350 מיליון שקל יקבל קיבוץ בארי כתקציב שיקום מהמדינה בעקבות אירועי 7 באוקטובר. זהו התקציב הגדול ביותר מבין עשרת היישובים שנפגעו במלחמה ובאחריות מינהלת תקומה.
מבין היישובים שנפגעו: בארי, ניר עוז, כפר עזה, חולית, כיסופים, כרם שלום, נירים, עין השלושה - בארי, כפר עזה וניר עוז יקבלו תקציב שיסתכם במאות מיליונים לכל אחד מהם. אף על פי שהונחה כבר אבן הפינה לשכונת הרחבה בבארי, את תוכנית הבינוי והתכנון הסופית יגיש הקיבוץ למינהלת תקומה בעוד כחודשיים. בנוסף, בתוך שבועיים יבחר הקיבוץ בחברה הנדסית מהגדולות בארץ שתנהל את הפרויקט.
אחד העקרונות שלפיהם ישוקם הקיבוץ נלקח מיפן - שם נאלצו לשקם יישובים שלמים בעקבות אסון רעידת אדמה. כך, העיקרון המנחה את מינהלת תקומה הוא שהיישוב יוביל את הפרויקט ולא המדינה.
מהמינהלת נמסר ל-ynet כי "למדנו מהעולם, ממקומות של אסונות כמו יפן לאחר רעידת האדמה. הוכח שאם הציבור לא מעורב בשיקום - הוא לא מוצלח. תובנה נוספת שנלמדה מהעולם היא להתייחס לשינוי כאל כהזדמנות. בשכונות שנפגעו בבארי התשתיות ישנות מאוד ובחלק התכנון כבר לא תואם את הצרכים של הקהילה. בעגה מקצועית קוראים לזה 'בילד בק בטר', לבנות מחדש טוב יותר. אנחנו לא באים לשנות את אופי החבל, היישובים ייקחו אחריות בחשיבה, בתכנון ובביצוע איך ייראה היישוב שלהם".
לא לאתר הנצחה
יום עיון בנושא שיקום העוטף נערך לאחרונה בבית ליבלינג בת"א בהשתתפות דורון שגב, אדריכל חבר בארי. מהדברים שלו עולה בבירור כי חברי הקיבוץ מתנגדים להפוך את היישוב לאתר הנצחה. חלקם דורשים להעתיק מחוץ לקיבוץ את המבנים שנפגעו, ואשר יוחלט להשאירם לזיכרון. חלקם הסבירו כי הם לא רוצים לחזור לבית המקורי שבו התרחשו הזוועות. לכן תקציב השיקום של בארי כולל הקמת שכונה חדשה בקיבוץ, שאליה יעברו חברים שירצו בכך וביתם ניזוק.
שגב: "הוקם צוות הנצחה ועשינו סקרים בקרב החברים לגבי רצונותיהם. רוב החברים רצה שינוי בתכנון הבינוי ולא לחזור לאותו בית שהיה להם, וגם לא להחזיר אותו לצורתו המקורית וזה כדי לא להתמודד כל הזמן עם הזיכרונות. ברור לנו שאי-אפשר להעלים את מה שקרה, אבל נצטרך לשלב את ההנצחה מאוד בעדינות, בהתאם לרצונות החברים. אולי זה יסתכם רק בביטוי כללי של הנצחה. אנחנו עוד לא לגמרי פנויים נפשית לנושא, אבל גישת החברים שהקיבוץ הוא בית ולא אתר הנצחה שצריך להתמודד איתו ולחיות בתוכו כל הזמן".
פער של 800 מיליון שקל
המינהלת קידמה חקיקה בכנסת של פטור שמקצר מאוד את הליך קבלת ההיתרים לבנייה. יחד עם זאת המינהלת חייבה כל יישוב להתקשר עם חברה הנדסית, מנהלת, מתוך רשימה שסיפקה. בנוסף נדרשים היישובים לעמוד בלוח זמנים קבוע מראש.
מהמינהלת נמסר: "הכרנו ב-500 בתים להריסה ב-10 יישובים שבהם מס רכוש תימחר את הנזק הישיר בכ-250 מיליון שקל, בעוד המדינה תימחרה זאת בלמעלה ממיליארד שקל - בראייה הוליסטית של כל צורכי הקהילה. גם אם הבית לא נהרס, אנחנו מאפשרים לעשות שינוי שיקל על תושביו".
ממינהלת תקומה הסבירו כי הפער בין התמחור של מס רכוש לתמחור המדינה נובע מכך שבנוסף לתקציב השיקום הוקצו ליישובי העוטף 800 מיליון שקל לצורכי הקהילה, כמו הקמת מבני ציבור ומיגון ועוד 20 מיליון שקל לסבסוד הוצאות הפיתוח. בין השאר מדובר על תשתיות (עד 280 אלף שקל למגרש שככל שהוא קרוב לגדר הסבסוד גבוה יותר), ומגרשים חדשים שישווקו כדי להרחיב את היישובים. כמו כן אושרה תוספת של עד 15 בתים בכל יישוב, שיהיו בבעלותו, במטרה לקלוט משפחות בשכר דירה מופחת.
