הבנק המרכזי האירופי (ECB) העלה היום (חמישי) את הריבית באיחוד ב-0.25% נוספים, לשיעור של 4.25%. זאת, למרות ששיעור האינפלציה בגוש האירו ירד יותר מהצפוי בפרסום האחרון של מדד המחירים לצרכן בסוף יוני - ועמד על קצב שנתי של 5.5%, הרמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 2022. שיעור הריבית על פיקדונות עלתה גם היא מ-3.5% ל-3.75%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מדובר בהעלאת ריבית תשיעית ברציפות של הבנק האירופי המרכזי, שנלחם בצורה עיקשת באינפלציה בגוש, שכבר עמדה בחודש אפריל על 7%, ירדה ל-6.1% במאי, וכאמור ביוני עמדה על 5.5%. בדיוק לפני שנה העלה הבנק המרכזי את הריבית לראשונה באיחוד מאז שנת 2019, משיעור אפסי לשיעור של 0.5%.
יחד עם זאת, החשש של הבנק המרכזי הוא ממדד הליבה, שמכיל את סל המוצרים הבסיסי למעט האנרגיה והמזון, שנחשבים ליותר "הפכפכים", ובכך חוזה באופן מדויק יותר את האינפלציה. הנתונים של מדד הליבה פחות טובים מהאינפלציה הכללית, ולכן, למרות הירידה באינפלציה, קברניטי הבנק מחליטים להמשיך ולהעלות את הריבית במטרה להילחם במחירים היקרים. כך למשל, בחודש הקודם, מדד הליבה עלה ל-5.4%, אחרי שבחודש מאי היה בקצב שנתי של 5.3%.
שיעור האינפלציה וגם מדד הליבה גבוהים בהרבה מהיעד של הבנק המרכזי האירופי, שעומד על 2% בלבד. בבנק צופים שהאינפלציה תרד לשיעור של 3% רק במהלך שנת 2023 ול-2.2% ב-2025. נתוני האינפלציה בגוש האירו לחודש יולי צפויים להתפרסם מחר, ויהיה להם משקל רב בהחלטת הריבית הבאה של הבנק המרכזי האירופי.
ברקע ההחלטה של הבנק בראשות הנשיאה כריסטין לגארד, האירו ממשיך להתחזק בשבועות האחרונים מול שורה של מטבעות מובילים, בהם גם הדולר והשקל. למעשה, המטבע של האיחוד נמצא כעת בשיא של כשנה וחצי מול הדולר (נסחר סביב 1.11 דולרים) ובשיא של כארבע וחצי שנים מול השקל (נסחר סביב 4.12 שקלים).
זאת, לאחר שבחודשים האחרונים רשם המטבע האירופי עלייה של לא פחות מ-27% אל מול המטבע המקומי (מאז השפל שרשם באוגוסט אשתקד), ושל כ-16% אל מול הדולר (מאז השפל של ספטמבר אשתקד).
חלק גדול מהעליות בחודשים האחרונים בשער האירו נזקפות לעליות הריבית החדות שנועדו להתמודד כאמור עם האינפלציה הגבוהה בגוש. יחד עם זאת, עלייה חדה בשער האירו מקשה על הכלכלה האירופית, אשר בחלקה הגדול מתבססת על יצוא למדינות זרות, וייתכן כי העליות האחרונות בשער המטבע ישפיעו על המשך ההחלטות של הבנק המרכזי.
גם בארה"ב העלו את הריבית
הצעד של הבנק האירופי זהה להחלטה של הפד (הבנק המרכזי האמריקני), שהכריז אתמול על העלאת ריבית נוספת, לטווח של 5.25%-5.5% - הגבוהה ביותר זה 22 שנים. אגב, בהחלטת הריבית הקודמת החליט הפד שלא להעלות את הריבית.
בתוך כך, היום פורסם כי כלכלת ארה"ב צמחה ברבעון השני ב-2.4% - מעל תחזיות האנליסטית שצפו לצמיחה של 2%. גם ברבעון הראשון הצמיחה בארה"ב הפתיעה לטובה כשעמדה על 2%, לאחר שהצפי היה לעלייה של 1.4%.
החלטת הפד הגיעה למרות ששיעור האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בחודש יוני ל-3%, אחרי שעמד על 4% במאי. מדובר בירידה דרסטית לעומת יוני 2022, אז קצב האינפלציה השנתי היה 9.1%. "יש עוד דרך ארוכה להשבת האינפלציה לרמה של 2% (היעד העליון של האינפלציה בארה"ב). עברנו דרך ארוכה אבל ההשפעה של ההידוק המוניטארי עדיין לא התממשה במלואה", אמר יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אחרי ההחלטה.
ומה קורה בישראל? ב-10 ביולי החליט בנק ישראל, לראשונה אחרי עשר העלאות ריבית רצופות, לעצור, והותיר את הריבית על 4.75%. בבנק ישראל ציינו כי ההחלטה לעצור את העלאות הריבית התקבלה על אף שהאינפלציה עודנה גבוהה, אך בין היתר גם לאור כך שבחודשים האחרונים מסתמנת האטה. ארבעה ימים לאחר החלטת הריבית פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני, שנותר ללא שינוי, והאינפלציה ירדה ל-4.2%.
יחד עם זאת, מגמת פיחות השקל נמשכת וביחד עם אי-הוודאות הגדולה ששוררת בעקבות המשך החקיקה סביב המהפכה המשפטית, לא מן הנמנע שהבנק המרכזי המקומי יכריז על העלאות ריבית נוספות בשבועות ובחודשים הקרובים.
פורסם לראשונה: 15:15, 27.07.23
