועים ולא שרפנו את המועדון כשזה קרה".
מה אתם עושים? אלה: "למדתי להיות קלינאית תקשורת אבל הבנתי שכסף לא יהיה בזה, אז עשיתי הסבה לתכנות ועברתי להיי-טק. אחרי 20 שנה הגיע שלב שהתחלתי לבכות בשירותים. הלחץ, המתח, השעות, המנהלים - הגעתי לרוויה. במקביל תמיד עשיתי איזשהו סוג של אמנות, וכשהיה 'בית פתוח' ביישוב הצגתי את עבודות הפסיפס שלי. פתאום התחילו לשאול אותי אם אני מלמדת. ככה התחלתי. הייתי בהמון סדנאות בארץ ובחו"ל. אני מלמדת ויוצרת פסיפס".
היצירות נמכרות? אלה: "ניסיתי בהתחלה למכור ביריד, והתחילו להתמקח איתי על המחיר. ניסיתי להסביר שזה הרבה עבודה, אז אמרו לי: 'אבל את נהנית מזה'. ברגע הזה החלטתי שאני לא עושה יותר ירידים, ומוכרת רק בהזמנה".
אלי? "גם אני הייתי הרבה שנים בהיי-טק, והיינו ארבע שנים בסנט-לואיס בארה"ב ברילוקיישן מטעם אמדוקס. אחרי שהבנו שהילדים מרגישים וחושבים שהם אמריקנים, ויתרנו על ההכנסות והבונוסים וחזרנו הביתה. אחר כך עברתי בעוד כמה חברות וניסיתי להקים חברה משלי וזה לא הצליח. היום אין לי כבר משכנתה והילדים גדולים, והחלטתי לעזוב הכל ולעשות בירה".
בירה? אלי: "כבר בכיתה א' אבא שלי היה נותן לי לשתות את הקצף של בירה נשר. כבר אז התחלתי ללמוד את הטעמים. וכשהייתי בהיי-טק טסתי המון לחו"ל והכרתי בירות. ואז היינו בארוחת צהריים אצל אחותי, וגיסי שם בקבוק בירה על השולחן שהייתה מצוינת, ואמר, 'אני עשיתי'. ונדלקתי. אריאלה קנתה לי מתנה קורס להכנת בירה והתחלתי לנסות. ממש בהתחלה הזמינו אותי לאיזו תערוכה גדולה של בירות בוטיק, ובירת החיטה שלי 'ללה' זכתה במקום שני. הייתי בהלם. שנה אחרי, עוד בירה שלי זכתה במקום שלישי בפסטיבל 'עיר הבירה' בירושלים מבין מאות בירות, וחשבתי שאם זה כל כך טוב - למה שלא עוד אנשים ייהנו. החלטתי להקים מבשלה משלי".
מבשלה? אלי: "מישהו שמר עליי מלמעלה וזה לא הסתדר. יש מלא תקנות של משרד הבריאות ובירוקרטיה מפה ועד להודעה חדשה. מפילים עליך את כל חוקי החלב, הגבינה והבשר, למרות שזה לא קשור. התחברתי עם מבשלה קיימת ויצא פגז. חשבתי למכור למסעדות ולברים, אבל אני רוצה לראות את מי ששותה את הבירה שלי ולמזוג לו בעצמי. אז החלטתי שאמכור בשווקים ובאירועים. עשיתי בר-קרוואן".
בר-קרוואן? אלי: "לפני שנה עמדתי עם הדוכן שלי באיזה אירוע, ופתאום בא מישהו עם פולקסווגן ישנה ומכר את הבירות ממנה. זו הייתה הצלחה אדירה כי כולם הלכו אליו, ואז הבנתי, שיעור לחיים, כמה זה חשוב להיות שונה. הקרוון מתחבר לרכב ואני מגיע עם זה לכל הארץ. אני מת על זה. באים אנשים, טועמים מהבירה, אתה נהנה לראות אותם נהנים ואומרים לך דברים טובים - מה יותר כיף מזה? ואם ייצא לך גם להרוויח מזה כסף - כולם מרוצים. בשנה האחרונה היה יותר קשה, אבל זו בהחלט פרנסה".
העתיד? אלי: "אני שמח בחלקי, אין לי שאיפות לשווק את הבירה לכל העולם. המחירים הוגנים ואני רוצה למזוג לאנשים את הבירה שלי".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
