בית המשפט למשפחה בחיפה הורה על ביטול הסכם ממון המנוסח באופן קיצוני לרעת הבעל, כשבין היתר נקבע בו שעליו לשלם לגרושתו אלפי שקלים בחודש עד מות אחד מהם. בפסק הדין שפורסם לאחרונה קבעה השופטת הילה גורביץ עובדיה שההסכם נועד להעניק לאישה תקופת הסתגלות ולא פרנסה לכל החיים.
התובע הוא אזרח ישראלי ואת אשתו הכיר לפני כ-35 שנה בחו"ל. לימים היא התגיירה והם חיו בצפון הארץ. הסכם הממון שבמוקד ההליך נחתם ואושר במאי 2015, לאחר שחלה הידרדרות ביחסים ביניהם, והוא כולל תנאים מפליגים ביותר לטובת האישה.
כך למשל, נקבע בו שכשלב ראשון ישלם הבעל לפרודתו 13 אלף שקל בחודש, ועד שנת 2035 יעביר אליה 8,000 שקל מדי חודש. מאפריל אותה שנה ועד לפטירת מי מהם, על הגבר לשלם לאשתו לשעבר 6,500 שקל בחודש. בנוסף נקבע שהאישה תגור בדירה המשותפת חינם עד למכירתה, וכי היא תמונה כמוטבת בלעדית בפוליסת ביטוח חיים שיחזיק הבעל, עד שימלאו לו 71.
באפריל 2017 הם התגרשו באופן רשמי וחמש שנים לאחר מכן הגיש הבעל תביעה לבית המשפט לביטול הסכם הממון. לטענתו, החוזה הופך אותו הלכה למעשה ל"גרוש-נשוי" שמחויב לפרנס את גרושתו עד יומה האחרון. לדבריו הוא נחתם תחת הטעיה, עושק וחוסר תום לב מצדה, ועל כן יש לקבוע שהוא בטל.
מנגד טענה האישה שבעלה לשעבר, אדם משכיל ובעל חוכמת חיים, חתם על ההסכם בדעה צלולה, ללא הטעיה מצדה ומבלי שהופעל עליו לחץ כלשהו. מכאן, לטענתה, שההסכם תקף ויש לדחות את התביעה.
אבל השופטת גורביץ עובדיה שוכנעה שכוונת הצדדים בהסכם הייתה לאפשר לאישה תקופת הסתגלות קצובה בזמן, עד שתמצא עבודה ו"תעמוד על הרגליים" מבחינה כלכלית, להבדיל מחיים על חשבון הגרוש לצמיתות.
עו"ד דוריס מור"אומד דעת הצדדים היה כי לאחר שהנתבעת תשוב לשוק העבודה, חיובי התובע יבוטלו / ישתנו", כתבה, והוסיפה שבניגוד למועד חתימת ההסכם, כיום האישה עובדת, הגם שלא ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה.
בפסק הדין צוין שהציפייה שהאישה תתחיל לעבוד לפרנסתה ובעלה לשעבר יפסיק לתמוך בה כלכלית "היא הבסיס להוראות ההסכם, ובהתאם יש לפרש את ההסכם או להורות על בטלות הוראה הנוגד אומד דעתם זו".
על אודות הרקע להסכם כתבה השופטת שהבעל חש רגשות אשמה על כך שאילץ את גרושתו להתגורר בישראל, רחוק ממשפחתה בארץ מוצאה, וכי נוכח החיובים בהסכם המוטים באופן קיצוני לרעתו - הוא נאלץ לגור אחרי גירושיו במשרד שלו, לישון שם על ספה נפתחת ולהתקלח בחדר כושר, כל זאת כשהוא ממשיך לשלם את המשכנתה על הבית.
השופטת הסכימה שההסכם נחתם תחת עושק מצד האישה, שעמדה על המשך קיומו שלא בתום לב. לפיכך נקבע כי בחלוף כ-3.5 שנים ממועד הגירושים, שניתנו לאישה כתקופת הסתגלות, ההסכם בטל. לטובת הבעל נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 42.5 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד לירן שוובר קידר
• ב"כ הנתבעת: עו"ד הראל קרמר ואח'
• עו"ד דוריס מור עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
