בגיל 24 הוא התחיל להרגיש שהתסכול אוכל אותו מבפנים. מכרסם לו בגוף. כלפי חוץ הכול נראה מושלם, יפתי היה בדרך הבטוחה למעלה: מנחה קבוע בערוץ הילדים וזמר ומלחין שעומד מאחורי שורה של להיטים שמתנגנים ברדיו. אבל הילד שגדל בקיסריה לאבא, איש עסקים מצליח, הרגיש לוזר. הוא הבין שמתעשיית הבידור בישראל כבר לא יעשה את המיליונים שחלם עליהם, השאיר את שם הבמה, יפתי, מאחור, חזר להיות יפתח קרזנר ויצא לחיים חדשים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"תביני, הייתי כוכב ילדים, השירים שלי מושמעים ברדיו ורצים במצעדים, אבל אני כמעט לא מרוויח כסף. התחיל להיווצר אצלי דיסוננס שמצד אחד אני מפורסם אבל מצד שני לא יוצא לי מזה כלום. הרגשתי מופסד. אני מגיע מבית של יזמות עסקית, אבא שלי יזם-על בארץ ובחו"ל. הוא רק חיכה לתסכול שלי מהמוזיקה והתחיל לשבת עליי שאני חייב להרוויח כסף ממקצוע אחר. זה היה בגיל 24, האות לעזוב את הבית של ההורים, יצאתי למסע. התחלתי לעשות תואר ראשון במשפטים והתנדבתי לצבא שלא יכולתי לעשות בגיל 18 בגלל בעיות רפואיות. אחרי שסיימתי את הצבא התחלתי לרכז את הפוקוס בביזנס וביזמות".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היום אפשר להגיד שהמהפך הושלם. כשהעיתונים הכלכליים דיווחו השבוע כי בנק הפועלים משקיע 10 מיליון דולר בחברת ההיי-טק קיסתרה, ספק אם מישהו קישר בין יפתח קרזנר, המייסד והנשיא שלה, ליפתי הזמר וכוכב הילדים. השבוע תחגוג קיסתרה יום הולדת שבע. מאחוריה כבר גיוסים בסכום כולל של 76 מיליון דולר. החברה שפועלת בתחום האינשורטק מפתחת מערכת מבוססת ענן לניהול השיווק וההפצה הדיגיטליים של חברות ביטוח בארה"ב. הכנסותיה נאמדות בכ-100 מיליון דולר בשנה ושוויה מוערך בקרוב למיליארד דולר, סוג של יוניקורן בהתהוות.
זה אומנם סיפור סינדרלה קלאסי, אבל מעורב בו גם נסיך אמיתי, איש העסקים והמיליארדר, טדי שגיא. "דרך אבא שלי הגעתי לטדי שגיא והתחלתי להיצמד אליו", מספר קרזנר איך כל התחיל. "בשלב מסוים עברתי לגור בלונדון וחיפשתי עבור טדי עסקאות קנייה של חברות. התחום שעניין אותנו היה לקנות מוסדות פיננסיים, מיני בנקים בלונדון.
"עם הזמן שמתי לב למשהו מטורף. מצד אחד טדי והצוות שלו עסקו בהימורים באינטרנט, שיא הקדמה הטכנולוגית, אחד הכוחות המניעים של תעשיית ההיי-טק, ומצד שני כשבאתי לבנקים ראיתי תעשייה שמגלגלת מיליארדים אבל שהטכנולוגיה בה עשרים שנה אחורה. באתי כמשקיף טרי מהצד שלא מכיר את עולם הבנקאות והביטוחים והייתי בהלם. הרחתי הזדמנות. הבנתי שמישהו מפספס פה. היה לי חבר שהתעסק בתחום הבנקאות באמריקה, מיד טסתי אליו, ישר נחתתי לכנס של בנקאות בדיסנילנד בפלורידה למשך ארבעה ימים. שתביני, אני, השטותניק, בדיסני, במקום לחרוש על המתקנים וללכת למסיבות יושב בכנס של בנקאות ומקשיב".
ומה גילית?
"שבאמריקה הם בכלל עדיין 20 שנה מאחורי אנגליה מבחינת השיווק והקדמה. אני מתקשר לאבא שלי ואומר לו 'אתה לא מבין מה קורה פה, גיליתי מכרה זהב'. ידעתי שלמרות שאני לא איש טכנולוגי אני הולך לפתור לכל הבנקים וחברות הביטוח את הבעיה הזו. חזרתי לארץ והקמתי חברה שמתעסקת בייעוץ של מכירות לבנקים באמריקה. זיהיתי שהם משווקים את המוצרים בצורה לא יעילה, לא טכנולוגית, כלום. הקמתי חברה שתיתן ייעוץ אבל אני לא איש טכנולוגי. החברה שלי עבדה רק באוף-ליין שזה היה בעייתי. שנתיים התבחבשתי עם עצמי, סגרתי ופתחתי חברות וידעתי שהסוד שלי טמון בלדעת איך להפוך את הרעיון שלי למוצר טכנולוגי".
"כשבאתי לבנקים ראיתי תעשייה שמגלגלת מיליארדים אבל שהטכנולוגיה בה עשרים שנה אחורה. באתי כמשקיף טרי מהצד שלא מכיר את עולם הבנקאות והביטוחים והייתי בהלם. הרחתי הזדמנות. הבנתי שמישהו מפספס פה"
ואז קרזנר פגש את השותף העתידי שלו, שגב שילטון. "לפני שמונה שנים התחלתי לדבר עם אנשים מהמרקטינג הטכנולוגי בארץ כדי לראות איך אני מתקדם עם הרעיון שלי. אחד מהאנשים שפגשתי בחברות הפרסום הדיגיטלי היה שגב. הבחור יושב אצלי במשרד ואני קולט שזה הבנאדם הכי חכם שפגשתי בחיי, מדבר בגובה העיניים, לא מתנשא ולא בא לדפוק אותי. אני עוצר אותו אחרי חצי שעה ואומר לו 'שגב, תשמע, לא הבנתי מילה ממה שאמרת לי כי אני לא מבין בטכנולוגיה, אבל יש לי חדשות טובות וחדשות רעות - הרעות זה שאתה הבנאדם הכי חכם שפגשתי בחיים שלי ושנמצא בתקופה הכי נכונה לצמוח בה. ולמה זה חדשות רעות? כי אין לך שקל על התחת ואתה בדרך לשום מקום'. הוא אמר תודה וקם כדי ללכת. ואז עצרתי אותי והמשכתי, 'אבל החדשות הטובות הן שגם לי אין שקל על התחת אבל יש לי רעיון מצוין. אם אתה לוחץ לי את היד אנחנו הולכים 50:50 על רעיון שישנה לנו את החיים'".
לחץ יד?
"לחץ. מאז ועד היום אין לנו הסכם מייסדים רגיל, אין לנו 40 עמודים של חתימות. רק הורדתי טופס מרשם החברות, חתמתי ופתחתי חברה. כשבאו ממנורה ובנק הפועלים להשקיע בנו הם ביקשו מסמכים אבל אמרתי להם שיש לי רק לחיצת יד מלפני שבע שנים. במאי 2015 פתחנו את קיסתרה ובשנה האחרונה התפוצצנו עם מכירות שעמדו על כ-100 מיליון דולר".
מה משמעות השם קיסתרה?
"הגעתי לגיל 29 עייף, צעיר אבל אחרי כמה כישלונות לא קלים. התעייפתי ואמרתי שהחברה הזו היא או הכול או כלום. שאיתה אני מצליח סופית. Kiss זה לנשק באנגלית Terra זה אדמה בלטינית. זהו, אני הגעתי הביתה ולא זז ממנו, אין יותר לאן ללכת. וזו החברה שלנו. אין לי סירות הצלה מאחורה. גם בתוך הלוגו מצויר בית. החברה היא הבית שלנו".
"הייתי תלמיד מאוד גרוע בתיכון", קרזנר מודה. "הפרעות קשב ברמה הכי גבוהה. במקום ללכת ללימודים הייתי בורח לים לשעות. באותה תקופה סאבלימינל היה כוכב ענק ואני הייתי שורה ראשונה בכל ההופעות שלו. אני לא יודע לשיר או לנגן אבל אני איש של מילים, כותב שירים מכיתה א', אז פתאום עלה לי רעיון שאולי בראפ אמצא מקום. יום למחרת הסתכלתי על העטיפה של האלבום של סאבלימינל, ראיתי שם את רשימת הקרדיטים והרמתי לכולם טלפון. נסעתי באוטובוס לפגוש את נמרוד רשף משב"ק ס' באולפן שלו ומשם הכול היסטוריה.
"התחלתי לעבוד על האלבום הראשון שלי, בלי שום רקע במוזיקה. השיר הראשון שהוצאתי היה 'בוא לים' עם קליפ מושקע, תוך זמן קצר הוא נבחר להיות שיר השבוע בערוץ 24 שאז היה מאוד חזק. הייתי בשמיים. אמרתי זהו, זה הקריירה שלי. ואז בום, שבוע אחרי פורצת מלחמת לבנון השנייה, נגמר. אין יותר מוזיקה, המומנטום שלי נעצר. נכנסתי לדיכאון, מלחמה אמיתית וכואבת".
בשלב הזה הקול של קרזנר מתחיל לרעוד והדמעות זולגות מעצמן. "שבועיים אחרי אני יושב באולפן ומקבל טלפון מאחי הגדול", הוא אומר ושוב משתתק. "סליחה, קשה לי לדבר על זה. אחי מספר לי שתם פרקש, החבר הכי טוב שלי, נהרג. התרסקתי. בדרך שאני נוסע להורים שלו לנחם אותם אני חושב, מה אני אגיד להם? מה אגיד לאחיות שלו? אם הייתי נגר הייתי בונה לו ארון אבל כל מה שאני יודע זה לכתוב מילים. בנסיעה הזו לקיסריה כתבתי את 'מיליון כוכבים'. השיר בביצוע של עמית, אחות של תם, הפך לשיר המושמע במדינה. המשכתי עם שירים כמו 'הלילה יעבור' שהושמע הרבה ברדיו והוצאתי אלבום בכורה, אבל הרגשתי שאני לא יכול להמשיך עם המוזיקה".
זהו, השארת את עולם המוזיקה מאחור לתמיד?
"לא", הוא עונה מיד. "אחזור במאה אחוז. רוצה עוד ציטוט לא אופייני ליזם היי-טק? ביזנס זה לא הפתרון, זה כלי לשרת מטרה גדולה יותר. אז מאה אחוז אחזור למוזיקה".
קרזנר יושב מולי עם שרשרת מגן דוד על הצוואר, מתראיין בחדר העבודה בביתו בהוד-השרון. בחדר ליד נמצא בנו מיכאל משה בן השנה, ובסלון אשתו כרמל בת ה-26. הוא כבר בן 36 אבל עדיין נראה כמו ילד. גם קצב הדיבור המהיר שעלול לגרום לסחרחורת לא השתנה. מה שהשתנה אצלו זה בעיקר הביטחון העצמי. בכל זאת, הוא עומד בראש חברה שמגלגלת מאות מיליונים בשוק האמריקני.
"אני לא אעזוב את ישראל למרות שבאמריקה יותר קל לעשות ביזנס", הוא אומר. "יותר זול שם, יותר מתגמל. אם מחר אני עולה על מטוס, לוקח את המשפחה שלי ונוחת בניו-יורק, בשנייה שהגלגלים נוגעים בקרקע החברה שלי שווה יותר, ואני מרוויח ארגזים של כסף. יחד עם זאת אנחנו פה. וכאן מתחילה הקריעה. כל שבוע אני בטיסות על הקו לניו-יורק 11 שעות, ללוס-אנג'לס 16 שעות, עד שאתה כבר לא יודע איך קוראים לך, ותוך כדי אתה מנסה לתחזק מערכת יחסים עם אשתך. שבע שנים לא היה לחברה עובד אמריקני אחד כי אנחנו רוצים לפרנס 70 משפחות ישראליות. זו גאווה בשבילי לשלם מסים בארץ. עיקר הפעילות שלנו תמיד תהיה בארץ. למרות שזו חברה אמריקנית במהותה - היא ישראלית בנשמה שלה.
"כשאני שוהה בחו"ל מעל שבועיים הנפש שלי מתחילה לחלות. גם אשתי סובלת מאוד מהסיטואציה, לא לזה היא נרשמה כשהתחתנה איתי. היא משתמשת לפעמים במילים קשות כמו אם חד-הורית ואני מבין אותה. אני עדיין מנסה ללמוד איך מוצאים את הבלאנס. אני עובד על זה המון עם הפסיכולוגית שלי. אני בן 36 ועדיין אין לי תשובות. לא אגיד שכסף גדול לא מסנוור, הוא מסנוור בכל האספקטים של החיים: מסנוור חברתית, מסנוור קשרים בתוך המשפחה, מסנוור זוגיות וגורם להחלטות שאני לא גאה בהן. ביום שבת אני עולה על מטוס ויום ראשון זה יום הנישואים שלי. מה עושים? מה התשובה? אני נוסע לפגישה מאוד חשובה בסן-פרנסיסקו בטיסה של 16 שעות, אבל מוותר על אשתי. אז מה המתמטיקה? מה התשובה הקוסמית של החיים? איך בכלל ניגשים לשאלה הזו? זה יושב עליי".
ומה התשובות שאתה נותן לעצמך?
"אני מרוויח כדי לאפשר לעצמי חופש. קניתי כל מה שאני צריך. כל מה שחומרי יש לי בעולם הזה. רוצה לקנות חופש רוחני, בלי חרטה".
בשונה מחברות היי-טק אחרות, קיסתרה בחרה לגייס רק מגופים מוסדיים ישראליים כמו מנורה מבטחים, שהשקיעה בה 66 מיליון דולר, ובנק הפועלים. אז מה קיסתרה בעצם עושה? חברות הביטוח מתמודדות עם בעיה מרכזית: הן משווקות את המוצרים שלהן בצורה זהה ללקוחות, למרות השוני במחיר שניתן לגבות מכל לקוח בהתאם למאפיינים שלו. במילים אחרות: החברות מתמודדות עם בעיות רווחיות שנובעות משיווק לא יעיל ועלויות גבוהות לרכישת לקוחות. המערכת שפיתחה קיסתרה מייעלת את מערך השיווק של המוצר הביטוחי, בין היתר באמצעות התאמת עלות רכישת הלקוח לשווי המשוער שלו עבור החברה. ההשקעה השבוע של הפועלים בחברה מגיעה כחלק מהתוכנית של קיסתרה להתרחב מתחום הביטוח ולצאת עם מוצרים פיננסיים גם לבנקאות.
"בשנה האחרונה החלטנו שאנחנו רוצים לגדול חזק יותר ומהר יותר ובשביל זה חייבים להיעזר בכסף חיצוני", קרזנר מסביר. "רצינו שותף אסטרטגי, שלא סתם יביא כסף. עם מנורה היינו ביחסים מאוד קרובים ובאחת השיחות זה התגלגל לשאלה - למה שלא תשקיעו בנו כשותף אסטרטגי. חברת ביטוח שמכירה את הצורך בתוכנה ויכולה לעזור לנו להמשיך לפתח. תוך כדי העסקה עם מנורה בנק הפועלים שמעו על ההשקעה, מנכ"ל הבנק קרא לנו אליו, ובום השקיע, גם הוא זיווג מושלם. קיבלנו 66 מיליון דולר ממנורה, עשרה מיליון מהפועלים. מחמיא, מפחיד, מרגש.
"בשנים האחרונות היו בהיי-טק המון גיוסי ענק, זורקים לתקשורת סכומים כאילו זה ב'אהלן אהלן אני שווה מיליארד, אני שווה שני מיליארד'. אני מרגיש שחלק מהחברות לא התייחסו לכסף שהם קיבלו מהמשקיעים בכבוד הראוי. לא נולדתי עם למעלה מ-80 מיליון דולר בבנק אז בוא נתייחס לזה בכבוד הראוי. אם את באה למשרד שלנו את רואה מולך קיר עם שלושה פסיקים (הסמל הבינלאומי למיליארד) ומולו תמונות של בעלים ומנכ"לים של חברות שהפסידו את כל המיליונים שלהם בגלל טעויות ענק כמו 'בלוקבסטר', 'קודאק' - חברות שהגאווה התגברה עליהם. אנחנו מדברים נגד חטא הגאווה. זה המוטו שלי, חייבים להישאר צנועים".
