זאת כבר ממש קטסטרופה. המלחמה המסלימה בימים האחרונים סביב השליטה ברשות החברות הממשלתיות גורמת לנזקים שעלולים לעלות כסף גדול, לא רק למאזני החברות כי גם לתקציב המדינה, שנהנה בכל שנה ממיליארדי שקלים המתקבלים מתמלוגי החברות הממשלתיות.
תמצית הסיפור העצוב הזה: השר הממונה על החברות הממשלתיות והשר לפיתוח אזורי, דודי אמסלם, נלחם מלחמת חורמה במנהלת הרשות, מיכל רוזנבוים, שמכהנת בתפקיד מזה קצת יותר משנה, וזאת משיבה מלחמה בכלים העומדים לרשותה. התוצאה: נזק עצום לחלק לא מבוטל מ-70 החברות המגלגלות מאות מיליארדי שקלים בשנה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
הנה רק כמה עובדות מכעיסות במיוחד: בחברות הממשלתיות חסרים כעת בדיוק 50% מהדירקטורים האמורים לכהן בהן - 310 מתוך 620 דירקטורים. בכ-10 חברות אף נוצר מצב שהדירקטוריונים לא יכולים להתכנס ולקבל החלטות גורליות לחברות משום שאין בהן כבר קוורום חוקי (מספיק חברים) לניהול ישיבות על פי חוק. הסיבה: אמסלם הורה להפסיק לחלוטין את תהליך מינוי הדירקטורים מתוך רשימת המועמדים הנכללים ב"נבחרת הדירקטורים".
את הקמת הנבחרת יזם לפני עשר שנים שר האוצר דאז, ח"כ יאיר לפיד, כיום יו"ר האופוזיציה. המטרה הייתה להפסיק את מחול מינויי הדירקטורים המקורבים פוליטית למפלגות השלטון ובעיקר את אלה שאינם כשירים כלל לכהן כדירקטורים. אמסלם מבקש כעת לבטל את הנבחרת כדי לאפשר מינוי דירקטורים ללא כל מגבלה של קרבה לשרים הממנים, וגם בלא מגבלת תואר שני ומומחיות בתחום פעילות החברה הממשלתית.
אולם, אמסלם לא מרוצה גם מקיומה של ועדת אישור המינויים הבכירים בחברות הממשלתיות, "ועדת השופטת דותן", ומבקש לפגוע גם בפעילותה, כפי שטוענים ברשות החברות הממשלתיות.
נציב שירות המדינה חבר לאמסלם?
אתמול (שלישי) עלה המאבק מדרגה: ברגע האחרון, בסיועו המוזר של נציב שירות המדינה, הפרופסור דניאל הרשקוביץ, שחבר לאמסלם בעניין זה, הורה לבטל לאלתר את הליך מינויו של משנה למנכ"לית רוזנבוים. זאת זמן קצר לפני שהמנכ"לית עמדה לראיין את כל המועמדים. גם הליך מינוי יועץ משפטי קבוע לרשות החברות הממשלתיות הופסק מיידית בהוראת הנציב. בתפקיד זה מכהנת מזה זמן ממלאת מקום, שעומדת לעזוב את הרשות בקרוב.
היום ביקשה רוזנבוים לפגוש את הנציב הרשקוביץ ולספר לו על "התעמרות", כביכול, של אמסלם כלפיה – אבל לא נענתה כלל בתשובה. אגב, אמסלם טוען שרוזנבוים היא ש"מתעמרת" בעובדי רשות החברות.
המאבק בין השניים מתפרס על שורת מינויים, אי מינויים והדחות מתוכננות בחברות - ממינוי מנכ"ל לרכבת והדחת יו"ר הדואר, ועד לעימותים סביב פיטורים של בכירים בנמל אשדוד וברשות החברות עצמה.
את מנהלת הרשות מגבים לאחרונה שוב ושוב בלשכת היועצת המשפטית לממשלה, אתמול למשל בפרשת ביטול הליך בחירת משנה למנכ"ל. אולם את האדונים אמסלם והרשקוביץ עמדת משרד המשפטים לא מעניינת עד כדי כך שהם אפילו לא מגיבים לרוב להערות של הפרקליטים.
משמעות ביטול עילת הסבירות
היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, התבטא אתמול ארוכות בוועדת החוקה, בדיון בנושא חוק הסבירות, והתייחס להשפעה על ראשי האגפים באוצר, אך הדבר רלוונטי גם במקרה של מהלך לפיטורי מנהלת רשות החברות, שבג"ץ כיום עוד יכול לפסוק שאינו סביר.
"בכירי משרד האוצר ממונים לתקופה קצובה של 5-4 שנים למשרה ניהולית בכירה שיש בה חשיבות לעצמאות ושיקול הדעת שלהם", הסביר מסינג. עכשיו אפשר יהיה לפטר את כל אחד מראשי האגפים בטענה של משבר אמון או אי התאמה מובהקת לתפקיד. זה יכול לעלות במקרים של אי הסכמה של השר עם הפקידים או שלא מצאו חן בעיני השר. בהיעדר עילת הסבירות תצומצם היכולת לפקח על הפיטורים עד כדי ביטול לגמרי".
מסינג, שהבוקר פרסמנו שמתנגד למינויו של יוסף זינגר ליו"ר רשות ניירות ערך, בשל אי התאמה וחוסר בכישורים מתאימים, כביכול, התבטא עוד בכנסת: "מינויים של 4 ראשי אגפי הליבה במשרד האוצר נעשים בפטור ממכרז וללא ועדת איתור. כל זה לפי תנאי סף שניתן לשנותם מעת לעת. הכל נקבע בהחלטות ממשלה שניתן לשנותן בצורה פשוטה ביותר, ללא ביקורת שיפוטית. למשל החשב הכללי, יש לו שורה של סמכויות. תארו לעצמכם ששר אוצר כלשהו יחליט שהוא ממנה לתפקיד החשב הכללי איש ללא ניסיון וללא השכלה בעניינים כלכליים. הלוא אין חובה כזאת בחקיקה. לתפקיד הרי לא נקבעו תנאי כשירות בחקיקה. אם הופכים את אפשרות הפיטורין לקלה ביותר, כך כל נושא משרה במשרד האוצר יחשוב שכל החלטה יכולה להיות ההחלטה האחרונה שלו, שאם לא תמצא חן זה יוביל לפיטוריו".
ועוד לפני שינוי (או אי שינוי) עילת הסבירות, המאבק המתיש והמכוער בין השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, שמבקש להשתלט על כל תחום המינויים בחברות, לבין מנהלת הרשות, גורם בינתיים לנזקים עצומים לחברות. חבל מאד שראש הממשלה לא מתערב במריבה הזאת, אחרי שבעבר אמר לא אחת כי "החברות הממשלתיות הן גאוות המדינה שמביאות לה גם לצד ההישגים הגדולים רווחים נאים". עכשיו לפחות הם יגרמו כנראה להפסדים. כאשר לא יכהן בראשות הרשות אדם ללא פניות - לא יימצא מי שיפעל כפי שפעלה רק לאחרונה מנהלת הרשות הנוכחית, כאשר התנתה תשלום של בונוסים עצומים (62 מיליון שקל) בחברה ממשלתית ביטחונית בכך שרווחיה השנתיים של החברה (52 מיליון שקל בלבד) יגדלו לאלתר לסכום שימנע מהחברה לסיים את השנה בהפסדים בגין בונוסים מופרזים.
סיפור עצוב על מצב אבסורדי שגורם בעת כלכלית קשה לנזקים למשק ולתקציב המדינה.
