החלטת הריבית שיקבל בנק ישראל ביום שני הקרוב תהיה מההחלטות הכלכליות החשובות בעת האחרונה והמשק כבר נערך לקראתה. מלאכתה של הוועדה המוניטארית של בנק ישראל לקביעת מדיניות הריבית לששת השבועות שלפני פסח לא תהיה קלה ופשוטה. השאלה תהיה בעצם רק אחת: איזה גורם יכריע לטובת הפחתת ריבית שנייה ברציפות או השארתה ברמה הגבוהה יחסית של 4.5% לפחות עד סמוך לערב חג האביב.
כמו במשחק כדורגל שלא ברור מראש מי ינצח בו, כאשר ברקע נסיבות שונות, כך גם, להבדיל, בהחלטת הריבית. אם בכדורגל ההשפעה של ביתיות אחת הקבוצות חשובה, לעתים מזג האוויר או מכת פציעות והפתעה בבעיטה לשער בדקה ה-90 – מכריעים מי ינצח את המשחק, הרי גם בהחלטה הקרובה של בנק ישראל השאלה תהיה היא "מי ינצח" הפעם.
האם תהיה זאת האינפלציה היורדת, שכבר נכנסה לטווח היעד שקבעה הממשלה (1% עד 3% בשנה) שתגבר על הדוח הקשה במיוחד והורדת הדירוג הראשונה לישראל של חברת הדירוג מודי'ס – ותוביל להורדת הריבית?
האם העובדה שהמדינה שרויה במלחמה מתמשכת כבר כמעט חמישה חודשים "תנצח" את התקציב הגירעוני הגרוע וחסר המעוף, שהכנסת צפויה לאשר בראשית חודש מרץ – והריבית הבסיסית במשק תרד למרות זאת ברבע אחוז ל-4.25%?
או אולי דווקא הנתונים המאכזבים של צמיחה שלילית לנפש (מינוס 0.1%), שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק בשבוע האחרון, אל מול החשש מעליות מחירים רבות שמצויות כבר בצנרת יצרניות ויבואניות המזון ומוצרי ההגיינה, יובילו בסופן של ההתייעצויות בוועדה המוניטארית לחשש גובר מאינפלציה מחודשת וימנעו הפחתת ריבית?
בבנק ישראל יצטרכו הפעם, אולי עוד יותר מתמיד, להתחשב בכל הגורמים הללו, לפני שהבנק המרכזי של ישראל ימשיך להיות היחיד מבין המדינות המתקדמות שמכריז על עוד הפחתת ריבית.
נראה שהירידה ברמת החיים, הצפויה בעת הקרובה בישראל, מובטחת. תקציב של גזירות, עם מיסים חדשים וקיצוצים נרחבים בשירותים לאזרחים, הנובעים מהקיצוץ החד בתקציבי המשרדים (כרגע, עד שיאושר התקציב – 67 מיליארד שקל), מלווים הפעם במלחמה קשה ומורכבת. רק במקום נוסף אחד בעולם מתנהלת כיום מלחמה מתישה נוספת, במרכז אירופה. התמשכות המלחמה מעבר למצופה במזרח התיכון, במקביל לאותה מלחמה שמלאו לה השבוע שנתיים בין אוקראינה לרוסיה, שמשפיעה לרעה על מחירי חומרי הגלם גם בישראל - מחייבת משנה זהירות בקבלת ההחלטה הסופית בלשכתו של מי שמוגדר, ולא רק בשנה האחרונה, כ"מבוגר האחראי" במשק הישראלי, הנגיד פרופ' אמיר ירון.
הדאגה בבנק ישראל רבה לא רק בשל המצב הכלכלי המתדרדר במדינה, אלא גם ובעיקר בשל התנהלותה הכושלת גם בתחום הכלכלי של ממשלתה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. שני האישים יהירים בהכרזותיהם שיש מי שמכנה הזויות כי "מצב הכלכלה טוב מאוד". שניהם לא דאגו לבטל את ההסכמים הקואליציוניים, שניהם לא חושבים אפילו לסגור כמה משרדים ממשלתיים מיותרים, בהם: משרדי המודיעין, האסטרטגיה, ירושלים והמורשת, ושניהם מזלזלים בעיקר בדוח המשמעותי של חברת דירוג האשראי השנייה בעולם, מודי'ס, ומכנים את הדוח שלה "מניפסט פוליטי" ו"דוח שכלל לא קשור לכלכלה". אמירה הזויה שכבר זכתה לביקורת רבה בעולם.
גם נגיד בנק ישראל איננו חירש. הוא שומע את ההתבטאויות הללו, ובהיותו ג'נטלמן, למרות שהוא עומד בראש גוף עצמאי לחלוטין, מתבטא בעדינות. אמנם הנגיד כבר חרג מעט ממנהגו והשתמש בביטוי "מדרון חלקלק", כאשר הכנסת ניסתה שוב השבוע להתערב בעניינים לא לה, שמצויים בלעדית בסמכות בנק ישראל, אולם את אמירתו הנחרצת בעניין אי שביעות רצונו מהמתרחש בעת הזאת בניהול כלכלת הארץ עלול פרופ' ירון להשמיע בבהירות רבה ביום שני הקרוב במסיבת העיתונאים שיקיים בצמוד להחלטת הריבית.
את המצב שהתהווה הסביר אולי טוב מכולם מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת, ח"כ וולאדימיר בליאק. ואלה הנתונים שניתח: בשנת 2024 תשלם המדינה (למעשה האזרחים ישלמו מכיסם) 208 מיליארד שקל על החזר חובות. 160 מיליארד מהם יהיו על חשבון הקרן ו-48 מיליארד על חשבון הריבית שהולכת ועולה להלוואות המדינה בשל הורדת דירוג האשראי.
בשנת 2024 החזרי החובות יעלו ב-3.7 מיליארד שקל, ב-2025 ב-6.8 מיליארד שקל וב-2026 בעוד 10 מיליארד. הסכומים האלה עלולים לגדול, אם וכאשר הגירעון יעלה, בוודאי אם המלחמה תתמשך וחלילה תתרחב לחזית הצפון.
ואת הנתונים הללו בוחנים מקרוב גם בחברות דירוג האשראי פיץ' וסטנדרד אנד פור, שיותר משוקלות כבר להוריד אף הן את דירוג האשראי של ישראל בשבועות הקרובים. ומי שמבין זאת טוב מכולם הוא החשב הכללי באוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, שיצא בדחיפות ללונדון לנסות ולשכנע את הכלכלנים שם שלא לבצע הורדת דירוג, דוגמת חברת מודי'ס. אגב, לדבריו המשקיעים ברחבי העולם דווקא עדיין לא מודאגים מדי ממצב הכלכלה בישראל, מקווים לטוב, ורובם ימשיכו להשקיע באגרת החוב של ישראל. הלוואי.
אולם, כאשר הגירעון הצפוי עומד על שיעור של 6.6% מהתוצר, הצמיחה בישראל היא שלילית, רק 2%, חיילי מילואים רבים עדיין מגוייסים, מה שמכביד על המשק, עשרות אלפים מתושבי קווי העימות בצפון ובדרום מפונים, וחברי הממשלה עסוקים בימים האחרונים יותר בקידום נציגי מפלגותיהם בבחירות לרשויות המקומיות מאשר בדאגה למצבם הכלכלי של העסקים והמפונים – יצטרכו נגיד בנק ישראל וחמשת חברי הוועדה המוניטארית הנוספת לשקול היטב היטב את החלטתם ביום שני. האם אכן זאת העת להפחתת ריבית נוספת - למען האזרחים והעסקים - וחרף התנהלותה הכושלת של ממשלת ישראל בתחום הכלכלי? ביום שני בשעה 16:00 נדע את התשובה.
פורסם לראשונה: 13:05, 23.02.24
